נאות יעקב חלק ב צז

קדושין השני דמסבת שניהם בשוה זוכה בו ואע"ג דנמצא כפי זה דלעולם אינה זוכה בשטר שלם מכח קדושין הראשונים ושטר שלם מכה קדושין הב' כי אם בהצטרפות שני והתורה אמרה ונתן בידה דמשמע שיתן ותזכה בגוף הגט מסיבת הגירושין ולא מסיבה אחרת והכא בכל א' מהקדושין אינה זוכה בשטר מסבת כל א' ואחד לבדו כי אם בהצטרפות שני מ"מ לית לן בה דלא הקפידה תורה אלא שתזכה בגוף הגט ולא יהיו אותיות פורחות באויר יהיה מסיבת הגירושין או מסיבה אחרת לית לן בה כיון דאין עיקר ההקפדה שתזכה בו כדי שיהיה לה קצת הנאה לאשה שהרי כתבו על איסורי הנאה כשר דונתן דקרא אנתינת הגט קאי כדאמרינן בפרק המביא (דף כ' פ"א) ועוד אמרינן התם שם ע"ב דאם כתב הגט על טס של זהב ואמר לה התקבלי גיטך והתקבלי כתובתיך דנתקבלה גיטא ונתקבלה כתובתה הרי דאעפ"י שאינו נותן לה גוף הגט מחמת הגירושין כי אם בתורת פרעון כתובתה ש"ד כל שהגט קנוי לה וכמו שכתבו התוספות ז"ל שם אשר עפי"ז מינח ניחא לי הא דאמרינן בפ' השולח (דף מ' ע"א) דתניא הכותב שטר אירוסין לשפחתו ר"מ אומר מקודשת וחכמים אומרים א"מ ומוקי פלוגתייהו דהכא במ"ע דאמר צאי בו והתקדשי בו דר"מ סבר יש בלשון הזה לשון שחרור ולשון קדושין וחכמים או' אין בלשון הזה לשון שחרור ולשון קדושין עד כאן דלכאורה יש לתמוה הא ע"כ לר"מ דאמר מקו' צ"ל דאין הקדושין והשחרור חלין בב"א דאי אפשר שיחולו הקדושין כי אם אחר גמר השחרור וכיון דבשטר זה שחררה הרי בגמר חלות השחרור קנתה השפחה גוף השטר לגמרי לשם שחרורה דבשטר שחרור נמי בעינן שתזכם בו הואיל ודינו שוה לגט אשה כנודע וא"כ במה תתקדש אח"כ כיון שהשטר שלה אם לא שתחזור ותתנהו לרבה ויחזור ויקדשנם בו ואף אם נאמר שאפשר שיחולו הקדושין והשחרור בב"א דבהדי דהשטר משחרר לה מקדש אותה ואף דאין הקדושין תופסין בה כי אם בהיותה משוחררת גמורה די"ל דהנז' דומה למאי דאמרינן בפ"ק דקדושין דלרבנן העבד עצמו מקבל גיטו מיד רבו דאע"ג דאין לו יד לזכות כי אם אחר השחרור מ"מ גיטו וידו באים בבת אחת דכיון דהגט עצמו בחלותו מזכה ליה יד ועיקר נתינת הגט ע"ז הוא בא אמרינן גיטו וידו באים כא' וה"ה הכא דכיון דבשטר זה בחלותו מזכה לה יד להיותה משוחררת וראויה לקדושין אמרינן גיטה וידה באים כא' ובהדי דהשטר משחרר אותה מקדש אותה נמי וכיון דחלין בב"א לא גמרה לקנות השטר אלא עם חלות ב' יחד דבהצטרפות השחרור והקדושין זוכה היא בשטר כאמור

האמנם אכתי קשה דנמצא כפי זה דלעולם אינה זוכה בשטר שלם מכח הקדושין ושטר שלם מכח השחרור כי אם בהצטרפות שניהם והתורה חייבה שיתן בין בשחרור ובין בקדושין שטר שלם ותזכה בו מכח השחרור או מכח הקדושין ולא מסבה אחרת והכא אינו זוכה בשטר מסיבת כל א' ואחד לבדו כי אם בהצטרפות סיבת שניהם אך לפי האמור א"ש דלא הקפידה התורה אלא שתזכה בגוף השטר יהיה מסיבת השחרור והקדושין או מפינה אחרת לית לן בה כדמוכח בההיא דכתבו על טס של זהב כמדובר

איברא דראיתי להרשב"א בחי' בההיא דכתבו על טס של זהב שכתב וז"ל תמיהא איך אפשר לומר כן דכיון דנותן לה גופו של טס לכתובתה הו"ל פורח באויר ונ"ל כיון דאמר הכי והיא קבלתו הו"ל כאומר לה התקבלי גיטך ומחלי כתובתיך עכ"ל דמדברי הרשב"א ז"ל אלו נראה דס"ל דבעינן שתזכה בגוף הגט מסיבת הגירושין ולא מסיבת דבר אחר ולפי זה הדבר קשה בסוגיא זאת שהרי אפילו נאמר דבב"א חלו הקדושין והשחרור כאמור מ"מ כל שלא זכתה השטר מסיבת השחרור לחודיה או מסיבת הקדושין לחודייהו כי אם בהצטרפות ב' אמאי מקוד' לר"מ ודוחק לומר דמיירי באומר לה צאי בו ונותנו בידה ומשתחררת וחוזר ונוטלו ממנה וזכה בו המקדש וחוזר ונותנו לה לשם הקדושין דבכי האי גוונא איכא נתינת שטר שלם בכל אחד וא'

והנה ראיתי להרשב"א בתשו' ח"א (סי' תש"ז) שכתב שם בסוף התשוב' דלר"י דאמר דהאומר מעכשיו ולאחר ל' יום אפי' קדושי מאה תופסין בה אם קדשוה אפי' מאה מעכשיו ולאחר זמן יכולין ליתן גט כל א' וא' ולא שיתנו כולם גט א' שהרי צריך שיהיה קלף הגט של כל א' וא' מהם ולא שיהיה קלף הגט שלו ושל חברו ואי אפשר להקנותו כל א' ואחד לחברו שאין גט ב' מתקבלים בזמן א' עכ"ל ולכאורה צריך להבין דבריו במ"ש שאי אפשר שיכתבו גט בכללות אנו פו"פ גרשנו נשותינו פ' משום דצריך שיהיה הקלף של כל או"א דלכאורה אינו מובן דהא מה שצריך שיהיה הקלף משל הבעל היינו משום דכתיב ונתן בידה דמשמע שהוא שלו ונתנו לה במתנה כדמוכח בסוגיא דהמביא (דף ק') יע"ש וא"כ בנ"ד שעושים גט בשותפות ובין כולם נותנין אותו לה במתנה אמאי לא מהני הרי אין אותיות פורחות באויר שהרי הגט נשאר בידה ומה לי נותנו מחמת הבעל לבדו ומה לי אם אחרים שותפים עמו וי"ל דהרשב"א ז"ל אזיל לשיטתיה דס"ל דבעינן שתזכה בגט מחמת הגירושין ולא מחמת דבר אחר ומשו"ה כיון דלכל א' וא' מקודשת לו ומדינא צריך שיתן לה גט גמור לפוטרה צריך שיתן לה גט א' לבד לא כן אם יתנו בין כולם גט א' דנמצא דאין כל א' וא' מהם נותן גט שלם בסבת גירושיו לבדו אם לא בהצטרפות גירושי חבירו אמנם מ"ש שאי אפשר להקנותו כל א' וא' לחבירו שאין גט ב' מתקבלין בזמן א' אינו מובן כלל דאמאי לא יוכלו לגרש בגט א' באופן זה שכל א' וא' יזכה בו לגמרי קודם ויגרש בו ויחזור ויטלנו ממנה ויזכה בו ויתנהו לחבירו ויגרש בו דבכה"ג נמצא דכל א' וא' מגרש בשלו לגמרי ומ"ש מהא דתנן בפ' המגרש ה' שכתבו כלל בתוך הגט אנו פו"פ גרשנו נשותינו פו"פ כשר וינתן לכל א' וא' הרי התם שנכתב הגט בשותפות כלם וכיון דבשעת נתינה מקנהו לחבירו וכל א' וא' נותנו לאשתו ש"ד וה"ה הכא והטעם שכתב שאין גט ב' מתקבלים בזמן א' דהכוונה לע"ד הוא משום דבאופן זה אי אפשר שיגרשו כולם בב"א בנתינה אחת כי אם בזה אחר זה אינן מספיק