נאות יעקב חלק ב צא

בעל כל שיש בזכיית הבת צד הפקעה שלא תירש הנכסים דאם קדמה סבתא וזבנא זבינה זביני ולא תשייר מידי אחריה ובכן לענין דינא קי"ל דאחריך כמעכשיו דמי ומעכשיו מקנה לב' מה שמשייר לא' ונמצא דבין א' ובין ב' קונים מעכשיו וקנין ב' חל בב"א אלא שקנין הב' תלוי ועומד עד דישכח רווחא לזכות דהיינו לאחר מיתת הראשון ומשום הכי אם מכר ראשון מה שמכר מכר ואפילו במפרש מעכשיו דינא הכי לדעת הפוסקים הנז' מלבד הרא"ה ז"ל דאיהו סבור דלישנא יתירא דמעכשיו לטפויי אתא ולא נתן לא' כי אם פירות כמבואר כל זה באורך בב"י ח"מ (סי' רמ"ח ס"ב) בשם הר"ן ז"ל יע"ש וכן מתבאר בתשוב' הרשב"א ח"ב (סי' ח"י) ועפ"י שיטה זאת סובב הולך מ"ש הרשב"א בתשובה ח"א (סי' תש"ד) דהאומר נכסי לך ואחריך לפ' והראשון ראוי ליורשו אפילו אמר לב' מעכשיו ירושה היא ואין לה הפסק וע"כ מהאי טעמא הוא דס"ל דהאומר ואחריך מעכשיו נותן גופא ופירי לא' ומה שתשאר אחריו לב' מעכשיו וחלו הב' קנינים מעכשיו ובכן נמצא דכבר זכה הא' גופא ופירי ואין לירושה הפסק דאלו לדעת הרי"ף כיון שאמר מעכשיו לא חשיבא הפסק ירושה כיון שלא זכה מעולם בגוף כלל הא' וכמו שנראה מדברי הר"ן שהביא מרן הב"י ז"ל בסי' הנז' ס"א על דברי הרשב"א הנז' יע"ש

הן אמת דיש לחקור בס' הר"ן ודעמיה הנז' דאיך יתכן לומר דבהיות שמעכשיו מקנה לא' גוף ופירי א"כ איך אפשר שיזכה הב' מה שישאיר הראשון אחריו למפרע מעכשיו דחלות ב' הקנינין בב"א לא יכונו דאי כמר לאו כמר וכל שהראשון קונה מעכשיו כל הנכסים איך יכול לקנות הב' מה שהוא כבר קנוי ועומד ביד הראשון ואין כח חלות זכות הב' כי אם אחריו של ראשין לגמרי ולא מעכשיו ומדברי הר"ן ודעמיה מבואר דהשני זוכה זכיה גמורה מעכשיו אלא דחשיב ראוי לגבי בעל כל שביד הראשון להפקיע זכותיה דב'

וי"ל דלעולם דכוונתם דמ"ש דהראשון קונה גוף ופירי לגמרי בין מה ששייר ובין מה שלא שייר אלא שהנותן מפסיק קנינו אחריו של ראשון ומזכה לב' מעכשיו ומעכשיו חל קנינו של ראשון ושל שני אלא שיש בזה מה שאין בזה שקנינו של ראשון הוא קנין גמור ומועיל לו לעשות כטוב בעיניו מעכשיו בנכסים אך קנינו של שני הוא זוכה מעכשיו ולגמר הקנין מעכשיו אך אינו מועיל קנינו ליהנות מהנכסים עד שישכח רווחא אחריו של ראשון ונפקא מינה במה שנגמר קנינו של א' מעכשיו דאם אמר נכסי לך ואחריך לפ' בב' מקבלים דוקא ומת ב' בחיי ראשון הנכסים הם של יורשי ב' כיון שכבר זכה אביהם מחיים משעה ראשונה ולא חשיב יורשים את אביהם בקבר וכמו שמבואר בדברי הר"ן הנז' ויבא לפנינו בס"ד ואין מקום לחקירתנו איך מועיל גמר קנין לב' בשעה שהנכסים של רא' שהרי הרשב"א בחידושיו לקדושין בפרק האומר עלה דאמרינן בגמ' דף ס"ב ע"א) כגון דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו דק' אמאי אצטריך לומר מעכשיו הא לר"מ בלא מעכשיו אדם מקנה דשלב"ל ותירץ הוא ז"ל דנפקא מינה באמירת מעכשיו דאלו לא אמר מעכשיו הו"ל כלאחר שלשים יום דאם מקנה בשטר צריך שיהיה השטר קיים אחר השלשים יום וגם יכול לחזור תוך הל' יום וכמו כן הכא צריך שיהיה השט"ח קיים לכשיקחנו דיכול לחזור בו קודם שיקחנו אך באומר מעכשיו אין צריך שיהיה השטר קיים לכשיקחנו וגם אינו יכול לחזור בו מקודם שיקחנו כיון שמעכשיו נגמר שחרורו דלמ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לדידיה הו"ל כדבר שבא לעולם ובדבר שבא לעולם אם אמר מעכשיו ולאחר ל' יום דינא הכי יע"ש באורך וכיוצא לזה כתבו התוס' בסוגיא הנז' שם בד"ה לכשאקחך וכו' וכן העלה הריטב"א בחי' שם יע"ש ובכן דון מינה ואוקי באתרין דאף לדידן דקי"ל דלא כר"מ בדבר שלא בא לעולם בכה"ג דאומר אחריך לפלוני דלא חשיב מחוסר מעשה הואיל בידו של נותן ליתן לשני מעכשיו לגמרי וכמו שביארנו בראש אמי"ר דיינינן ליה כר"מ בדבר שלב"ל דלדידיה חל ונגמר הקנין מקודם שיבא לעולם כמו כן הכא א"ש דשני הקנינין חלין ונגמרין מעכשיו אלא שקנין השני איננו מועיל לו עד שישכח הרווחא אחריו של א'

הן אמת דראיתי להר"ן ז"ל בחי' לגיטין עלה דהך ברייתא דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו דמייתי שם תלמודא (דף ע"ה) שהוקשה לו למה נקט לישנא דמעכשיו ודחה סברא זאת שכתבנו שמועיל מעכשיו שלא להצריך להיות ש"ח קיים לכשיקחנו מכיון שחל הקנין ונגמר מעכשיו דהא ליתא דאיך אפשר שיחול הקנין מעכשיו והעבד לאו דידיה היא השתא והעלה שם דודאי אי אפשר לומר שיהיה גמר קנין מעכשיו ובעי' שטר חוב קיים לכשיקחנו כמשחרר לאחר שלשים יום דבעינן ש"ח קיים אחר הל' יום ואהני לן מעכשיו לשלא יוכל לחזור בו עד שלא יקחנו ונתן טעם לדבר יע"ש והנה כי כן לדעת הר"ן קשה דא"כ בדין זה איך ס"ל להר"נ דאומר אחריך כאומר מעכשיו וחל קנינו של ב' מעכשיו לכשישכח רווחא אחריו של ראשון אף בהיות שהנכסים קנויים לראשון מעכשיו ולאו בחזקת הנותן נינהו

איך שיהיה נמצינו למדין מהרשום בכתב דהאומר נכסי לך ואחריך לפלוני לדעת הרי"ף ז"ל ודעמיה לאו כאומר מעכשיו ואפילו במפרש אין כוונת הנותן ליתן גוף ופירות לא' ולב' כי אם כוונתו ליתן פירות לא' כל ימי חייו וגופא מהיום לב' ופירא לאחר מיתת הא' אך לדעת הרשב"א והר"ן ודעמייהו האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי וכונת הניתן ליתן לראשון גופא ופירי מעכשיו ולשני ג"כ מעכשיו מה שישייר הא' אחריו ואף במפרש מעכשיו דינא הכי ובכן דון מינה ואוקי באתרין בדין אשר לפנינו דאם אמר השליח בא' התקדשי לפלוני היום ובראשון התקדשי לי אחריו של א' דלדעת הרי"ף ז"ל ודעמיה לאו כאומר מעכשיו דמי ויכול לחזור מקדש השני עד שלא ימות הא' או יגרשנה וכמו כן באומר בא' היום ובא' למחר שאגרשך אך לדעת הר"ן והרשב"א באומר השליח התקדש לפלוני ואחריו לי פשיטא דהאומר אחריך כאומר מעכשיו דמי וכוונת המקדש שיחולו ב' הקדושין מעכשיו ואף שקדושי השני אין מקום פנוי להם