נחלי מים עו

בן ברוקא התם כל היכא דאפשר לא טרחינן, ה"נ כיון דאפשר לא טרחינן, ממאי דילמא ע"כ לא קאמר ר"י הכא אלא דליכא בזיון דקדשים אבל התם דאיכא בזיון דקדשים אימא לך כרבנן ס"ל א"נ ע"כ לא קאמר ר"י בנו של ר"י בן ברוקא התם אלא דאיתעביד צורך גבוה ולא צריך אחולי שבתא אבל הכא דלא איתעבד צורך גבוה וצריך לאחולי שבת אימא כרבנן ס"ל. וע"ש בפירוש רש"י

ולפ"ז אמינא דבר ברור דהיינו טעמא דר"י דחייש למכמר בשרא, משום דס"ל כר"י בנו של ר"י בן ברוקא דמפשיט רק עד החזה בשבת שחל להיות בערב פסח, א"כ העור מחממו ואיכא חששא טפי דמכמר בישרא. וביותר י"ל דרבא סובר כסוגית הש"ס דמנחות הנ"ל, דר"י סובר כר"י בנו של ר"י ב"ב א"כ לשיטתו אזיל ולהכי חיישינן טפי למכמר בשרא, ולהכי צריך בשבת ע"פ לאחר זמן שחיטת הפסח מבחול דבחול דמפשיט את כולו ליכא חששא כולי האי דמכמר בשרא, ורע"ק סובר כרבנן דהלכתא כוותיה דמפשיט את כולו א"כ שבת שוה לחול וכמו בחול דלא חיישינן למכמר בשרא ומקדמינן הפסח אף דמשמע דצלית הפסח היה משחשיכה לא חששו למכמר בשרא כמו כן בשבת כיון דמפשיטין את כולו א"כ שוה שבת לחול, ואפשר דה"ה דרבא דאמר בשבת טעמא דחכמים דכל פעל ה' למענהו ומפרש ר"י טעמא שלא יסריח הבשר ורבא מפרש טעמא שלא יהיו קדשי שמים מושלכין כנבלה, דרבא לשיטתו דטעמא דר"י דמאחרין זמן שחיטת הפסח משום דחיישינן למכמר בשרא, כיון דהבשר עם העור יתקלקל טפי הבשר משום דסובר כר"י בנו של ר"י בן ברוקא וכדבארנו, א"כ אין זה טעם מספיק לדברי חכמים דמפשיטין את כולו כדי שלא יסריח הבשר הו"ל לאחר זמן שחיטת הפסח כמו לר"י וממילא לא יהיה חשש מכמר בשרא, ולהכי צריך רבא לטעם אחר דחכמים ס"ל דלא יהיו קדשי שמים מוטלים כנבלה, ועכ"פ ר"י דסובר כר"י בנו של ר"י בן ברוקא דאסור להפשיט את כולו רק עד החזה א"כ איכא חשש דמכמר בשרא יותר מבחול ולהכי משום זה צריך לאחר זמן הפסח, ורע"ק ס"ל כחכמים דמפשיטין את כולו א"כ ליכא חשש מכמר בשרא יותר מבחול, ומיושב שיטת רש"י בטוב טעם בס"ד ודו"ק היטב

והנה בעל המאור כתב במאי קמיפלגי במכמר בשרא וכו', ואם תשאל א"כ יאוחר הפסח עד שמונה ומחצה ואל יאוחר התמיד משש ומחצה שהוא זמנו, אנו רגילין לפרש שאין כח למנוע מאחר התמיד שהתמיד הוא שהיה מעכבן מלשחוט הפסח, וכיון שנשחט התמיד היו סומכין לו הפסח אחריו מפני ההמון רב, עד שראיתי פירוש לרב ר' משה ז"ל שאמר ר"י אגזרת נדרים ונדבות סמוך אפילו בטעמא דרבא והיא היא עיקר הגזרה ומכמר בשרא טפלה לה. לכאורה קשה לי לסברת בעל המאור ז"ל דא"א לעכב ישראל מלשחוט פסחיהם אם לא בעיכוב שחיטת התמיד שלא יעשה איסור דפסח הוא אחר התמיד מטעם שנאמר בערב ובין הערבים ובתמיד לא נאמר אלא בין הערבים, א"כ קשה להך ברייתא שמביא הש"ס (דף נ"ט א') ותניא כי קושיא תמיד קודם לקטורת קטורת קודם לנרות ונרות קודם לפסח יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים בלבד, א"כ קשה דהא באמת לקטורת ונרות לא קבע לנו זמן רק החקירה הוא אם קטורת ונרות קודם הפסח או אחר הפסח ולהך ברייתא דתניא כי קושיא דקטורת ונרות קודם לפסח, א"כ עדיין קושיית בעל המאור במקומו עומד אמאי אחרו זמן התמיד יקדימו זמן התמיד רק הפסח יאחרו מחמת מכמר בשרא, ואין לומר דא"כ לעכב כל ישראל אם לא בעיכוב זמן שחיטת התמיד הא יכולים לעכב כל ישראל בקטורת ונרות דיאחרו וא"א להקריב הפסח קודם קטורת ונרות כמו דאי אפשר להקריב הפסח קודם התמיד מחמת הך דרשה יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים כמו כן צריכין להקדים קטורת ונרות מטעם זו, לברייתא דיאוחר דבר, וצ"ל לשיטת בעל המאור דברייתא זו אתיא כמ"ד ברייתא קמא שהביא הש"ס דבאמת פסח קודם לקטורת ונרות. אך לפ"ז קשה עדיין לשיטת בעה"מ מנ"ל לרבא להמציא פלוגתא חדשה בין ר"י לרע"ק אי חיישינן למכמר בשרא או לא, דלא מצינו בשום מקום פלוגתא, לימא רבא דכ"ע ס"ל דחיישינן למכמר בשרא רק בהא פליגי ר"י ורע"ק דר"י סובר כברייתא קמא שהביא הגמרא דפסח הוא קודם קטורת ונרות, א"כ צריכין לאחר זמן התמיד מחמת דצריך לאחר הפסח מחשש מכמר בשרא וא"א לעכב כל ישראל בשחיטת הפסח אם