נתיב מאיר עט

בשעה שכבש יהושוע את הארץ אע"פ שמוקפת עתה הרי היא כבתי החצרים. ועיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושוע אע"פ שאינה מוקפת עתה הרי היא כמוקפת וכיון שגלו בחרבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע וכו' עכ"ל והשיג הראב"ד וז"ל א"א חידוש גדול אני רואה בכאן דהוא סבר קדושת יהושוע לא קידשה לעתיד לבוא הדר אמר אע"פ שאינה מוקפת עתה הרי הוא כמוקפת ר"ל שהקדושה הראשונה לא בטלה עד שבטלה הארץ חידש גדול הוא זה ואין סומכין עליו שהראשונות בטלו משבטלה הארץ אע"פ שחומתה קיימת ואם נפלה חומתן מיד בטלה קדושתן עכ"ל ונ"ל דעיקר השגת הראב"ד היא שרבינו פוסק לא קידשה לעתיד לבוא ופוסק אע"פ שאינה מוקפת עתה הרי הוא כמוקפת אלמא לא בטלה ולכן משיג אם נפלה החומה מיד בטלה הקדושה אך זה אינו סתירה דהרמב"ם לומד כן בדברי ר"א בר' יוסי דדריש אשר לו חומה אע"פ שאין לו עכשיו וכו' ילמוד שנפלה קודם חורבן הבית הרי היא כמוקפת ולא יסתור זה עם הפסק שפסק כמ"ד לא קידשה לעתיד לבוא דכן משמע במגילה י: וכן מפרש הכ"מ עיי"ש אך צריך להבין באיזה סברא פליגי הרמב"ם והראב"ד ונ"ל דיש לחקור איך הוא ענין קדושת בתו ערי חומה אם היא מתקדשת בקדושת הארץ כלומר שקידוש הארץ מקדשת את בתי ערי חומה אך זהו תנאי לאיזה מהן מקדשת בקדושת ערי חומה זו שיש להן הקף חומה סביב אבל הקף החומה אינו מעשה הקידוש שמקדשת את בתי ערי חומה אלא מעשה הקודש שמקדשת את א"י מקדשת את בתי ערי חומה בקדושה מיוחדת או"ד דהקף החומה היא מעשה הקידוש שמקדשת את בתי ערי חומה ובז"נ דבזה החקירה יפלגו הרמב"ם והראב"ד דשיטת הרמב"ם הוא דקידוש הארץ מקדשת גם את בתי ערי חומה לאיזה מהן שהיה להן חומה בעת קידוש א"י (היינו בעת הכיבוש דלהרמב"ם הקידוש מקדשת בימי יהושע פ"ו מ"ה בית הבחירה) ולכן אפילו למ"ד שקדושת יהושע לא קידשה לעתיד מ"מ אם נפלה החומה אח"כ רק קודם החורבן לא בטלה קדושת ערי חומה ממנה כיון שקדושת הארץ לא בטלה לכן נשאר גם קדושת בתי ערי חומה כיון שבעת קידוש הארץ הוה לה הקף חומה ונתקדשה אבל הראב"ד יסבור שהקף החומה הוא מעשה הקידוש לבתי ערי חומה ולכן השיגו כיון דהרמב"ם סבר דקדושת יהושוע לא קידשה לעתיד כלומר כיון שבטלה מעשה הקידוש (דהוא הכיבוש) בטלה קדושת א"י וא"כ בערי חומה נמי מיד שנפלה החומה היינו שבטלה מעשה הקידוש בטלה קדושת בתי ערי חומה אך מה שכתב הראב"ד שהראשונות בטלו משבטלה הארץ אע"פ שחומותיה קיימת לכאורא יקשה הא הקידוש של בתי ערי חומה קיים אם נשאר גוף החומה ואמאי בטלה משבטלה כארץ אך ז"א דאימת: יכול להתקיים קדושת בתי ערי חומה אם יש להן הקדושה של א"י דבא"י שייך דין בתי ערי חומה אבל אם בטלה הקדושה של א"י לאחר חורבן ממילא לא תוכל להתקיים קדושת בתי ערי חומה ובטלה אף שהחומה קיים. הלכות בית הבחירה פרק ג' הל' ד

בד"א בשעשוה זהב (המנורה) וכו' ושל שאר מיני מתכות אין מקפידין על משקלה ואם היתה חלולה כשרה ע"כ ופירש הכ"מ ואם היתה חלולה דהיינו לומר שאינה מקשה ובה' ה' איתא ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות בין שהיתה של זהב בין שהיתה של שאר מיני מתכות ע"כ אלמא דאין עושין מן הגרוטאות אפילו בשאר מינין דצריך מקשה וכתב המ"ל דצ"ל דשיטת רבינו היא דלכתחלה צריך מקשה אפילו אם עושה משאר מתכות ובדיעבד כשר גם מן הגרוטאות אם עושה משאר מתכות דאלת"ה יהא סתרי שני הדינין אהדדי אך מסיק המ"ל וז"ל ומ"מ לא ידעתי מנא ליה דין זה ואדרבא לישנא דגמרא דקאמר אינה באה זהב אינה באה מקשה (מנחות כח.) משמע אפילו לכתחלה א"ל מקשה ע"כ ונ"ל דמקור רבונו יהא מזה דאיתא שם (במנחות כח) מקשה דסיפא למאי אתא למעוטי חצוצרות דתניא חצוצרות היו באים מן העשת מן הכסף עשאום מן הגרוטאות כשרים וכו' ומסיק הגמרא מועט רחמנא גבי מנורה מקשה היא היא ולא חצוצרות ע"כ אלמא דבברייתא ממעט חצוצרות מדין מקשה ולכן מן הגרוטאות כשרים ומ"מ איתא בברייתא חצוצרות היו באים מן העשת (פירש מחתיכה אחת) אלמא דלכתחלה צריך מקשה ויקשה לכאורא הא ממעטינן מקשה מחצוצרות אלא ע"כ. צ"ל דנתמעט מעט רק מדין בדיעבד דהינו שבדיעבד כשרה אבל לא מדין של לכתחלה ולכן לכתחלה צריך מקשה וכן הביא רבינו פ"ג מה' כה"מ ה' ה' החצוצרה