נתיב מאיר פג

על מצחו ומרצה דלמא לעולם אינו מרצה כשאינו על מצחו ויוה"כ ה"ט דכיון דאי אפשר להיות על מצחו ולרצות דחיה טומאה כיון דקרבן צבור הוא דאתא בטומאה מידי דהוה אטומאת גברא דלא מרצו ציץ עלה ודחיה טומאה וי"ל דה"ק ר"ש כה"ג ביוה"כ יוכיח דאי נטמא הקרבן בידו אפילו אם יש אחרת טהורה אין אומר לו הבא אחרת תחתיה וע"כ היינו משום דאפילו אין עודהו על מצחו מרצה וכיון דאיכא תרתי רצוי ציץ וקרבן צבור לא מייתי אחריתי דאי אין עודהו על מצחו אינו מרצה לימא ליה הבא אחרת תחתיה כיון דטומאה דחויה היא וא"ת והאמר לעיל גבי היה מקריב מנחת פרים מאי לאו דחג אלמא למ"ד טומאה דחויה היא אומר לו הבא אחרת תחתיה אפילו בקרבן צבור גמור י"ל דההוא תנא דלעיל סבר כר"י בהא דאין עודהו על מצחו אינו מרצה וכגון שאינו על מצחו ע"כ אלמא למ"ד טומאה דחויה וכו' אם אינו על מצחו אם יש אחרת טהורה אומר לו הבא אחרת תחתיה ובז"נ שיטת רבינו כיון דהוכחת הגמרא מכה"ג ביוה"כ יהיה שאין צריך ציץ על מצחו משום דאפילו יש אחרת טהורה תחתיה אין אומרין לו הבא אחרת וכו' אבל רבינו ופסוק אם יש אחרת תחתיה טהורה אומרים לו הבא אחרת משום דטומאה הודחה בצבור כמו שפסק שם הל' י"ד. היה כל בית אב טמאי מת יביאו בית אב אחר ע"כ (מפני שטומאה לא הותרה רק דחויה) וביומא ז'. מדמי הא וכו' להא דאם יש אחרת טהורה צריך להביא אחרת תחתיה וכיון שרבינו פוסק שאם היה כל בית אב טמאי מת מביא בית אחר יפסוק נמי דהא דאם יש אחרת טהורה מביא אחרת ובפרט דהתוס' מכלל כתבו דלר"י דאמר דחויה בצבור יהא צריך להביא אחרת אם יכול אם הציץ אין עליו ולפז"נ דלא סתרי פסקי רבינו אהדדי דפוסק כר"י דאם אין הציץ על מצחו אינו מרצה ופוסק דטומאה דחויה בציבור ול"ק מכה"ג ביוה"כ דהוכחת ר"ש היה מה שא"צ להביא אחרת אפילו אם יש אחרת טהורה וכיון שרבינו יפסוק דצריך להביא אחרת טהור רה אם ישנה ולכן ל"ק מכה"ג ביו"כ, ושפיר פסק דאם אין עודהו על מצחו אינו מרצה וטומאה דחויה וכו' ולא סתרו ואי יקשה ר"י מדוע השיב לר"ש שטומאה הותרה וכו' לימא ליה אם יש אחרת טהורה מביא אחרת וכו' זה ל"ק א"ו כיון שר"י סובר כן דטומאה הותרה לכן אמר לו או שהשיב שאפילו לשיטת ר"ש שסובר שא"צ להביא אחרת וכו' נמי יהא ניחא שטומאה הותרה וכו'. שם פ"ה הל' י"א

הטביל ידיו ורגליו במי מקוה אפילו במעיין אין זה קידוש כלל עד שירחץ בכלי ובכל כלי מקדשין בין שיש בהן רביעית בין שאין בהן רביעית עכ"ל והשיג הראב"ד וז"ל א"א ובקודח מן הכיור שיש בו לקדש ממנו ד' כהנים ע"כ וכוונת הראב"ד הוא דאם לאו קודח מתוכו לא עדיף מן הכיור דצריך ד' כהנים ונ"ל אך נקדים תחילה הסוגיא דבזבחים כב. דבגמרא פריך שם א"ר יוסי ברבי חנינא דאמר כל כיור שאין בו לקדש ד' כהנים אין מקדשים בו וכו' ופריך מכל הכלים מקדשין בין שיש בהן רביעית בין שאין בה רביעית וכו' אמר רב אדא בר אחא בקודח מתוכו פירש"י קודח דופני של כיור ותוחב בתוכו כלי קטן ומקצתו לחוץ וכו' אבל באפי נפשיה בעינן שיעור ד' כהנים ופריך והא ממנו אמר רחמנא ומשני ירחצו לרבות כלי שרת ובז"נ דשיטת רבינו הוא כן דמאי דמשנינן בגמרא בקודח מתוכו זה יהא לפי הס"ד דגמרא דאין לנו לימוד בפני עצמו מו לכלי שרת לכן משני דוקא בקודח מתוכו דהוה כמו שמקדש מן הכיור אבל באפי' נפשיה צריך דוקא שיעור שיוכלו לקדש ד' כהנים דלא עדיף מכיור דצריך שיעור ד' כהנים אבל לפי המסקנא דמשני ירחצו לרבות כלי שרת כיון שיש לנו לימוד בפ"ע על כלי שרת וי"ל שיש שני דינין דין כיור ודין כלי שרת ובכיור צריך דוקא ד' כהנים אבל לא בכלי שרת וכן משמע בהדיא מרבינו ששני דינין הן כיור וכלי שרת דכתב כאן בהל' י. מצוה לקדש ממי הכיור ואם קידש מאחד מכלי השרת ה"ז כשר וכו' ע"כ אלמא דשני דינין הן דלכתחילה מצוה לקדש ממי הכיור ובדיעבד אם קידש מכלי שרת ה"ז כשר ובז"נ דלדין כיור צריך דוקא שיעור ד' כהנים וכן כתב רבינו בהל' יג. כמה מים צריכין להיות בכיור אין פחות מכדי לקדש ממנו ד' כהנים וכו' אבל לדין כלי שרת שהלימוד הוא מירחצו מקדשין אפילו אין בהן רביעית והראב"ד פליג ע"ז ולומד כן דלמאי דפריך על קודח מתוכו והא ממנו אמר רחמנא וע"ז משני ירחצו לרבות כלי שרת וילמוד כן דדוקא אם קודח מתוכו אז מרבינן מירחצו דמהני אפילו לית בהכלי עצמו שיעור כדי לקדש ד' כהנים אבל אם אין קודח מתוכו אז לא מהני אם אין בכלי עצמו כדי לקדש ד' כהנים דלא עדיף מכיור דצריך שיעור ד' כהנים.