נחלי מים ז

כוונה נפלאה במד"ר פ' נח, דהנה מצינו בפירוש רש"י בחומש, את האלהים התהלך נח, ובאברהם הוא אומר אשר התהלכתי לפניו, נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתהלך ומתחזק בצדקו מאליו. ובמדרש איתא בזה הלשון את אלהים התהלך נח ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר משל למלך שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן, אמר לקטן הלוך עמי ואמר לגדול הלוך לפני, כך אברהם שהיה כחו יפה התהלך לפני והיה תמים, אבל נח שהיה כחו רע את האלהים התהלך נח. והנה המד"ר הביא הפסוק התהלך לפני וגו', ורש"י ז"ל הביא פסוק אשר התהלכתי לפניו, ואמרנו בזה דהמד"ר כיון בזה במה שהביא הפסוק התהלך לפני והיה תמים, דהנה לקמן בפסוק בוא אתה וכו' כי אותך ראיתי צדיק לפני פירש רש"י וכן הוא במדרש ולא נאמר צדיק תמים, מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו שלא בפניו ולפענ"ד נראה לפרש דבאמת אמר השי"ת בשלימות כל השבח של נח ואעפ"כ שפיר מדייק המדרש שאומרים מקצת שבחו וכו'. דהנה כתבנו לעיל בשם המד"ר ורש"י דנח היה צריך לעזר אלהי לכך כתיב אצלו את האלהים, וא"א לא היה צריך לעזר אלהי עליו, ולכך כתיב אצלו התהלך לפני, התהלכתי לפניו. ולכאורה יש לדקדק בזה דהא בנח כתיב ג"כ כי אותך ראיתי צדיק לפני, אך י"ל דחדא מתורצת בחבירתה. דהנה מדרגת תמים הוא מדרגה יותר ממדרגת צדיק א"כ נוכל לומר דלמדרגת צדיק גם. נח לא היה צריך לעזר אלהי אך היה מתגבר מאליו, רק למדרגת תמים היה צריך לעזר אלהי ובזה היה מעלת א"א יותר שגם למדרגת תמים היה מתגבר מעצמו מבלי העזר ממנו ית"ש, ולזה שפיר דקדק השי"ת במאמרו כי אותך ראיתי צדיק לפני היינו במדרגת צדיק לבד כנ"ל דהוי כל שבחו משא"כ מדרגת תמים דהוה בעזרתו ית"ש. ואעפ"כ שפיר דייק המדרש מכאן שאומרים מקצת שבחו בפניו, דהיא גופה תקשה למה אמר השי"ת תיבת לפני ולהשמיט תיבת תמים, לא יאמר תיבת לפני ויוצדק לומר ג"כ תמים, דהיה צדיק תמים עם עזר, לכן מדייק המד"ר שפיר מכאן שאומרים מקצת שבחו, ובכונה עשה השי"ת דאמר תיבת לפני ולהשמיט תיבת תמים להשמיענו דבר זה. אמנם באמת השי"ת אמר כל השבח בשלימות, דהיינו במדרגת צדיק היה מתגבר נח מעצמו. והשתא שפיר מביא המדרש רבה הפסוק התהלך לפני והיה תמים, להשמיענו מעלת א"א ע"ה שהיה הרבה במדרגה גדולה יותר ממדרגת נח שאף למדרגת תמים לא היה צריך לסעד רק מתגבר מאליו, ורש"י ז"ל דשינה לשון המד"ר והביא פסוק אשר התהלכתי לפניו נראה כוונתו, דמהך קרא התהלך לפני והיה תמים אינה ראיה כ"כ אם קיים א"א כן דהא קרא זה דברי השי"ת הוא שצוה עליו, לכן מביא רש"י קרא אשר התהלכתי לפניו דא"א מספר בעצמו שקיים כן, ולפמ"ש תרוייהו צריכי, מהך קרא התהלך לפני והיה תמים אשמעינן מעלת א"א ע"ה שהיה במדרגה עליונה להיות גם תמים מבלי עזר אלהי, ומקרא אשר התהלכתי לפניו אשמעינן שקיים א"א כן. ודו"ק

עתה נבוא לדברי הגמרא שלשה לא שלט בהם יצה"ר. ותמהו התוס' כיון דיצה"ר לא שלט בהם וא"כ אמאי קיבלו שכר. דהנה להקדמתנו הנ"ל א"ש היטב. והיינו דאשמעינן מעלת האבות הקדושים יותר ממעלת שאר הצדיקים, דשאר הצדיקים צריכים לעזר אל ה' ואלמלא עוזרו לא היה יכול כדחז"ל, וכענין שנמצא בנח את האלהים התהלך שהיה צריך לעזרתו ית"ש, לא כן האבות הקדושים לא היו צריכים לעזר אלהי אליהם, כענין שנאמר באאע"ה התהלך לפני, דהיינו שמעצמם היו מתגברים על היצה"ר מבלי עזר אלהי, והיינו דקאמר הש"ס שלשה לא שלט בהם יצה"ר, אין הכונה שלא היה בהם יצה"ר כלל דא"כ הוה ליה למימר שלשה לא היה בהם יצה"ר, אלא הכונה דהיצה"ר לא שלט עליהם אלא הם שלטו ביצרם ומעצמם היו מתגברים עליו מבלי עזר האלהי, דשאר הצדיקים צריכין לעזר האלהי ואלמלא עוזרו לא היה יכול לו, אלמא שהיצה"ר שולט עליהם אלא שהם ניצולים ע"י עזרתו ית"ש, משא"כ האבות הקדושים היו במעלה העליונה ושלטו על יצרם ומעצמם היו מתגברים מבלי עזר האלהי, וזה נכון: **(הגה"ה שוב מצאתי במדרש בס' חיי שרה פנ"ט. וה' ברך את אברהם בכל שהשליטו ביצרו. וזה ממש דברי הגמרא הנ"ל לפי פירושי שלא שלט בהם יצה"ר היינו שהשליטם על יצה"ר ולא יצה"ר עליהם. ודרש המדרש והגמרא מחד קרא דכתיב בכל ודו"ק היטב

)** מעתה נבוא לדברי אגדה בסנהדרין שהתחלנו. ביקש דוד מאת השי"ת שיאמרו אלהי