נחלי מים ע

למשה שיעשו העגל יהיו מוכרחים להיות בשעבוד גלות דלולי זאת משעת מתן תורה היה חרות על הלוחות חירות משעבוד גליות רק מעשה העגל גרם שיהיה מוכרחים להיות בשעבוד גליות. ונמצא מוכרח הש"י לגאלם בשם הגדול, שיהיה להם תקומה ולא יכלו ח"ו בגלות, והשי"ת יעשה זאת למען שמו הגדול, נמצא מה שאמר השי"ת אהיה אשר אהיה הוא פירוש וטעם למה יגאלם בשם אהיה כדי שזה השם יהיה עזרתם בשעבוד, ומשה רבינו ע"ה היה סבור שהשי"ת צוה שיאמר זה לישראל להודיעם שעבוד שאר גליות, וע"ז אמר רבש"ע דיה לצרה בשעתה, ועל זה השיב לו השי"ת לאו, ר"ל שאין רצוני להודיע זאת לישראל רק לך אני מודיע להם איני מודיע, והוא שכבר הודעתי לך מעשה העגל אשר יעשו לזאת מוכרח אני להודיע לך ולתת טעם שאגאלם בשם הגדול כדי שיהיה מזה עזרה בשעבוד גליות וכמו שבארנו, ולהם איני מודיע, כי אגאלם באופן שלא יהיה להם שעבוד כי בשעת מתן תורה היה חירות משעבוד והבחירה בידם שלא לעשות עגל, רק לפני הוא גלוי וידוע, (וכבר דברו מזה הקדמונים מענין הבחירה והידיעה, ואין להאריך בדברים אלו), ועכ"פ חפץ השי"ת היה באופן שלא יהיה להם עוד שעבוד. והבן כי הענין נכון מאוד

ובזה נבוא לסדר שהתחלנו להבין תשובת השי"ת למשה רבינו ע"ה כשאמר למה הרעותה לעם הזה וגו' והשיב השי"ת עתה תראה אשר אעשה. לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו, והסדר שהתחיל בפ' וארא. ונקדים דברי חז"ל פ"ק דברכות תניא רשב"י אומר שלש מתנות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא ניתנו אלא ע"י יסורים ואלו הן תורה וארץ ישראל ועוה"ב, תורה מנין דכתיב אשרי הגבר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו, א"י מנין דכתיב וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, עוה"ב מניין דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר, נמצא כאשר רצה השי"ת לתת לישראל שלש מתנות טובות אלו שהם חיי נצחיות נפשות כללות ישראל, היו צריכין דוקא ע"י יסורין כדי למרק עונותיהן ויהיו ראויים לקבל רב טוב הצפון להם, וכבר הקדמתי בשם הרמב"ן ז"ל הגם כי היה יכול לגאלם בשם אלהים או בשם אל שדי כמו שהציל לאבות ע"י שמות הקדושים, אמנם לא יעשה בזה אותות ומופתים חדשים כמו בהוציאו אותם ממצרים שעשה אותות ומופתים חדשים אשר אז נתודע לכל אלהותו ית"ש וכל זה דוקא ע"י שם הוי"ה ב"ה, וכבר כתבנו לתת טעם לזה, כי רצון הבי"ת היה דוקא לגאלם בשמו הגדול בכדי שיהיה להם קיום בשעבוד שלא יכלו ח"ו בגלות למען שמו הגדול שלא יתחלל וכל עוד שיתפרסם אלהותו יותר ויותר יהיה מוכרח לגאלם בעבור שמו הגדול, והשי"ת הוא הצופה ומביט אחרית דבר מראשיתו להיטיב עמנו עשה זאת בכוונה לטובתנו להיות לנו אחרית ושארית בין האומות, ועוד כי רצה השי"ת לתת לנו התוה"ק אשר זה עיקר תכלית יציאת מצרים לקבל התורה ולהיות לו לעם קדוש, וכל זה מוכרח להיות דוקא בשם הגדול וכמו שהבאתי בשם הרמב"ן כי התורה בלתי אפשר להנתן רק ע"י שמו הגדול

ובזה נבא לבאר תשובת השי"ת. כי נתן לו טעם על אומרו לפניו למה הרעותה לעם הזה, ואמר לו עתה תראה אשר אעשה לפרעה וגו', והיינו שברצונו לעשות עם פרעה אותות ומופתים חדשים בשמים ובארץ, וכל זה מוכרח להיות ע"י שמו הגדול ית"ש, ובשם הזה יתן התורה שזה התכלית, וזה מוכרח להיות ע"י יסורים דוקא, דהיינו להיות לו לעבדים נקנים ולהיות דבוקים בשמו הגדול מוכרח להיות דוקא ע"י יסורים וכדברי חז"ל שלש מתנות כנ"ל. וביאר ואמר וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה', והיינו כי בשמי הגדול רצוני לגאלם, לכן אמר וארא אל אברהם וגו', דהיינו אם אגאלם בזכות אבות דוקא, לא יפה כח הבנים מכת האבות כי גם לאבות הקדושים לא נגליתי בשם הוי"ה אשר בו אני משדד המערכות ועושה מופתים ותולדות חדשות כענין בריאת שמים וארץ, וכן היה ביציאת מצרים כי השי"ת שידד המערכות ועשה מופתים חדשים והכל היה ע"י שם הוי"ה ב"ה, ואילו הייתי גואלם רק בזכות אבות לא יפה כח הבנים מכח האבות כי לאבות נגליתי ג"כ רק בשם אלהים או בשם אל שדי. אמנם רצוני לגאלם דוקא בשם הוי"ה ומטעמים שבארנו, חדא דנתינת התורה מוכרח להיות דוקא ע"י שם הגדול הוי"ה ב"ה, ועוד כי שם זה יהיה עמהם בשעבוד שאר גליות והשי"ת יגאלם בשביל שמו הגדול לבלתי יתחלל בעמים, ולזה סיים השי"ת לכן אמור לבני ישראל אני ה', ומלת לבני ישראל הוא כמו מלת בעבור בני ישראל, וכמו