נאות דשא רמ

ולהתתאי להיפוך ועיין שם. ולפי זה שפיר הקשה הט"ז

אלא לדברי הסמ"ע אין נ"ל בזה ואין לנו לדחות דה"ת המפורשי' בשביל משמעות בעלמא של הפוסקי' ותו דנ"ל מוכח מהטור להיפוך מדבריו מדכ' דין מעפ"ב בא' מבעלי הבורות יקשה הרי אם האמצעי מעפ"ב ליכא נ"מ כלל דהרי כבר בארנו כ"פ דמעפ"ב אין לו מעל' נגד העליונים משני טעמים הן משום דלח שייך ד"ש נגד העליונים והן מטעם דהוי דין מעפ"ב ספקא דדינא כאשר בארנו לעיל לבד"ה ויצא לנו) רק דנגד התחתונים קדים בממה נפשך יעוין שם בדברינו ואם כן קשה הרי מאחר שזה האמצעי הוא עם העליונים בכד"ג ממילא גם התחתונים בכד"ג לסברות הסמ"ע הזו דכל שהדבר מסופק בין ב' בעלי בורות שוב הם כולם בכד"ג ודוחק לומר שאין נ"מ במעפ"ב רק היכי שהעליונים כבר גברו ולא נשאר להשקות רק זה שמעפ"ב עם התחתונים מיינו דאז מגיע לזה שמעפ"ב ממ"נ ואין כאן כד"ג דזה דחוק דמשמעות הטור ודאי דזה שמעפ"ב מדחה תיכף להתחתונים והא ליתא להסמ"ע ובשלמא היכי שהעליון מעפ"ב הוי א"ש דברי הטור דאז ליכא שום כד"ג משא"כ כשהאמצעי מעפ"ב אז כולם בכד"ג להסמ"ע א"ו דלא כהסמ"ע וממילא לא קשה מידי קושיות הט"ז

אמת שיש מקום ליישב קושיא זו על הסמ"ע וגם יתיישב מה שהקשיתי על הט"ז לעיל (בד"ה וקשיא לי) והיינו דנימא דבאמת כהסמ"ע דכל שיש ספק אזי כולם בכד"ג ואפ"ה שפיר כ' הטור דאף אם האמצעי מעפ"ב התחתונים נדחים ממנו אעפ"י שהאמצעי עם העליונים בכד"ג מ"מ י"ל קושיות הט"ז לתרץ דנהי באמת גם התחתונים הם בכלל כד"ג מ"מ נגדם כבר גבר זה שמעפ"ב רק עם העליונים הוא בכד"ג משום דנגדם עדיין לא הוי זה שמעפ"ב כגבר כאשר בארתי לעיל בד"ה (והנה בגוף) ע"ש וממילא דהשתא קושיות הט"ז חמורה מאוד דכיון דאפי' שמעפ"ב מ"מ אינו זוכה נגד התחתונים רק מצד דהו"ל כגבר א"כ למה לי' הד"ש דהא בלא"ה האמצעי יכול להתגבר וע"ז תירץ דמעפ"ב יש לו מעלה לענין יותר מכ"צ ולכן אי לאו הד"ש לא היה ממלא רק כ"צ אע"ג דהו"ל כגבר משא"כ עכשיו משום הד"ש ממלא ביותר מכ"צ ומיושב קושייתי הנ"ל שהקשיתי על תירץ הט"ז דהא ביותר מכ"צ ליכא ממ"נ ז"א דעכשיו י"ל קושיות הט"ז לתירץ דנהי דממ"נ ליכא ביותר מכ"צ וא"כ הו"ל ספקא דדינא דלרב מגיע לו יותר מכ"צ ולשמואל לא והרי בפלוגתא דידהו קיי"ל כד"ג והרי כבר גבר מש"ה ממלא ביותר מכ"צ וא"ש ודוק ממילא דלפ"ז נתיישב דברי הסמ"ע וגם דברי הט"ז מ"מ עדיין אין דעתי נוחה בזה חדא דדברי הט"ז עדיין לא נתיישבו דאכתי קשיא עלי' קושיא השני' שהקשיתי לעיל (בד"ה וקשיא לי) ע"ש וגם דברי הסמ"ע לא נ"ל לדינא כאשר אבאר אי"ה

ומתחלה אבאר מה שלכאורה היה נ"ל להביא ראי' לדברי הסמ"ע והיינו משום דקשה לי טובא אהרי"ף והרמב"ם והרא"ש למה לא הביאו דין דמעפ"ב דנהי דהראב"ד תירץ על קושייתו שהקשה דהוי להם להביא דדין בור הקרוב לאמה דמתמלא ראשון הוא דוקא במעפ"ב וע"ז תירץ דזה הראשון שותה אפילו באין מעפ"ב משום דהד"ש עושהו כגבר מ"מ איפכא קשיא לי דהו"ל להביא דין מעפ"ב כמו שהביא הטור דאם א' מבעלי בורות מעפ"ב כגון אמצעי הוא קודם לתחתונים בממ"נ או מצד עילאי קדים או מצד מעפ"ב וזהו קושי' גדולה לכאורה ולדברי הסמ"ע מיושב דאינהו לא הביאו כלל דמעפ"ב דלדידהו ליכא שום נ"מ במעפ"ב דממ"נ אם הראשון מעפ"ב הא בלא"ה הוא שתי ברישא לשיטתם ואם אמצעי מעפ"ב אינו מועיל אף נגד התחתונים כיון דמ"מ עם העליונים הוא בכד"ג שוב גם התחתונים הם בכד"ג כדברי הסמ"ע וכ"ת דאכתי נ"מ היכי שהשני מעפ"ב דאז אי לאו שמעפ"ב הי' הראשון שותה תחלה והאחרים היו כולם בכד"ג ועכשיו שמעפ"ב אזי הראשון שותה ואחריו השני ואינו בכד"ג דהא כאן לא הי' שום כד"ג ולא שייך סברות הסמ"ע ז"א דהא הטע' מה שפוסקים הרי"ף ורמב"ם שראשון שות' תחלה ביאר הראב"ד דהיינו משום שהד"ש עשאו כאלו גבר וא"כ הרי גם בכה"ג כבר היה כאן כד"ג ושוב שייך סברות הסמ"ע דכולם כד"ג וא"ש כך הי' נ"ל לכאורה ראיה לדברי הסמ"ע שוב ראיתי שכ"ז אינו מכמה סתירות ושעדיין אין קושייתינו מתורץ על מה שלא הביאו דין דמעפ"ב חדא דנ"מ בשני וכנ"ל ואף על גב שהראשון לא זכה רק מצד כל דאלים גבר מכל מקום לא שייך סברות הסמ"ע דאחר שגבר הראשון ושתה אז ודאי אין האחרונים מתגברים על השני כיון דנגדם הוא קדים בממ"נ. וכן נמי נפקא מינה בכל א' מהאמצעים אם הוא מעפ"ב דנהי שהוא עם הראשונים בכל דאלים גבר מכל מקום אחר שגברו העליונים אותו ונשאר הוא עם התחתונים אז הוא קדים להם מצד הממ"נ דסברות הסמ"ע אינו אלא רק בעת שאלו השנים רוצים להתגבר זע"ז אז גם האחרים יכולין להתגבר אבל אחר שנשאר זה לבד עם התחתוני' הדבר פשוט דאינם יכולין להתגבר עליו כיון דמגיע לו ממה נפשך ואם כן עדיין הוי ליה להביא דין דמעפ"ב להיות נפקא מינה לכה"ג אחר שגברו העליונים וכאמור. ותו דשפיר נפקא מינה בא' מהאמצעיים כשהוא מעפ"ב דקדים אפילו בתחלה בעת שהוא עם העליונים רוצים להתגבר זה על זה דנהי להסמ"ע כל שיש ספק ביניהם אזי כולם בכלל כד"ג מ"מ נהי דהתחתונים הם בכד"ג מ"מ הרי זה שמעפיב כבר גבר על התחתונים כקושיות הט"ז וכמו שכתבתי תחלה ותו דיש לדון ולומר דיש נ"מ גדולה היכי שהשני מעפ"ב דאז מודים הרי"ף והרמב"ם דהוא עם הראשון בכד"ג דנהי דהד"ש עושהו כגבר מ"מ זה שמעפ"ב אומר דלמא תתאי ברישא ואז יש לו ג"כ ד"ש וא"כ נ"מ דאלו לא הי' מעפ"ב הי' הראשון קדים ועכשיו הוא בכד"ג אלא שבזה פלפלתי הרבה אם יודו בזה הרי"ף והרמב"ם שיהי' בכד"ג עם הראשון עפ"י הפירושים שכתבתי בריש התשובה בדברי הראב"ד הללו ויש בזה אריכות דברים ואין רצוני להאריך בזה משום דליכא נ"מ לדינא דכבר בארתי לעיל (בסוף ד"ה ואשר) דקיי"ל בכולם כד"ג אפי' בראשון ודלא כפי' הראב"ד בדברי הרי"ף ולכן לא אאריך בזה ועכ"פ הנך רואה שקושיותינו על הרי"ף והרמב"ם עדיין לא נתיישב דהו"ל להביא דין מעפ"ב דנ"מ לכמה דברים כמ"ש תחלה ולכן אין ראי' לדברי הסמ"ע

ואחר שנתבאר דאין ראי' לדברי הסמ"ע נ"ל לסתור דבריו לגמרי ואעפ"י שאיני כדאי מ"מ תורה היא והדבר תמוה דאיך אפשר לומר שבשביל שהראשון והאחרון עומדים בספק יבואו גם האמצעיי' לגבר לגבר ולדחו' את שתיהן בדחיות לומר לזה דלמ' אין מגיע לך ולזה אמרו דלמ' אין מגיע לך וקשי' טוב' דא"כ בההוא ארבא דהוי מינצי עלי' בי תרי דקיי"ל בב"ב דכד"ג אם יבא השלישי ויחטוף מהם בלי שום טענה זכה בו גם כן והרי בהדיא מבואר התם דאם חטפה אחר מהם ואינו טוען שהוא שלו מוציאין מידו והוא מבואר בח"מ סימן קל"ט ונחלקו שם הפוסקים דקצתם סוברים דאין לו תקנה עד שישב לכ"א ואחד לפי שאינו יודע למי יחזיר וקצתם סוברים דמניח ביניה' ומסתלק אבל לכ"ע על כל פנים מוציאין מידו ממילא כאן גם כן דאמצעיים באים לחטוף בלי שום טענה דהא להם ודאי אינו מגיע ואם כן נהי דכאן לא שייך לחזור לכל אחד ואחד דזה הוי כקרקע ע"ש בסימן קל"ט מכל מקום על כל פנים מוציאין מידו ודברי הסמ"ע תמוהים ותו דאיך נדחה דברי התוס' המבוארים כך בהדיא ולא ראינו שום חולק עליהם רק ממשמעות בעלמא וגם שום א' מהאחרונים לא הביאו הסמ"ע ונ"ל דגם הסמ"ע לא אמרה לדינא ושיהיה דעתו לפסוק כך רק כ' שיש קצת משמעות מפוסקים אלו שחולקים על התוס' אבל מכל מקום לדינא מאחר שדברי התוספות מבוארים ודברי הפוסקים מסופקים אין להאמצעיים זכות להיות כל דאלים גבר ודמי הא מלתא קצת להמבואר שם בסימן קל"ט סעיף ד' ע"ש ודו"ק באופן שלדינא נ"ל ברור כדברי התוס'

ואע"ג דנראה דהט"ז מסכים לדברי הסמ"ע וכמ"ש לעיל (בד"ה ואמת) שעם סברות הסמ"ע מיושב היטב דברי הט"ז יעו"ש בדברינו הנה אני רואה שאף עם דברי הסמ"ע עדיין אין דברי הט"ז מיושבים וא"כ שוב אין להביא מהט"ז שום ראיה והוא כי בתרומת הדשן סימן שנ"ב כ' דכל היכי דאיכא ספק דפלוגתא יש לפסוק שיחלוקו ולא כד"ג והקשה מההוא דהנזקין דאמרי' בפלוגתא דרב ושמואל כל דאלים גבר ותירץ ג' תירוצים חדא דההוא שאני דלא אפשר בחלוקה משום דעיקר טענותם אינם על גוף המים דהם ודאי שייכים לכולם רק טענותם לענין קדימה מי ישקה תחלה ואם כן איך נאמר דיחלוקו דהיינו שישקה כ"א חצי השדה א"כ עדיין יטענו על אותו חצי השדה מי יקדים תירוץ ב' דהתם א"א בחלוקה משום דבכה"ג הוי ודאי פסידא לתרוייהו כי לכ"א יתקלקל חצי שדהו תירוץ ג' דלפעמים תקנו חז"ל דכד"ג אפילו בלי טעם ולכן היכי דחזינן בהדיא בש"ס דכד"ג אי תניא תניא אע"ג דמדינא הי' ראוי להיות יחלוקו עכ"ד ודברי תה"ד אלו הובאו בקצרה בסמ"ע וש"ך ס"ס קל"ח יעו"ש והשתא נסתר מה שכתב לעיל (בד"ה הנ"ל) בישוב דברי הט"ז שתירץ דמיירי ביותר מכ"צ ואף על גב דעל יותר מכ"צ אין שייך ממ"נ מ"מ הו"ל ספיקא דדינא דתליא בפלוגתא דרב ושמואל ואמרינן כד"ג והוא הו"ל כגבר נגד התחתונים ומש"ה ממלא בורו וא"צ לסותמו ומתמלא כולו יעו"ש בדברינו והא ליתא דלענין יותר מכ"צ כיון דתליא בפלוגתא לית לן למימר כלל כל דאלים גבר דבהא ליכא כל ג' תירוצים הנ"ל דתירוץ ראשון ליכא דהא כאן הטענות והספק הוא על גוף המים מה שהם יותר מכ"צ דלרב המים הוא שלו ולשמואל המה שייכים להתחתונים ולא לו כי אין מגיע לו רק כ"צ דלשמואל אין מעפ"ב שום מעלה כלל ואם כן שפיר י"ל שחולקים ולא יקח רק חצי מאותו היתר על כ"צ תירוץ הב' לא שייך דמאי פסידא לתרוויהו איכא הכא דהא שדהו לא יתקלקל דהא ביותר מכ"צ איירינן תירוץ ג' לא שייך דהא בספק זה לא אשכחן בגמרא שיהיה כד"ג ושימלא כל הבור דנהי דהש"ס מוקי למתני' במעפ"ב וקתני מתמלא דמשמע שימלא כולו אפי' ביותר מכ"צ היינו לרב דאז מעפ"ב הוא מעלה בודאי משא"כ לדינא דיש בו פלוגתא דרב ושמואל אם הוא יעלה או לא שוב לא חזינן בש"ס שיהיה בו כד"ג וממילא אית לן למימר דחולקים וא"כ עדיין קשיא אהטור איך כתב שממלא כל הבור ותו דנ"ל דאפילו חלוקה לא אמרינן בהא אלא אינו לוקח כלל יותר מכ"צ והיינו דהוא עיקר מעלה דמעפ"ב הוא מפני ד"ש ובארנו לעיל דהד"ש היא שיתקוטט במה שנצריכנו לסתום בורו ולכן הניחוהו חז"ל למלאות משא"כ השתא דמספקינן אי כרב אי כשמואל וא"כ מדינא הו"ל למימר חולקין וא"כ סוף סוף יצטרך לסתום פי בורו ממילא שוב ליכא הד"ש ונשאר אדיני דצריך לסתום ואינו לוקח רק כפי