נאות יעקב חלק ב פא

וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתו ומתגרשת בו אם נאמר כן בשליח הבעל שאם עשה הבעל שליח הולכה ונתן השליח הגט בתוך חצרו והקנה החצר לאשה אם מהני כיון דלגבי בעל חשבינן חצרו כידו ומהני וה"נ בשליח חצרו יעשה כידו כיון דחצר מידו אתרבאי ה"נ השליח בעצמו א"ד כיון דשליח נמי מידה אתרבאי מושלח ושלחה מסתיין דיהוי יד השליח כידו אבל חצר השליח שהוא יד דיד הוא ריבוי דרבוי ול"א. וראיתי להר"ן ז"ל בר"פ הזורק שכתב גבי ההוא עובדא דההוא ש"מ וכו' דמאי דקאמר רבא לקנייא לההוא דוכתא דיתב ביה גיטא דמיירי כשהגט היה מונח בחצר שליח הולכה וקאמר רבא דליקני שליח לה ההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא וכן כתב הרשב"א ז"ל בחי' בשם יש מפרשים יע"ש נראה מדבריהם בהדיא דחצרו של שליח הוי כידו ממש כמו חצרו של בעל. וראיתי בירושלמי פ' התקבל עלה דמתני' נערה מאורסה היא ואביה מקבלים גיטה חבריא אמרין בחצר וד"א פליגין ר"י אמר יש לה חצר ויש לה ד"א ר"ל אמר אין לה חצר ואין לה ד"א וכו' ר"א שאל חצרו של שליח מהו שתעשה כידו ע"כ ופי' הר"ב שדה יהושע ז"ל וז"ל חצרו של שליח קבלה מהו שתעשה כידו מי אמרי' כיון דחצר האשה מידו אתרבאי והכל ד"א וה"נ יד שליח שהוא כעצמו א"ד כיון דשליח נמי מידה אתרבאי ל"א רבוי דרבוי ולא איפשטא ע"כ ולפי צדדי הבעי' שפי' הרז"ל נראה דה"ה נמי בנדון שלפנינו דאיתיה לבעיי' דהירושלמי ושפיר אתיא בעייתייהו בין בשליח הולכה בין בשליח קבלה ולפי דרכו לא ידעתי למה פי' בשליח קבלה דוקא. אבל לעד"נ דאין פ' כולה יפה מתרי טעמי חדא דכפי דרכו ה"ה בשליח הולכה איתא לבעיין והא ליתא שהרי כתבו בהדיא הר"ן והרשב"א ז"ל דחצרו של שליח הולכה הוי כידו ועוד דמאי יחסות יש לשאלה זאת של ר"א עם הדברים הנתונים למעלה דפליגי ר"י ור"ל קטנה יש לה חצר וכו' אשר ע"כ נלע"ד דפי' הירושלמי הוא כן דבפ"ק דמציעא הובא הך פלוגתא דר"י ור"ל אם קטנה יש לה חצר וד"א א"ל ואמרי' בגמ' במאי קמפלגי ומסקינן דלענין גט כ"ע ל"פ דחצר משום ידה אתרבאי ויש לקטנה חצר וד"א כי פליגי לענין מציאה מ"ס ילפינן מציאה מגט ומ"ס לא ילפינן מציאה מגט אב"א דקטנה כ"ע ל"פ דילפינן מציאה מגט והכא בקטן קמפלגי מ"ס ילפינן קטן מקטנה ומ"ס לא ילפינן ואב"א מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ אשר מבואר מסוגיא זאת דכפי לישנא מציעתא דפלוגתא דר"י ור"ל היינו דר"ל ס"ל הא דרבי' חצר משום יד הוי דוקא באשה אבל באיש משום שלוחו אתרבאי ולר"י בין באיש בין באשה מדין ידו אתרבאי ולפי' אפי' קטן יש לו חצר ויש לו ד"א ואל תתמה דלהך לישנא למה נקט פלוגתא דר"י ור"ל בקטנה כיון דבקטן פליגי דכבר כתב הריטב"א הביא דבריו הרב בצלאל בסוגיין דנקט קטנה כיון דעיקר פלוגתייהו הוא אם ילפינן קטן מקטנה יע"ש ובכן י"ל דדעת הירושלמי ל"פ פלוגתא דר"י ור"ל כי האי לישנא מציעתא וע"כ נפשו לשאול הגיע ר"א שאל חצירו של שליח מהו שתעשה כידו כלומר לר"ל דאמר דחצר דגברא מדין שליחות הוא וא"כ נמצא חצר השליח הוי כשלותו והא קיי"ל דשליח קבלה אינו יכול לעשות שליח אחר תחתיו כיון דמילי נינהו ומילי לא מימסרן לשליח וכמו שכתב הטור (סימן קמ"א) בשם הרמ"ה יע"ש. וכ"כ הר"ן בס"פ התקבל יע"ש וכן נמי בחצר השלי' א"ד דאפי' לר"ל דאמר דחצר דגברא משום שליחות אפשר דיודה בשליח קבלה דאשה דחצרו כידו כיון שבמקוה האשה קאי ויש לו דין האשה עצמה דחצרה מדין ידה אתרבאי וכמו שכבר צדד כן הרב מכתב מאליהו ז"ל על דברי הטור (סימן ק"מ) ע"ש בדף ע"ט ובכן נמצא דבעיין ליתא אלא בשליח קבלה דוקא כיון דקי"ל דשליחות לקבלה מילי נינהו ולא מימסרן לשליח אבל בשליח הולכה דקי"ל דהשליח עושה שליח אם נתן השליח הגט לחצרו והקנה החצר לה מגורשת כיון דיכול לעשות שליח ה"ה לחצרו וכמ"ש הר"ן והרשב"א ז"ל ואע"ג דקי"ל הכי דחצר דגברא מדין שליחות הוא וכמו שפסק הרי"ף ז"ל בהלכות פ"ק דמציעא וכן הרא"ש שם בפסקיו וכן הר"מ פ"ד מה' זכיה לית לן בה דהא קי"ל בשליח הולכה דיכול לעשות שליח אחר תחתיו ובכן אפילו נחשביה לחצר כשלוחו של שליח ש"ד ועיין במהר"י רוזאניס ז"ל פ"י מהלכות גירושין דין א' שהביא הירוש' הנז' ומה שפי' הר"ב שדה יהושע ז"ל כנראה דניחא ליה בפי' ולעד"נ דאין פי' עולה יפה כאמור

ואדהכי והכי נמצינו למדין דכפי דעת הפוסקים הנז' ז"ל דס"ל דחצר דגברא מדין שליחות אתרבאי הא דקאמר רבא דאם נתן הבעל הגט כחצרו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתו ומתגרשת בו ה"ט משום דחשבינן לחצרו של בעל כשלוחו וחשיב שבא הגט מיד שלוחו לרשותו ויש לדקדק ע"ז מההיא דאמרינן פרק התקבל (דף ס"ג ע"ב) גבי ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו אזל שליח אשכחה דיתבא וקא לישא אמר לה הינך גיטך אמר ליה ליהוי בידך אמר רב נחמן אי איתא לדר' חנינא עבדי בה עובדא א"ל רבא ואם איתא לדר' תנינא עבדת בה עובדא והא לא חזרה שליחות אצל הבעל ע"כ הרי דס"ל לרבא דכל שליחות שלא חזרה אצל הבעל לא מהני ומשום הכי שליח הולכה שנעשה שליח קבלה לא מהני וא"כ ה"ה הכא בנותן גט בחצרו דחשבינן לחצר כשליח הולכה של בעל איך מהני כיון דבעלמא בשליחות כי האי דלא חזרה שליחות אצל הבעל שהרי החצר עצמו שהוא שליח הולכה נעשה כידה לא הוי שליחות וי"ל ודוק

ויש לחקור עוד בענין זה דקי"ל בפ' הזורק שאם זרק גיטה בתוך ד"א דמגורשת ומתבאר שם דהיינו דוקא כשעמדה היא בתחלה בתוך ד' אמות שאז אפי' בא הוא ועמד כנגדה בתוך ד' אמותיה מתגרשת שכיון שהיא קדמה לבא זכתה בכל הארבע אמות ושוב לא נכנס זכותו של בעל לתוכו אבל אם הבעל עמד שם תחלה ועמדה היא אח"כ כנגדו וזרקו לה אינה מגורשת מכיון שקדם הוא לבא זכה בד"א ונמצא שלא יצא הגט מרשותו וכ"כ הר"מ בפ"ד מה' גירושין דין ט"ו. והן עתה יש להסתפק אם זרק הגט בתוך ד' אמותיה באופן זה שקדם הבעל לבא דאינה מגורשת מדין ד"א אם