נאות יעקב חלק ב סו

לא חזי ה"ה הכא בנ"ד דמשגחינן אמדרבנן וכיון דמדרבנן הכי אצרכיה גט לה ולחברתה השיב ועיין בהר"ב משנה למלך ז"ל בענין כיוצא לזה בפ"ז מה' תרומות הלכה א' ועיין במה שהארכנו לעיל בפרט הלזה אי משגחינן אמדרבנן או"ל בדין איסורי הנאה (סי' ב'). והן עתה נתנה ראש לעיקר דין שטר קדושין אשר לפנינו מה דינו ומה משפטו אם איתיה להך דינא דלה ולא לה ולחברתה בש"ק דאם כלל ב' נשים בשטר א' אין שום א' מקודשת או"ל וקודם כל נעמוד בדין ש"ע אם איתיה להך דינא ושורש דין זה איתא בפ' השולח (דף מ"ב ע"א) דפריך תלמודא תני חדא הכותב נכסיו לב' עבדיו קנו ומשחררים זא"ז ותניא אידך האומר כל נכסיי נתונים לפו"פ עבדי אף עצמם לא קנו ומשני הא דאמר כולו הא דאמר חצי חצי וכו' ואי בעי אימא ל"ק כאן בשטר א' כאן בב' שטרות ופריך א"ה מאי אריא חצי חצי אפילו כולו נמי ומשני ה"נ קאמר אף עצמן ל"ק בד"א בשטר א' אבל בב' שטרות קנו ואם אמר חצי חצי אף בב' שטרות נמי ל"ק ע"כ ופי' רש"י ז"ל כאן בשטר א' ל"ק כגון כל נכסיו לפו"פ עבדי דכתיב לה ולא לה ולחברתה אין ב' נשים מתגרשות בגט א' ואין שני עבדים משתחררים בגט א' ע"כ הרי מפורש יוצא דשוו גיטי נשים וש"ע בדין זה וכן מבואר בסוגיין דפ' המגרש

וחנה בעיקר סוגיין דפ' השולח י"ל דמדקאמר תלמודא בכונת הברייתא אם אמר חצי חצי אפילו בב' שטרות נמי ל"ק נראה דבשטר א' פסול אם אמר חצי חצי מטעם דאין ב' עבדים משתחררים בגט א' והדבר ק' דע"כ ל"ק דאין ב' נשים מתגרשות בגט א' כי אם כשכולל ב' בדבור א' של כריתות וכגון אנו פ' ופ' גרשנו נשותינו וכו' או אתם פ' ופ' מגורשות אבל כל שכתב טופס לכל א' וא' וכגון אני פ' גרשתי לפ' ואני פ' גרשתי לפ' אפי' בשטר א' ש"ד וכמו שמבואר בסוגיין דהמגרש וא"כ בכותב בשטר א' חצי נכסי נתונים לפ' עבדי וחצי נכסי נתונים לפ' עבדי לא חשיב ב' עבדים משתחררים בשטר א' כיון דלא כללן יחד בעיקר לשון המתנה כמו כותב כל נכסיי נתונים לפ' ופ' עבדי והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ודוחק לומר דמיירי בכותב חצי נכסי נתונים לפ' עבדי וחצי נכסי לפ' עבדי דלא כתב לשון מתנה בלשון הב' כי אם נכלל בלשון נתונים דכתב לא' וא"כ הו"ל ב' עבדים מתגרשים בדבור א' דהא מפשטא דתלמודא נראה דבחצי חצי לא אשכח גוונא לומר דקנו אפי' באומר לשון מתנה לכל א' וא' דאל"כ אמאי לא משני תלמודא דב' הברייתות מיירי בשטר א' ובחצי חצי וברייתא דקאמר קנו מיירי בכותב לשון מתנה בכל א' וא' דבכי האי גוונא ליכא משום אין ב' עבדים משתחררים בגט א' וגם ליכא משום פסולא דחצי חצי בשני שטרות שהרי רש"י כתב דה"ט דחצי חצי משום דלמא חד פלגא יהיב לתרווייהו והא לא שייך כי אם בב' שטרות אבל בשטר א' לא וברייתא דקתני ל"ק באומר חצי חצי ולא הזכיר לשון מתנה לב' דמפסיל אף בשטר א' משום לה ולא לה ולחברתה

איברא דראיתי להר"ן בסוגיין שכתב וז"ל וה"ט דחצי חצי דל"ק לפי שאין העבד משתחרר אלא מחמת השטר שנמסר בידו שלא יהיה בו שיור כלל ואע"ג דשטר חבירו מוכיח דליכא שיורא גבי נותן הרי הוא משתחרר בשטר חבירו שלא זכה בו וכו' ע"כ מפורש מדברי דהיינו טעמא דח"ח דבעינן שיוכיח מתוך שטר שלו דליכא שיורא גבי נותן. ולפי דעתו י"ל דה"ט דבחצי חצי דאפי' בשטר א' ולשון מתנה לכל או"א לא מהני אף בהיות שמוכיח מתוכו שזכה בו דליכא שיורא גבי נותן משום דכל חצי וחצי הרי נמצא כתוב לו ולחבירו דכל חד וחד מגלה את חבירו דליכא שיורא גבי נותן ובכי האי גוונא לה ולחברתה מקרי כיון דכתיבת כל או"א לצורך ב' הוא ואע"ג שכתבנו לעיל דלא קפיד רחמנא כי אם שלא יכלול את ב' בפי' בתוך הגט אבל אם סתמא נכתב לצורך ב' ש"ד שאני הכא שהרי ניכר מתוך הגט שחצי של כל חד וחד הכתוב לצורך ב' הוא כיון שאנו רואים שנותן לזה חצי נכסיו ואיכא שיורא גבי נותן ומאי אהני ליה אם לא שנאמר שמחצי שנותן לחבירו הכתוב בגט מוכיח לו ג"כ דליכא שיורא לגבי נותן וכבר כתבנו לעיל דכל שניכר בתוך הגט שלצורך ב' נכתב כמפרש דמי

ולפי דברי התוס' בסוגיין ד"ה הא דאמר חצי חצי וכו' שכתבו בשם רשב"ם דהיינו טעמא חצי חצי דרבה לטעמיה דאית ליה כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו ובזה אחר זה ל"ק כיון דשייר ע"כ א"ש נמי דה"ט דלא מוקי תלמודא ברייתא דקתני קנו בחצי חצי בש"א ואומר לשון מתנה לב' דנהי דמשום לה ולא לה ולחברתה לא מפסל מ"מ הרי איכא טעמא דכל שאינו בזה אח"ז אפי' בבת אחת אינו ודע שהתוס' שה חלקו על רשב"ם לומר דלא שייך הך כללא הכא יע"ש

ואיכא למידק לס' רשב"ם ז"ל מההיא דאמרינן פ"ק דקדושין (דף ז' ע"ב) בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה מהו כיון דא"ל חצי פרוטה פסקה א"ד מונה והולך הוא את"ל מונה והולך הוא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו וכו' ואם איתא לס' רשב"ם ז"ל מאי קמבעיא ליה לרבא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה אי מהני מטעם דכל ביומיה מונה והולך הוא הא כל שאינו בזה אח"ז אפי' בב"א אינו והא אינו בזה אחר זה שאם נתן לה פרוטה וא"ל חצייך בפרוטה ואח"ז נתן לה פרוטה אחרת וא"ל חצייך האחרת בפרוטה א"מ ואין לומר דרבא אפשר דלא ס"ל הך כללא דרבה דכל שאינו בזה אח"ז וכו' שהרי בפ' הא"מ (דף נ' ע"ב) מוקי רבא מתני' דהמקדש אשה ובתה וכו' כדרבה דכל שאינו בזה אח"ז וכו' ואי לאו דס"ל הכי לא הוה מוקי מתני' כוותיה דרבה וליה לא ס"ל

הן אמת דיש להביא ראיה לס' רשב"ם ממאי דאמרי' בירושלמי בפ' מרובה גבי מתני' גנב ברשות הבעלים וכו' הלכה ז' ר' זירא בעי מכרן חציין מהו מכר חציה לזה וחציה לזה מהו ע"כ ופי' הר"ב שדה יהושע ז"ל וז"ל מכרה חציין בב' פעמים ואפי' לאדם אחד חציה מכר לו קודם חצות וחציה מכר לו אחר חצות מהו ואת"ל דבזה אח"ז ליתיה לחצאין מכר חציה לזה וחציה לזה ואפי' בב"א מהו ופשיט שם תלמודא דליתיה לחצאין