נאות יעקב חלק ב מה

מההיא דאמרי' בפרק המביא תניין (דף י"ז ע"ב) דפריך תלמודא התם במתני' דג' גיטין פסולין וא' מינייהו זמן מה הועילו חכמים בתקנתן ומשני דלכתחילה לא תנשא ע"כ ופירש רש"י אהנו דלכתחילה לא תנשא וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו לא כתבי ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי ואם אי' דטעם פיסול כתב בכתב ידו הוא משום זמן מה הועילו חז"ל בתקנתם כיון דס"ס אם נשאת לא תצא ובידו לחפות על בת אחותו בהנתן לה גט כתוב בכתב ידו ויקדים הזמן או לא יכתוב זמן כלל וכיון שאין שם לא סופר ולא עדים אין מי שיעכב על ידו ושפיר יחפה על בת אחותו כיון דמדאורייתא גיטא מעלייא הוא ולא קטלינן לה

הן אמת דאף לטעם רש"י ז"ל י"ל מהא דאמרינן בסוגיין דהמגרש עלה דמתני' דאין בו אלא עד א' אמ"ר כתב ידו שנינו ודוקא כתב ידו ועד אבל כתב סופר ועד לא ושמואל אמר אפילו כתב סופר ועד ע"כ דמדקאמר תלמודא ושמואל אמר אפי' כתב סופר ולא אמר ושמואל אמר כתב סופר שנינו כלישנא דרב נראה דלשמואל מתני' דאין בו אלא עד א' מיירי בין בכתב ידו ובין בכתב יד סופר דבכתב ידו וע"א נמי פסול לפי טעם רש"י דטעמא דפסולא משום דילמא אתו לאכשורי בכתב יד סופר א"כ בכתב ידו ועד א' לשמואל אמאי פסול הא ליכא למימר דפסלוהו רבנן דילמא אתי למכשר בכתב סופר ועד דאי נמי יטעו ויכשירו כתב סופר ועד לית לן בה כיון דמדאורייתא גיטא מעלייא הוא דמדרבנן הוא דפסלוהו ומשום פסולא דרבנן לא גזרו רבנן

ועוד ק' לס' רש"י מסוגיא דריש גיטין דפריך תלמודא התם במתני' דבפ"נ ובפ"נ מני אי ר"א כתיבה בעי חתימה לא בעי וכי תימא לעולם ר"א היא וכי לא בעי ר"א חתימה מדאורייתא מדרבנן בעי והא ג' גיטין פסולין מדרבנן ולא בעי חתי' לשמה דתנן ג' גיטין פסולין וכו' ואם כדברי רש"י דטעם ת"ק דפוסל כתב ידו הוא משום דדלמא אתי לאכשורי בכס"פ א"כ מנ"ל לתלמודא לומר דלר"א אפי' מדרבנן לא נפסל הגט בלא ע"ח ממתני' דקאמר ר"א אע"פ שאין עליו עדים אלא שנותנו בפני עדים כשר לימא דלעולם דלר"א מכיון דתקנו רבנן ע"ח אם אין עליו עדים נפסל הגט בכך מדרבנן ומאי דקאמר ר"א שאין עליו עדים כשר היינו כתב ידו או בכתב ידו ועד דאיירי בהו ת"ק דת"ק סובר ע"ח כרתי ומשום הכי פסול בכתב ידו אפי' אם נתנו בע"מ דילמא אתי לאכשורי בכתב סופר דלא הוי גט אפילו בע"מ ור"א דס"ל בע"מ כרתי ואפי' כתב סופר בלא חתימה כשר בע"מ מדאורייתא ואם נשאת ל"ת משו"ה בכתב ידו בע"מ מכשיר לגמרי אפי' לכתחילה כיון דהא איכא חתימה דכת"י חשיבה חתימה וגם ליכא למיחש דילמא אתי לאכשורי בכס"פ דא"נ יטעו להכשיר בכס"פ בע"מ לית לן בה כיון דעיקר החתימה א"א מדרבנן ולדעת התוספות דס"ל דהיינו טעמא דחשיב כאין בו זמן א"ש דלא מצי למימר במאי דמכשיר ר"א מיירי בכתב ידו דא"כ מה יושיענו בנתינתו בע"מ כיון דס"ס הא איכא כתיבה דחשיב חתימה וזמנין דאתו דאתו למסמך אכתיבת ידו במקום ע"ח בלא ע"מ והרי אין בו אן דכמאן דליתיה דמי ומ"ש מיש בו עדים ואין בו זמן דלא פליג ר"א דאזיל ומודה דאפילו נתנו בע"מ פסול כיון דסמכי אעידי חתימה להחזיקה למגורשת כשאין לפנינו ע"מ והרי אין בו זמן ובכן ע"כ לומר דר"א דמכשיר בע"מ מיירי בכס"פ דכיון דהוא כס"פ שוב ליכא למיחש שמא יקדים הזמן ועוד דכיון דליכא ע"ח היא צריכה שתביא לפנינו עדי מסירה והם יאמרו מתי נמסר לה

שוב ראיתי להתוס' בסוגיין דר"ג בד"ה ר"א אומר שהוק' להם קושיא זאת דאמאי לא מוקי תלמודא דר"א בכת"י דאיירי ת"ק ותי' וי"ל דהלשון דאפי' אין עליו עדים משמע דאין עליו עדים כלל יע"ש ובהכי מתיישב נמי לדעת רש"י ז"ל

איברא דיש לתמוה דלפי מה שכתבו הם שם דפסול דכת"י הוא משום זמן א"כ איך אפשר לומר דמכשיר ר"א בכת"י מ"ש מגט שיש עליו עדים ואין בו זמן דלא פליג ר"א

שוב ראיתי דמה שכתבנו בפשיטות דמודה ר"א בשיש עליו עדים ואין בו זמן דפסול אפילו בע"מ שנוי במחלוקת דרשב"ם בפ' גט פשוט גבי מאי דאמרי' ההוא שטרא דנפק בי דינא דר"א דהוה כתוב ביה ממך כתב דלר"א דס"ל דע"מ כרתי גט שאין בו זמן בין יש בו עדים בין אין בו כשר דשיילינן לסהדי באיזה זמן נמסר יע"ש וכן נראה מדברי התוס' שם יעו"ש ובכן א"ש דתוספות לשיטתיהו אזלי ושפיר מצינן לומר דר"א איירי בכתיבת ידו אמנם רבינו אפרים והרב ן' מיגאש ז"ל פליגי עלייהו וס"ל דאפילו לר"א יש עליו עדים ואין בו זמן פסול וכן דעת הרמב"ם והטור ז"ל שחתמו את דבריהם וכמ"ש מרן הב"י ז"ל בא"ה סי' קכ"ח יע"ש

איך שיהיה נמצינו למדין ממתני' דלר"מ דס"ל ע"ח כרתי כתב בכתב ידו חשיב כע"ח וכשר מן התורה אלא דמדרבנן פסלוהו מטעם דילמא אתי לאכשורי בכתב סופר לדעת רש"י או משום זמן לדעת התוס' ולענין הלכה לדידן דקי"ל כר"א דאמר ע"מ כרתי נפקא מינה לן דלדעת הרי"ף והרמב"ם וכל הנלוים עמהם דס"ל דלר"א אף ע"מ כרתי ואף אם ידעינן שנתנו בע"ח בלבד כשר ה"ה בכת"י דכשר מן התורה אף בלא ע"ח ובלא ע"מ ואם נשאת ל"ת וכמו שמתבאר מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' גירושין דין י"ד ז"ל לפי' אם נתן לה גט בינו לבינה ואפילו בעד א' אינו גט כלל בד"א כשיהיה הגט בכס"פ אבל אם כתב הגט בכת"י וחתם עליו עד א' ונתנו הרי זה גט פסול ע"כ נראה מדבריו להדיא דמיירי אפילו שלא נתנו לה בע"מ דבהכי איירי לעיל

אך בעיקר דבריו יש לדקדק דכפי מאי דקי"ל כרב דכת"י שנינו ע"כ נ"ל דמאי דאצטריך מתני' למתני כת"י בלא עד ובע"א דפסול היינו משום דאי תני ע"א ה"א דוקא בעד א' הוא דפסול אבל בלא עד בטל לגמרי ואי תני כת"י בלא עד הו"א דוקא בלא עד פסול אבל בעד כשר לגמרי וכמו שכתב רש"י בסוגיין והתוס'