נחלי מים צז

אסור משום פסח ואחר שנגמר הפסח שהוא תשע ומחצה בלא"ה אסור כמו ערב שבת ויו"ט דעלמא ועיין היטב כי נכון הוא לפרש הסוגיא

ועפ"ז נלע"ד לפרש ברווחא דברי הרא"ש בשמעתין שנלאו כל חכמי לב להבין דבריו בסוגיא זו דהנה הרא"ש כתב לקיים פסק הרי"ף שפסק שאפילו בערב פסח פורס מפה ומקדש. וז"ל ונ"ל דרב אלפס סבר כשינויא דרב פפא דהוא בתראה דמוקי מתניתין כר' יהודה ור"י פליג אף בערב פסח ור' יוחנן ור"י ב"ר חנניא בהתחלה איירו ולא בהפסקה וברייתא בתרייתא משבש לה מן קדם קמייתא ואף ע"ג דר' פנחס בריה דרב אמי קבלה ומשום הכי קאמר הש"ס אלא מחוורתא כדרב הונא מסתברא ליה לרב אלפס ז"ל לשבש ברייתא ולאוקמי לשינויא דרב פפא כדי שלא נצטרך לחלק בהפסקה בין שבת לפסח דיותר מסתבר להחמיר בהפסקה שהיא משום כבוד שבת מבפסח ושינויא דחיקא הוא דשני ר' נחמן בר יצחק כדי להעמיד דברי רב הונא ולא אזלינן בתריה אלא אמרינן מחמת קושיא זו דפריך הש"ס לר"ה מדר"י וריב"ח הדר ביה הש"ס מהאי דקאמר אלא מחוורתא כר"ה ומוקמינן לשינויא דר"פ וכו' עכ"ל הרא"ש. ותמהו כל המפרשים דא"כ היאך אוקי הברייתא ושוין שאין מתחילין בערב פסח דהא גם בער"פ סובר ר"י דמתחילין, ולדידי קשה עוד קושיא עצומה מה שלא הרגישו המפרשים. דהנה לדברי הרא"ש דלר"פ גם בערב פסח סובר דמתחילין לר"י א"כ נצטרך לפרש פשט הגמרא דקאמר אפילו תימא ר"י אין הכוונה דמשנה אתיא גם כרבי יוסי דהא לר"י לא מציא אתיא דהא סובר דגם בער"פ מתחילין אלא הכוונה דלא כר"ה דמוקי מתניתין דוקא כר"י דיכילנא לאוקמי אפילו כר' יהודה. אמנם קשה טובא כיון דחזינן דרבי יהודה דסבר בע"ש ויו"ט מן המנחה ולמעלה סובר בערב פסח דאסור קודם המנחה משום חיובא דמצה. א"כ מנ"ל דרבי יוסי פליג ע"ז דהא לא מצינו דפליג ר' יוסי בערב פסח וכיון דנצרך לומר אליבא דר' יהודה דבערב פסח אסור קודם מנחה משום חיובא דמצה מנ"ל דפליג ר' יוסי ע"ז, ובגמרא לא קשה דהייתי אומר דגם לר"פ סובר ר"י דבערב פסח אין מתחילין משום חיובא דמצה כמו לר"י דמחמיר בערב פסח יותר מעלמא והא דקאמר בש"ס ולר"ה מי ניחא וכו' אין הכוונה דלר"פ לא קשה דבאמת גם לר"פ קשה זה רק משום דאסיק דלר"ה ניחא פריך דגם לר"ה לא ניחא אבל לדברי הרא"ש נצטרך לומר דלאוקימתא דרב פפא סובר ר"י דבערב פסח מתחילין קשה מנ"ל זה כיון שנצטרך לומר ברבי יהודה דחמיר יותר בערב פסח מערב שבת ויו"ט א"כ מנ"ל דר' יוסי פליג ע"ז וצ"ע

ולפמ"ש יתבאר הכל על נכון. דהנה לפמ"ש לר"פ א"צ כלל משום חיובא דמצה דבאמת חיובא דמצה וע"ש שוים רק דאסור קודם מנחה משום עשיית פסח ולאחר עשיית פסח בלא"ה אסור דהוא זמן מנחה קטנה ומשום זה אתיא המשנה דוקא כרבי יהודה דלרבי יוסי דאוכל והולך עד שתחשך היה מותר לאחר עשיית הפסח דחיובא דמצה לא עדיף כלל מע"ש ויום טוב דעלמא ומשום זה אתיא לר' פפא שפיר הא דפסק ר"י וריב"ח בערב פסח כרבי יהודה דהם הכריעו דערב פסח עדיף מערב שבת ויו"ט דעלמא משום חיובא דמצה דלר"י היה מותר אחר עשיית הפסח והם פסקו בזה כרבי יהודה משום חיובא דמצה, מעתה א"ש גם הברייתא דשוין שאין מתחילין דמיירי בערב פסח ושם בברייתא לא קתני עד שתחשך, א"כ י"ל דבאמת אחר עשיית הפסח מותר רק דאין מתחילין בערב פסח קודם עשיית הפסח משום חיובא דפסח אבל אחר עשיית הפסח מותר לר"י ואוכל והולך עד שתחשך רק דר"י וריב"ח הכריעו כרבי יהודה בערב פסח משום חיובא דמצה

עבדים היינו וכו' טרם נפרש קצת המשך דברי המגיד נקדים לפרש בפסוקי הלל. אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, מאח ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, וכבר ידוע מה שאמרו חז"ל דבהלל נכללו כל הגאולות יציאת מצרים וימי המשיח וגוג ומגוג ולעתיד לבא, גם נשגיח בפסוקי תורה כאשר הוכבד העבודה על בני ישראל במצרים כתיב וישב משה אל ה' ויאמר אדני למה הרעותה וגו', והשיב לו השי"ת עתה תראה וגו' וידבר אלהים אל משה וגו' אני ה' וארא אל אברהם וגו' לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם וגו' וגאלתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם