נזיר מו.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵתִים

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אַחַר הַמַּעֲשִׂים כּוּלָּן דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי

מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן כְּתִיב הָכָא וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן וּכְתִיב הָתָם אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ מָה הָתָם אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי אַף כָּאן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי

אֵימָא עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַויְיהוּ אִי הָכִי גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי

אָמַר רַב תְּנוּפָה בְּנָזִיר מְעַכֶּבֶת אַלִּיבָּא דְמַאן אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן תִּגְלַחַת אָמְרִי רַבָּנַן לָא מְעַכְּבָא תְּנוּפָה מִיבַּעְיָא

אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּשִׁיטָא הָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַחַר מַעֲשִׂים כּוּלָּם מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן כַּפָּרָה שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא הָכָא נָמֵי לָא תְּעַכֵּב קָא מַשְׁמַע לַן