נחלי מים עב

כמו שעשה לאשור, דבארץ מצרים כבר נתלקטו כל הניצוצות הקדושים ולא רצה הקב"ה לשלוח שם מלאך ושרף כי המלאך אינו יכול לעשות שליחותו בלתי אם בהיותו שמה, ולא רצה הקב"ה שישאר שם איזה קדושה, כיון שכבר נתלקטו כל הניצוצות הקדושים ולזה הוכרח הקב"ה לעשות נקמה בעצמו, כי הקב"ה אומר ממקום קדושתו יהא כך מיד נעשה, כך משא"כ בארץ אשור לא נתלקטו עדיין הניצוצות ולזה ויך מלאך ה' במחנה אשור. ולזה רמזו רז"ל מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים מאן אינון שמעיה ואבטליון, והיינו שנשאר שם עדיין לניצוצות קדושים ומתלקט מעט מעט עד ביאת הגואל במהרה בימינו. וזה הפירוש עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, דהיינו שאנחנו עם הישראלי נותנים שבח והודיה להשי"ת כי הוציאנו הוא בעצמו ובכבודו, ובזה הועיל שלא נשאר שם עוד ניצוצות קדושים ועשאה כמצודה שאין בה דגן, ואילו לא הוציא וכו' פירוש אילו לא היה ההוצאה ע"י הקב"ה רק ע"י מלאך ושרף כמו שהיה במחנה אשור, א"כ ממילא היה נשאר שם ניצוצות קדושים והיינו מוכרחים להיות עוד בגלות מצרים כמו בגלות שאר ארצות שנתפזרנו ללקט הניצוצות הקדושים, ע"ז אמר הרי אנו ובנינו משועבדים היינו, ר"ל אף אם היינו יוצאים לחירות בעת הזאת מ"מ עוד היינו מוכרחים להיות עוד משועבדים לכמה דורות עד כמה זמנים כמו בשאר הגליות, וע"ז אנו נותנים שבח והודיה להשי"ת שהוציא אותנו בכבודו ובעצמו, וכ"ת מאי נפקותא בזה דאנחנו משועבדים בגלות שאר ארצות או במצרים, וע"ז מדייק לפרעה במצרים, פירוש זה הגלות קשה יותר דהיינו לפרע"ה במצרי"ם דייקא, וכמו שפירש"י בפ' יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים היינו מדינה קשה ומיד פרעה מלך קשה, וכמו דאיתא בזוה"ק דמצרים הם המטונפים ומזוהמים יותר משאר א"ה, וע"ז נותנים השבח והודיה להשי"ת

מעשה בר"א ור"י וראב"ע ור' עקיבא ור"ט שהיו מסובים וכו'. יש לדקדק למה מדייק שהיו מסובין בבני ברק, הן אמת שמקום מושבו של רע"ק היה בבני ברק, וכדאמרו חז"ל (סנהדרין ל"ב) צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה אחר רע"ק לבני ברק, מ"מ צריך להבין מה השמיענו בעל הגדה שהיו מסובין שם. ונראה לפרש דהנה השל"ה הקדוש הקשה דלכאורה נס המן היה יותר גדול מנס פרעה, דהא במצרים היינו רק עבדים והוציאנו מעבדות לחירות ובנס המן היו מיועדים למיתה לולא עזרת ה', ואסתר בעצמה בקשה זאת ואמרה ואילו לעבדים ולשפחות וגו', א"כ לכאורה נס המן יותר גדול מנס מצרים, ואמאי בנס יציאת מצרים אנו מוזהרים להזכיר בכל יום ובנס פורים אנו מחוייבים להזכיר רק בזמנו, והביא השל"ה בשם יש מתרצים כי בימי המן כבר היה קבלת התורה ואין כל כך חידוש לשדד המערכת כימי צאתם מארץ מצרים שאז לא היה אצלנו התורה, והשל"ה הקדוש האריך בענין אחר. ולי נראה לפי מה שכתבתי בפיסקא הקודמת לא קשה כלל דבזה הוא מחולק יציאת מצרים מנס המן, דביציאת מצרים נתלקטו כל הניצוצות הקדושים ונעשה כמצולה ולא נשאר עלינו עוד שם שעבוד במצרים אף אם אנחנו חייבים גלות כנ"ל, משא"כ בנס פורים אף שהשי"ת הכניע אז האויב לפי שעה והוציאנו ממיתה לחיים, עדיין נשאר השעבוד בגלות מדי ופרס. וכמעט זה מרומז בדברי רז"ל, דאמרינן במגילה דלהכי לא קאמרינן הלל בפורים בשלמא בפסח אמרינן הללויה עבדי ה' ולא עבדי פרעה, אבל בנס פורים היכי נאמר הללויה עבדי ה' דאכתי עבדי אחשורוש אנן. והכוונה למאי דפרישית, דבשלמא מגלות מצרים קאמרינן הללו עבדי ה' כי אז נתלקטו משם כל הניצוצות הק' ונתקרבנו לאל יתב"ש, משא"כ בנס פורים עדיין לא נתלקטו כל הניצוצות. ובזה יובן הספור של בעה"ג שהיו מסובין בבני ברק, הכוונה דבעל הגדה מספר לנו כי ע"י שהיה המסיבה בבני ברק גרמה להם להרבות בספור יציאת מצרים, ולהבחין בין נס לנס. ע"פ מה שאמרו חז"ל גיטין פרק הניזקין מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, כי ע"י שהיו מסובין בבני ברק נזכרו כי מבני המן למדו תורה שם, מזה הבינו ההפרש שבין גאולת מצרים לנס פורים וכמו שבארתי, כי בגאולת מצרים שהיה ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו נתלקטו משם כל הניצוצות הקדושים ולא נשאר שם עוד רושם קדושה משא"כ במחנה סנחריב היה נשאר רושם קדושה כי היה הצלה ע"י מלאך ויצאו מהם שמעיה ואבטליון שלמדו תורה ברבים. וה"נ בנס פורים כיון דאמרו מבני