נדרים טז:

גְּמָ' חוֹמֶר מִכְּלָל דְּנֶדֶר הוּא וְהָא מוּתָּר קָתָנֵי

אַסֵּיפָא דְּאִידַּךְ בָּבָא קָתָנֵי שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ אָסוּר זֶה חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים

חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת כֵּיצַד כּוּ' רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב וְרַב טָבְיוֹמֵי מַתְנֵי אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר שְׁמוּאֵל מִנַּיִן שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ דְּבָרוֹ לֹא יַחֵל אֲבָל מֵיחֵל הוּא לְחֶפְצֵי שָׁמַיִם

מַאי שְׁנָא נֶדֶר דִּכְתִיב אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ שְׁבוּעָה נָמֵי הָא כְּתִיב אוֹ הִשָּׁבַע שִׁבְעָה לַה' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ

אָמַר אַבָּיֵי הָא דְּאָמַר הֲנָאַת סוּכָּה עָלַי הָא דְּאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶהֱנֶה מִן הַסּוּכָּה

אָמַר רָבָא וְכִי מִצְוֹת לֵיהָנוֹת נִיתְּנוּ אֶלָּא אָמַר רָבָא הָא דְּאָמַר יְשִׁיבַת סוּכָּה עָלַי וְהָא דְּאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בַּסּוּכָּה

וְשֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת מֵהָכָא נָפְקָא לֵיהּ מֵהָתָם נָפְקָא לֵיהּ דְּתַנְיָא יָכוֹל נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב