נאות יעקב קד

ט) והנה בעיקר שחיטת קטן, הביא התבואות שור בסימן א' ס"ק מ"ט מה שכתב הלבוש לפסול שחיטת קטן משום דלא הוי בר זביחה, כמי שמצינו גבי כתיבת תפילין שפסול משום שאינו בר קשירה. והתבואות שור כתב שם בתירוצו השני דהקטן הוי בר זביחה, משום דגם איהו מוזהר על האיסורין, אלא דמעונש פטריה רחמנא, והביא ראיות לזה, ואחרונים רבים החזיקו בדבריו אלה, דהקטן איתיה באזהרת האיסורין כמו הגדול, ורק מעונש מיעטי' רחמנא. ואני תמה איך העלימו כולם עין מן הסוגיות הגלויות ביבמות (דף ל"ג ודף ל"ד). דאמרינן שם בשופעות מתוך י"ג לאחר י"ג לאיחיובי אינהו מתוך שנים עשר לאחר שנים עשר לאיחיובי אינהי, ופרש"י ואף על פי שהנדות קדם לא היו הן אסורות לאלו לפי שאינן בני מצות ונמצא כולן חלין בבת אחת כשחשכה ראש השנה של שנת גדלותן עכ"ל. ואי נימא דהקטן מעונש הוא דפטריה רחמנא, אבל באיסורין איתיה, אם כן אכתי קדם איסור נדה, דגם כשהיו קטנים היו מוזהרין על איסורי', ואיך חל עליו אחר כך איסור אחר. ואף דאיסור נדה שקדם לא הי' בו עונש, הרי גם על איסור עשה אין איסור חל עליו. ואפילו אם נאמר דהאיסורין שעל הקטן דרחמנא מיעטן מעונש קילי גם מאיסור עשה, ודמו לאיסורי חצי שיעור למאן דאמר דאסור מן התורה, דלחד תירוצא בתוס' שבועות (דף כ"ג) איסור חל עליו אף דאסור מן התורה, אכתי מה נעני לאידך תירוצא שבתוס' שם [והתוס' הסכימו עליו יותר] דגם על חצי שיעור אין איסור חל עליו למאן דאמר דאסור מן התורה, ועיין שם (בדף כ"ב ע"א) בתוס' ד"ה ולהיתירא, והרשב"א בחידושיו שם כתב כן בהחלט על פי הסוגיא דריש פרק יום הכפורים. ואולם אפילו לתירוצם הראשון של התוס', דעל שיעור איסור חל עליו אפילו למאן דאמר דאסור מן התורה, יש לומר דהאיסור שעל הקטן חמיר טפי מאיסור חצי שיעור, ולכולי עלמא אין איסור חל עליו. דהרי טעמם בחצי שיעור היא, משום דאין איסורו מפורש בקרא אלא דאתי מדרשא דכל חלב, וכל דאתי מדרשא, איסור חל עליו כמבואר באריכות בחידושי הר"ן לשבועות. ואם כן באיסורי קטן לא שייך טעם זה, דכיון דאמרינן דרק מעונש פטריה רחמנא, ובאזהרה הקטן שוה לגדול, הרי אזהרת האיסורין מפורשת בקרא לקטן ונכללת באזהרת הגדול, ואם כן לא הוי זה מילתא דאתי מדרשא. ודוחק לומר דכיון דעיקר האיסור שעל הקטן גמרינן לי' מהני תלתא ריבויי דמייתי הש"ס ביבמות (דף קי"ד) להזהיר הגדולים על הקטנים, כמו שכתבו האחרונים דאי לאו שהיו מצווים על האיסורין, לא היו הגדולים מוזהרין עליהן ולכן הוי דינן כמו דאתי מדרשא. דזה אינו דגם אי מהכא ילפינן לאיסוריי', הרי אין זה אלא גלוי מלתא שהקטן מוזהר על האיסורין, ורק מעונש פטריה רחמנא, וגוף אזהרתן מפורשת בקרא בכלל אזהרת הגדול. ותו דלפי מה שיתבאר לקמן בדברינו אין שים יסוד לדברי האחרונים דמהא דאסרה תורה למספי להו בידים מוכח שהקטנים מוזהרים על האיסורים, דבאמת האיסור דלא תאכילום שמזהיר לגדולים על הקטנים, אין זה מצד שלא יכשיל באיסור את הקטן, דהרי איסור זה איתיה אף במקום דלא שייך לפני עור בגדול, אלא דהוא איסור מיוחד על הגדולים שלא להרגיל את הקטנים באיסורים דלא ליתו למסרך כשיגדילו וכמו שכתב הבעל תרומת הדשן, ולפי זה יש לו מקום אפילו אם אין הקטן מוזהר כלל על האיסורים, ואין ללמוד כלל מהני קראי לאיסורי הקטן, אלא דטעם אזהרתן הוא משום דמעונש לחודיה פטריה רחמנא, וכמו שהביא התבואות שור מדברי הגמ' דסנהדרין (דף נ"ה) דרחמנא חיים עלי', ואם כן מפורש איסורו בתורה כמו לגדול, ולא דמי כלל לאיסור חצי שיעור, ואין להאריך בזה. על כל פנים להראשונים דגם על חצי שיעור אין איסור חל עליו למאן דאמר דאסור מן התורה הרי בודאי דקשה מקטן] ואם כן איך חשיב לה הש"ס לאיסור בת אחת. אולם קושיא זו הי' אפשר ליישב קצת כיון דסוגיין אליבא דר' שמעון כדקאמר באיסור בת אחת ואליבא דר' שמעון, וכבר צדדו האחרונים דלר' שמעון אין הקטן מוזהר על האיסורים, דלדידי' דאית לי' כל שהוא למכות הרי ליתא להצריכותא דמצרכינן ביבמות (דף קי"ד), לא תאכילום דכתיב בשרצים ובדם, דאי כתב רחמנא בשקצים משום דאיסורן במשהו, ולדידי' דגם דם איסורי' במשהו הרי ליתא לצריכותא זו והוו דם ושרצים שני כתובין הבאין כאחד, ובשארי איסורין מותר למספי לקטן גם בידים, ומדשרי למספי להו בידים הרי מוכח דלדידי' אין עליהם גם אזהרת האיסור, וא"כ לר' שמעון שפיר חשיב ליה הש"ס איסור בת אחת וכנ"ל. אכן מלבד דלפי מה שיתבאר לקמן בדברינו, אין שום יסוד לדברי האחרונים דשאני בזה דין האיסורים לקטן לר' שמעון מלרבנן, אלא דגם אם נקבל את דבריהם אכתי מה נעני להסוגיא (דדף ל"ג), דאמרינן זר ששימש כגון דאייתי שתי שערות בשבת דהוו להו זרות ושבת בהדי הדדי. ואם הקטן מוזהר באיסורים הרי תקשה לן גם הכא דאיסור זרות קדים, והתם בתירוצא קמא קיימינן, דקמיפלגי באיסור בת אחת ואליבא דר' יוסי. ואין לומר דשאני בזה איסור זרות משארי איסורים דאינו כלל על הקטן, דכמו דבזרות דאכילה ממעטינן במכות (דף י"ח) מקרא דואכלו אותם אשר כופר בהם, דזר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה פטור, משום דכל היכא דלא נראה לכהן, לא קרינן ביה וזר לא יאכל, הכי נמי נימא באיסור זרות דעבודה, דכל היכא דגם בכהן לא חזי עוד לעבודה אין הזר מוזהר עליו. וכיון דממעטינן בחולין (דף כ"ד) מאיש ולא קטן, דכהן קטן פסול לעבודה, אין עליו עוד איסור זרות כל זמן שהוא קטן, כיון דגם בכהן כה"ג לא חזי לעבודה. אבל זהו דבר שלא שמענו כמותו בזרות דעבודה, דאטו זר בעל מום לא יהיה עליו איסור זרות, משום דבכהן כוותי' לא חזי לעבודה. אלא דדוקא בזרות דאכילה אמרינן הכי דאית לן היקישא, אבל בזרות דעבודה דלית לן היקישא לית לן בה. וכמו כן קשה במה דאמר התם בעל מום וטומאה כגון דאייתי שתי שערות ואיטמי, דכשהביא שתי שערות חלו שניהן בבת אחת וקשה גם כן כנ"ל, דחד מיניי' קדים איסורי' בעודו קטן. ובזה היה מקום ליישב קצת דכיון דממעטינן כהן קטן מקרא דאיש ולא קטן, אם כן כדקיימינן השתא דהקטן מוזהר באיסורים, הרי קאי הקטן על עבודתו בלאו הבא מכלל עשה, דאתי מהך מיעוטא דאיש ולא קטן, ואם כן כל זמן שהוא קטן לא חייל עליו לא איסור בעל מום ולא איסור טומאה, משום דקדים להו איסור לאו הבא מכלל עשה, דאיש ולא קטן שדינו כעשה, ואין איסור אחר חל עליו. וכשהגדיל דפקע מיני' איסורא דאיש ולא קטן חלו שניהם בעל מום וטומאה בבת אחת, כמו שכתבו כיוצא בזה התוס' ביבמות (דף ל"ג). (ויש להעיר גם על זה מדברי האחרונים שהביאו מה שכתב המגן אברהם בסימן רס"ט דאיסור עשה שרי למספי לקטן בידים, והוכיחו מזה דבאיסור עשה אין הקטן מוזהר עליו כלל, ולאו הבא מכלל עשה הרי דינו כעשה, ואם כן אין הקטן מוזהר כלל על האיסור הבא ממיעוטא דאיש ולא קטן דהוי לאו הבא מכלל עשה, וחיילי עליו איסור טומאה ואיסור בעל מום דהוו איסורי לאווין גם בעודו בקטנותו ולא הוי אם כן איסור בת אחת כשיגדיל, דחד מיניי' קדים אכן אנתנו בדברינו נלך בזה שלא כדברי האחרונים, ואין ראי' מהא דשרי למספי להו, דאין הקטן מוזהר על האיסורים, כמו שיבואר לקמן בדברינו, ואם כן יהא מוזהר הקטן גם באיסורי עשה אף דשרי למספי לי' בידים. אבל הקושיא מזרות וטומאה במקומה עומדת. י) ובעיקר סברת האחרונים שכתבו דמהא דחזינן דאסור למספי להו בידים, מוכרח דהקטנים מוזהרין על האיסורין, דאם לא כן הוי שרי למספי להו איסורא, אני תמה דלדבריהם דהא דלא ספינן להו איסורא, הוא משום שלא להכשילם בדבר איסור, דומיא דאיסורא דלפני