נחלי מים צא

שכל התורה מיוסדת על יצ"מ כמעט בכל מצוה עשה זכר ליציאת מצרים ובפתיחת קבלת התורה אמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר אשר בראתי העולם, ואיך יתכן שהתורה תהיה תלויה ביציאת מצרים והלא התורה היא נצחית וגנוזה שני אלפים שנה קודם בריאת העולם, ואילו לא היה יצ"מ לא היה ח"ו צורך להתורה, חלילה לומר כן, כי התורה הקדושה כולה שמותיו של הקב"ה ונצחית. וביארו בזה ע"פ זוה"ק (ת"ג דפ"ד) ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים וכי מארץ מצרים הוה להו מלכא ולא מקדמת דנא והא כתיב ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר וכו', ואת אמרת מארץ מצרים, אלא מיומא דהוו ישראל בעלמא לא אשתמודעו יקרא דקוב"ה בר בארעא דמצרים דהוו בפולחנא קשיא וצוותין לקבליה ולא אשתנו מנימוסא דלהון לעלמא, ועוד דהוו תמאן בכל יומא כמה חרשין כמה זינין בישין לאטעאה להו לבני נשא ולא סטו מאורחא לימינא ולשמאלא, ואע"ג דלא הוו ידעי כ"כ ביקרא דקוב"ה אלא הוו אזלין בתר נמוסי אבהתהון, ולבתר תמו כמה נסין וכמה גבוראן ונטיל לון קוב"ה לפולחניה, ובגין דכולהו תמו בעיניהון אינון אתין וגבוראן אמר ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים דתמן הוה באתגליא יקרא דיליה אפין באפין דלא תימרון אלהא אתרא הוא דממלל עמנא אלא אנא הוא דחמיתון בארעא דמצרים אנא הוא דקטילנא סנאיכון בארעא דמצרים ובגין כך ואלהים זולתי לא תדע דלא תימא דאחרא הוא אלא אנא הוא כולא. ובמכילתא אמרו לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, למה נאמר לפי שנאמר אנכי ה' אלהיך, משל למלך שנכנס למדינה אמרו לו עבדיו גזור עלינו גזירות, אמר להם לאו כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזירות שאם מלכותי אינכם מקבלים גזירותי היאך אתם מקיימין, כך אמר המקום לישראל אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך, אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם במצרים, אמרו הן, אמר להם כשקבלתם מלכותי קבלו גזירותי. הרי קבלת הגזירות תלויה בקבלת המלכות והכל תלוי ביציאת מצרים וזה כי שם נתאמת להם ממה שראו שינוי מנהגו של עולם ושידוד המערכות עליונים ותחתונים כי הוא שד"י כי די במציאותו ואלהותו והוא היכול ובלתי בעל תכלית, ולזה תל עליהם ענין אלהי במצרים כי הארץ ההיא נבחרת לפרסם בה אלהותו ויכולתו. וביארו חכמי האמת הענין ברוחב יותר ביאור, כי מ"מ איך יתכן שהתורה תלויה ביצ"מ ואם לא גלו למצרים ח"ו לא היה מקום לתורה, והלא התורה אינה תלויה בזמן ולא במקום דבר אחר ולא בזולת דבר כי הכל שמותיו של הקב"ה, וביארו הענין כי כמו שיש מצרים תחתונה כמו כן יש מצרים עליונה אשר שם היה מעורב כל הנשמות יחד טוב ורע והוצרך השי"ת אשר רצונו הטוב לברור הטוב מהרע כי הטוב הוא העיקר והוצרך לגאלם בכח חמשים שערי בינה, וזה וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים, דהיינו בסוד חמשים שערי בינה וכמו כן לעומת זה יצאו ישראל ממצרים התחתונה בכת וגבורה ונודע ונתפרסם לכל האומות אלהותו והשגחתו ויכולתו בכל הארץ אשר הוא המנהיג את כל העולם כולו ברצונו הפשוט, ובזה היה גאולה לגופים ולגאול לנפשות ישראל אשר היו משוקעים בטומאת מצרים העליונה והיה תירות לגופות ולנשמות, וע"כ באמת כל התורה בסוד יציאת מצרים העליונה בכח חמשים שערי בינה, אשר זה הוא מקור התורה, וכמו שהנשמות למעלה נזדככו בחמשים שערי בינה כמו כן ישראל למטה נזדככו בקבלת התורה הכלולה מחמשים שערי בינה. ובזה יתכן לפרש מאמר בעל ההגדה עבדים היינו לפרעה במצרים וכו', היינו מדבר ביציאת מצרים התתתונה ולכן תלה היציאה אף אותנו, ע"ד חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי ביציאת הגופים מעבדות לחירות הכל מרגישים בה, משא"כ יציאת הנשמות לחירות והיינו מכור הטומאה העליונה אשר הוטמאו בה כל השנה ובאותו לילה של פסת מתעורר ומתוסף קדושה על כללות ישראל מהקדושה שהיתה בימי יציאת מצרים, א"כ בליל זה יש ג"כ חירות על הנשמות, והדברים מבוארים באריכות בספרי חכמי אמת, ואקדים לך מ"ש הרמב"ן ז"ל על התורה בפ' בראשית בפסוק וכל צבאם בענין ויברך ויקדש הביא בשם החכם ר"א אבן עזרא כי הברכה תוספת טובה שיתחדש בגופות יתרון כת בתולדת ובנשמה יתרון השכל, ויקדש אותם שלא עשה בו מלאכה כבשאר הימים, וכתב הרמב"ן ז"ל ודבריו בזה נכונים למאמינים בו כי אין זה מושג בהרגשה לאנשים. כמו כן בכאן אם כי באמת בליל פסח מתעורר קדושה על כללות ישראל, אמנם אינו מורגש כ"כ הדבר לאנשים הפשוטים כי רק לגדולי הדור וגם