נדרים עג.

הָכָא נָמֵי דְּאָמַר לֵיהּ לְכִי שָׁמַעְנָא מֵיפַר לַהּ לְכִי שָׁמַע לֵיפַר לַהּ הוּא סָבַר דִּלְמָא מִטְּרִידְנָא

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא חֵרֵשׁ מַהוּ שֶׁיָּפֵר לְאִשְׁתּוֹ אִם תִּמְצָא לוֹמַר בַּעַל מֵיפֵר בְּלֹא שְׁמִיעָה מִשּׁוּם דְּבַר מִישְׁמַע הוּא אֲבָל חֵרֵשׁ דְּלָאו בַּר מִישְׁמַע הוּא הַיְינוּ דְּרַבִּי זֵירָא

דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ וְכֹל שֶׁאֵין רָאוּי לְבִילָּה בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ

אוֹ דִלְמָא וְשָׁמַע אִישָׁהּ לָא מְעַכֵּב אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע וְשָׁמַע אִישָׁהּ פְּרָט לְאֵשֶׁת חֵרֵשׁ שְׁמַע מִינַּהּ

אִיבַּעְיָא לְהוּ בַּעַל מַהוּ שֶׁיָּפֵר לִשְׁתֵּי נָשָׁיו בְּבַת אַחַת אוֹתָהּ דַּוְקָא אוֹ לָאו דַּוְקָא

אָמַר רָבִינָא תָּא שְׁמַע אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִשְׁקָהּ אוֹתָהּ לְבַדָּהּ