נדרים מג:

אֲבָל אִם הָיָה הֶפְקֵירוֹ קוֹדֵם לְנִדְרוֹ הֲרֵי זֶה מוּתָּר וְאִי אָמְרַתְּ עַד דְּאָתֵי לִרְשׁוּת זוֹכֶה מָה לִי נִדְרוֹ קוֹדֵם לְהֶפְקֵירוֹ מָה לִי הֶפְקֵירוֹ קוֹדֵם לְנִדְרוֹ

הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְשַׁנֵּי לַהּ כׇּל הַנּוֹדֵר אֵין דַּעְתּוֹ עַל מַה שֶּׁהִפְקִיר

מֵתִיב רָבָא מִקְצָתָן לָרִאשׁוֹן וְכוּלָּן לַשֵּׁנִי רִאשׁוֹן קָנָה

שֵׁנִי לֹא קָנָה

אֶלָּא אָמַר רָבָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי גְּזֵירָה מִשּׁוּם מַתְּנַת בֵּית חוֹרוֹן

תַּנְיָא הַמַּפְקִיר אֶת שָׂדֵהוּ כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ