נתיב מאיר צג

שהקדישה וחל ההקדש וחייב כרת ואשמעינן רבינו אף שהקדיש קודם יאוש מ"מ אוקמא וכו' משעה שהקדישה ודוקא אם שחטה אחר יאוש דזה נראה מגמרא דדוקא אם איכא יאוש אוקמיה רבנן וכו' דאפילו לעולא דיאוש לא קני מ"מ דוקא אם איכא יאוש אז אוקמא רבנן ברשותו אבל בלא יאוש לא, כן משמע מגמרא שם וניחא שיטת רבינו ויסולק קושית הכ"מ והלח"מ. שם פרק י"ח הל' יז

השוחט בחוץ בלילה חייב הואיל והשחיטה בלילה כשרה בחוץ, וכן אם העלה בלינה מזה ששחט בחוץ בלילה חייב על העלאה, אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור לפי שלא העלה אלא דבר פסול שאין לך שחיטה בלילה במקדש וכו' עכ"ל והשיג הראב"ד וז"ל א"א בחיי ראשי אין צורת ההלכה כפירושו ולא כטעמו שהשוחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ ביום חייב שהרי כששוחט בחוץ ביום והעלה בחוץ הלא כבר נפסל בשחיטה ואע"פ שכבר נפסל הזבח בשחיטתו ואעפ"כ חייב על העלאתו מה לי חד פסולא דחוץ מה לי תרי פסולי חוץ אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה ביום בחוץ פטור אף בהעלאה מפני שכבר נפסל משום לילה שהוא פסול אחר שלא מפסולי חוץ אבל אם שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה לד"ה פטור עכ"ל ונ"ל דשיטת רבינו הוא כן דלכן השוחט בחוץ בלילה חייב הואיל והשחיטה כשרה בלילה בחוץ משום דאם היה פסול לילה בחוץ דהיינו פסול בחולין, (כן פירש הלח"מ) אז לא היה נקרא שחיטה משום בשלמא אפסול דחוץ אמרינן בהכי חייבה רחמנא אבל פסול לילה הוא פסול צדדי דאין לה שיכות לשחיטת חוץ לא שייך בזה דבהכי חייבה רחמנא ולכן אלו היה פסול בלילה לא חייבוה משום שחיטת חוץ וכן אם העלה בלילה ממה ששחט בחוץ בלילה נמי חייב מהאי טעמא דאלו היה פסול שחיטת לילה היה פטור על העלאתו משום דלא העלה אלא דבר פסול שפסול לא מחמת שחיטת חוץ אלא פסול צדדי, והראב"ד סובר כוון שהוא נפסל בשחיטת חוץ דשחט בלילה בחוץ ויסבור דלכל הפסולין שנתהוה בעת שחיטת חוץ נמי אמרינן בהכי חייבוה רחמנא ולכן כתב מה לי חד פסולא דחוץ וכו' ולא הוה פסול צדדי כיון דנעשה הפסול בעת שחיטתו בחוץ אך במה דפליגי הראב"ד והרמב"ם דאם שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה דהרמב"ם כתב דחיוב על העלאה ולהראב"ד פטור צריך להבין במאי פליגי. ועוד להראב"ד אמאי פוטר הא לדידיה היא פסול לינה מפסולי חוץ א"כ אינו חיסרון מה ששחט בלילה מה לי חד פסולא וכו' וא"כ אמאי פטור על העלאה בחוץ בלילה ונ"ל לבאר כן דהא דהעלאה בחוץ חייב הוא מפני שהיה עבודה בבמה בשעת היתר הבמות. וחייב מפני שעשה עבודת חוץ בקרבן וגדר זה הוא מוכח מזבחים קח. דאיתא שם ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח שם קח:

אמר רב הונא מ"ט דר' יוסי דכתיב ויבן נח מזבח וכו' ופירש"י אלמא אפילו במת יחיד שהיא בחוץ אינה העלאה בלא מזבח ע"כ אלמא דהאיסור הוא משום שעושה עבודת במה בקרבן ובז"נ דאיתא בזבחים ק"כ. איתמר שחיטת לילה בבמת יחיד רב אמר כשרה ושמואל אמר פסולה (כן היא גירסת רש"י) וקמיפלגי בדר"א דר"א רמי קראי כתוב בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה וכתוב ויאמר שאול הגישו אלי איש שורו וכו' ושחטתם בזה ואכלתם וכו' ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם (וקשו קראי דכאן משמע דוקא ביום וכאן משמע דגם בנינה ש"ד) מר משני כאן בחולין כאן בקדשים ומר משני כאן בקדשי במה גדולה אז דוקא ביום וכאן בקדשי במה קטנה פירש"י קרבו בלילה ומשמע מלשונו שכתב קרבו שלא דוקא השחיטה הוה בלילה אלא שאר עבודות ג"כ כשר בלילה בבמה קטנה וכן מפרש המלבי"ם שם ושחטתם בזה כלומר קרוב למזבח שיזרקו הדם תיכף כי האיסור הוה מה שאוכלין קודם זריקת דם אלמא ששאר עבודות הוה בלילה ובז"נ דהרמב"ם ג"כ יפרש שבבמת יחיד הוה עבודה כשרה בלילה דהלכתא כרב באיסורא ורב אמר כשרה עבודת לילה בבמה ולכן חייב בהעלאה בחוץ בלילה מפני שעשה עבודת במה בקרבן והראב"ד ילמוד דדוקא שחיטה הותר בלולה בבמת יחיד כדמשמע הלשון שחיטת לילה בבמת יחיד רב אמר כשרה אבל העלאה בלילה גם בבמת יחיד פסולה ולכן סובר הראב"ד שאינו חייב בהעלאה בחוץ בלילה מפני שלא עשה עבודת במה בקרבן ולפ"ז צ"ל לשיטת הראב"ד אפילו שחט בחוץ ביום והעלה בלילה נמי פטור משום דשיטתו היא דהעלאה ליתא בלילה בבמה דהשחיטה בלילה סובר הוה כמו ביום דהא כתב דמה לי חד פסולה ומה לי תרי וכו' ומה שהזכיר שחט בלילה וכו' מפני שהרמב"ם מחייב אפילו כה"ג והוא מחולק עליו ופוטר לכן נקט אותו הלשון