נחלי מים צד

הלילות וכמו שדרשו בזוה"ק זכור את יום השבת לקדשו דאת לרבות הלילה והכתוב דאת יום צאתך אתי לרבות הלילות. ולפ"ז תקשה למה הצריך ב"ז לדרוש מכל. אך נראה דאיתא בכמה דוכתי בש"ס (פסחים כ"ב:) הך פלוגתא דשמעון העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהם אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא רע"ק ודרש אח ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח. והנה התוס' בבכורות (דף ו') פלפלו הרבה אי הלכה כמ"ד דדרשינן את או לא, ודעת התוס' דהלכה כמ"ד דלא דרשינן את, ודעת הרא"ש דמסתמא הלכה כרע"ק דדרשינן את לרבות תלמידי חכמים, ולפ"ז י"ל דהני תנאי דבן זומא וראב"ע ס"ל כהני תנאי דלא דרשינן את ולהכי בעינן כל לרבויי, משא"כ לדידן דקי"ל הלכה כרע"ק דאת לרבויי אתי י"ל דידעינן לילה מאת דאת לרבות הלילה אתי וכל ימי חייך להביא לימות המשיח

ואפשר על דרך זה לקיים הנוסחא בהרמב"ם שהבאתי לעיל אמר להם ראב"ע. והיינו כמו שכתבתי, דכבר הקדמתי דר"א היה הגדול שבהם ומסתמא עיקר הסיפור בו היתה ור"א לשיטתו דס"ל (נדה ל"ה) דדרשינן אתים שבתורה, ולהכי לשיטתו מזה מפקינן דחייב בלילה לספר ביציאת מצרים. ואפשר לזה רמז כל אותו הלילה, דתיבת אותו נראה כמיותר דהו"ל כל הלילה, אלא שרמז ג"כ להך דרשא דאת לרבות הלילות כמ"ש לעיל, וע"ז אמר ראב"ע לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות והיינו כהנך תנאי דלא דרשו אתים והביא ראיה ע"ז מדהוצרך ב"ז לדרוש הלילות מריבוי דכל כמ"ש לעיל. אמנם לדידן דקי"ל דדרשינן אתים שבתורה כמו שהכריח. ממילא קיי"ל דחייב להזכיר יצ"מ בלילות אף דדרשינן כל לרבות ימי המשיח

כהא לחמא עניא וכו'. נדבר קצת במעלות הצדקה אמרו חז"ל בפ"ק דב"ב תניא ר' יהודה אומר גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות, ופירש מהרש"א בח"א כי הצדקה שעושה הקב"ה עמנו בגלות היא בסתר, אבל בעת הישועה שיהיו עושים צדקה יהיה בהגלות לעיני כל. ויש לפרש הענין דעיקר מעלת הצדקה מה שאנחנו עושים, היא דוקא מה שאנחנו עושים בסתר וזה הוא מעלה הגדולה מצדקה העשויה בהגלות, וכמבואר בש"ס ובפוסקים, אבל לגבי הקב"ה הוא להיפך, כשעושה עמנו צדקה בסתר הגם שהיא ישועה לנו אמנם בזה לא נתפרסם כ"כ אלהותו והשגחתו ויכולתו, משא"כ כשעושה עמנו צדקה בהגלות לעיני כל חי נתפרסם שמו ויכולתו והשגחתו, ולכן המדה הוא כשאנחנו עושים הצדקה במעלה הנכונה דהיינו בסתר דזה הוא מעלת הצדקה לעומת זה הקב"ה עושה עמנו צדקה בהגלות לעין כל. וזה כוונת הש"ס גדולה צדקה, היינו צדקה המועילה מקרבת הגאולה. הנה כמה גדולה מעלת צדקה, וביותר הצדקה, כמו בעתים הללו שהיוקר גדול מאוד וצעקת עניים רבה, ומה מאוד גדולה הצדקה אצל השי"ת ועושין בזה תיקונים בעולמות העליונים, וז"ל הזוה"ק פ' פקודי (רס"ו א') היכלא חמישאה וכו' מהאי נפק, רוחא אחרא ואיקרי שוד וכד שליט כפנא על עלמא האי רוחא דאיקרי שוד איהו אשתכח ורוחא אחרא אשתתף עמיה דאיקרי כפן ואילין אזלין בעלמא ומשתכחי לקבל ב"נ והיינו דכתיב לשוד ולכפן תשחק, ואילין עבדין קטרוגא לב"נ ומשדדי לכולא חד דאיקרי שוד דבתר דאזיל בגו טורין רמאין ושדיד וחריב ושיצי כלא כדין תב ושדד לב"נ ומתין בחולשא דיליה, וכד אכלין בני נשא לא שבעין בגין דאיהו שלטא בעלמא, ובההוא זימנא מאן דעביד חסד עם ב"נ ויהיב לון למיכל ולמשתי כדאי איהו לדחייא לן לאילין תרין רוחין לבר דלא שלטי בעלמא, וכד ישראל לא עבדי חסד עם ב"נ ושאר עמין עבדי חסד בעלמא כדין אילין תרין רוחין מתבסמין לשאר עמין ומתקפי עלייהו דישראל בגין דהא כדין אתקף לההוא סטרא אחרא וישראל אתכפיין וכד ישראל עבדי חסד אתכפי ההוא סטרא אחרא ואתחלש וסטרא דקדושה אתקף וכו' ע"ש לשונו הקדוש. ואיך לא נשים אנחנו על לבנו לקיים מצות צדקה בכל האפשרי בעתים הללו. ונראה ליישב בענין זה מאמר חז"ל בפ"ק דב"ב (דף י') תניא היה ר"מ אומר יש לו לבעל דין להשיבך ולומר אם אלהיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסן, אמרו לו כדי שניצול אנו בהם מדינה של גיהנם, וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע אם אלהיכם אוהב עניים מפ"מ אינו מפרנסם א"ל כדי שניצול אנו