נאות יעקב חלק ב צו

לשמה הכא דריש מדלא כתב ושחט לחטאת אותה עכ"ל דנראה בהדיא דרב אחא מרבויא דקרא מפיק לה ורבא דלית ליה הך ריבויא קסבר דכשרה וא"כ ה"ה לענין קדושין דאע"ג דבעינן לשם קדושין ולא לשם דבר אחר ולשם האיש המקדש והאשה המתקדשת לא בעינן שיכתבנו לשם קדושין אלו ולא לשום קדושין אחרים דכל דשם קדושין חד הוא ושניהם באשה אחת הוא ש"ד

עוד יש לחקור אם כתב בשטר א' לישנא דקדושין הראשונים וקדושין הב' דהיינו שכתב התקדשי לי היום ולאחר שאגרשך מה דינו מי אמרינן דמאחר דקפיד קרא וכתב לה ולא לה ולחברתה דמינה ילפינן בפ' המגרש דחמשה שכתבו כלל בתוך הגט אנו פ' ופלוני גרשנו נשותינו פלוני' ופלוני' דכיון דבדבור א' של גירושין כוללין לכולן לא מהני דקפיד קרא דבדבור ראשון של כריתות לא יתגרשו ב' נשים וכבר כתבנו לעיל בסימן י' דה"ה בש"ק אם כלל שני נשים בשטר שכתב אתם פלונית ופלונית מקודשות לי פסול א"כ אפשר דהיה ב' קדושין בזמנים מחולקים באשה אחת יהיה כמו שני קדושין דב' נשים כיון דעיקר ההקפדה הוא דבדבור אחד לא יחולו שני קדושין ומ"ל בגופין מחולקין ומ"ל בגוף א' ויש להביא ראיה דבב' קדושין בגוף א' ליכא הקפדה אם מתקדשת שני פעמים בדבור א' מהא דגרסינן בתוספתא ברפ"א דנדרים והביאה הר"ן בנדרים (דף ע"ג) וזה לשונו ר"י ב"ר יהודה ור"א בר"מ אומר הפרת נדרים מעת לעת כיצד היו על אשתו ה' נדרים או שהיו לו ה' נשים ונדרו כולן ואמר מופר כולן מופרים ע"כ הרי מפורש מהתוס' הנז' דלענין הפרת הבעל יכול להפר כמה נדרים בדבור אחד ואע"ג דלכאורה אדרבא יש ללמוד מהתוס' הנז' להפך שהרי אמרו בכלל היו לו ה' נשים ונדרו כולן והפר לכולן בבת אחת בדבור אחד מופרים וע"כ צ"ל דהאי תנא סבר דיניא אותה לאו דוקא ויכול להפר ב' נשים בב"א וא"כ י"ל דמש"ה סבר האי תנא דה"ה דמפר ב' נדרים בב"א באשה אחת כשם שיכול להפר בגופין מחולקין ואדרבא נראה דבחדא מחתא מחתינהו ענין הפרת נדר ב' נשים עם ב' נדרים באשה אחת דדיניהם שוים דמ"ל ב' נדרים בגוף אחד ומ"ל שני נדרים בב' גופין וא"כ לדידן דקי"ל דאין מפר לב' נשים כאחת דיניא אותה דוקא ה"ה דאין יכול להפר שני נדרים באשה אחא הא ליתא שהרי כתב הר"ן ז"ל שם משם הרמב"ן ז"ל דעכ"צ לומר דהך תוספתא משבשתא היא ולא מתניא בה ר' חייא ור"א כיון דבגמרין נקטינן דלכ"ע אותה דוקא ואין מפר לב' נשיו כא' יע"ש ולפי דברי הר"ן ז"ל נראה דהך חלוקה דהיו לו ה' נשים דוקא משבשתא כיון דמצינו בגמרין איפכא אבל בחלוקה הב' דהיו על אשתו ה' נדרים לאו משבשתא היא ונקטינן מינה דאפילו לדידן דקי"ל דאינו יכול להפר לשני נשיו כא' יכול להפר שני נדרים בב"א וכן ראיתי להר"ן ז"ל בנדרים (דף פ"ו) עלה דאמרינן במתני' אמרה קונם תאנים וענבים וכו' שכתב וז"ל אמרה קונם תאנה שאני טועמת וכו' הרי אלו שני נדרים לאו למימרא שיהא צריך הפרה לכל אחד וא' בפני עצמו דהא שני נדרים הפרה א' להם וכדתניא בתוספתא היו עליה ה' נדרים הפרה א' להם עכ"ל. הן אמת די"ל דמאחר דבתוספתא כלל השני חלוקות דה' נשים וחמשה נדרים בדין א' דנראה דדא ודא אחת היא ואי לאו דס"ל בה' נשים הפרה א' סגי לא הוה ס"ל דה' נדרים הפרה א' סגי ומצינו בגמרין איפכא וע"כ משבשתא היא מנין לנו לו' דחלוקת ה' נדרים מתרצתא היא הא אפשר לומר דלא קתני הכי אלא לפום שיבושא דה' נשים דקא משבש ותני דהפרה א' להם אבל לדידן דאינו כן מאחר שלא מצינו בגמרין שמחלק בין ה' נשים לה' נדרים מנין לנו לחלק כיון דלכאורה אין טעם לחלק

איך שיהיה נמצא דס"ל להר"ן דיש לחלק בין שני נדרים דשני נשים לשני נדרים באשה אחת וממנו נקח לנ"ד דאע"ג דרבי קרא שלא יקדש בדבור אחד שני נשים מ"מ יכול לקדש ב' קדושין בדבור א' ואפשר דלס' מ"ד שהביא הר"ן ז"ל שם דס"ל דרבינא פשיטא דיכול להפר ב' נשים כא' ומייתי ראיה מהך תוספתא דלדידיה מתרצתא היא דיש ללמוד ממנה דשני נדרים בגוף א' חשיב כשני נדרים בשני גופים אלא דיש לדחות דלאו משום דתני להו אהדדי שוים הם דאפשר דאפילו במקום דאי אפשר בשני גופים בגוף א' ש"ד

איברא דמצד אחר י"ל דאם כתב לישנא דשני קדושין בשטר א' מהני שהרי קי"ל גבי גט דבעינן ונתן בידה שיתנהו לה במתנה ושתזכה בו האשה ואם אמר הרי זה גיטך והנייר שלי א"מ וכדאמרינן בפרק המביא תניין (דף כ') וא"כ ה"ה בש"ק דדינו דומה לגט כמו שהארכנו בסי' י"ג וכיון שכן קדושין הראשונים לא מצו חיילי אם לא שתזכה האשה בגוף השטר וא"כ כיון דמתקדשת בשטר זה פעם א' קנתה גוף השטר לגמרי לשם קדושין א' ובמה תתקדש אחר שיגרשנה פעם שני כיון דהשטר שלה דכבר קנתה אותו בקדושין הא' ולהתקדש בו פעם שני צריך שתחזור ותתנהו למקדש לשם מתנה ויחזור ויקדשנה בו כדאמרינן בפרק המגרש (דף פ"ד ע"ב) עלה דמתני' דכיצד יעשה יטלנו הימנה וכו' מאן תנא אמר חזקיה ר"א היא וכו' ר"י אמר אפילו נימא ר' דילכון אמר שאני הכא הואיל וקנאתו ליפסל לכהונה עכ"ל. הרי דאפילו קנאתו קצת ליפסל לכהונה צריך שיחזור ויתנהו לבעל וכל שכן הכא שקנאתו האשה לשם קדושין לגמרי. אמנם נראה דהיינו דוקא אם נאמר דהאומר התקדשי לי בפ' היום ובפרוטה לאחר שאגרשך אפילו אמר מעכשיו אינן חלין הקדושין כי אם אחר שתתגרש ויכול לחזור בו קודם קדושין דאי אפשר דיחולו שני קדושין בבת אחת וכמו שהוא דעת הרשב"א ז"ל שהביא ה"ה ז"ל בדין זה אבל לפי מה שהעלינו דהרשב"א ז"ל עצמו ושאר פוסקים ס"ל דאם אמר מעכשיו שפיר חלין מש"ה לכשישכחו רווחא ותתגרש ואינו יכול לחזור קודם גירושין ואם קדשה בשטר אינו צריך שיהיה קיים עד אחר הגירושין אפשר לומר דשפיר מהני אם כלל שני הקדושין בשטר א' דכיון דשני הקדושין חלין בבת אחת ואין אנו צריכים לקיום השטר אחר שתתגרש הרי לא נגמרה לקנות השטר אלא עם חלות שני הקדושין יחד ובהצטרפות שני הקדושין זוכה בשטר ואינה זוכה מכח קדושין הראשונים יותר ממה שזוכה מכח