עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנחלי מים

נחלי מים נד

Nahale mayim 54 · נחלי מים · free full Hebrew text

Open in the reader →

מכשול, היינו עתה הוא שוגג ואינו זוכר העבירה שעשה, ולזה אמר שובה ישראל עד ה' אלהיך כענין שהביא הש"ס קרא על זה נחפשה דרכינו ונחקורה דהיינו לפשפש במעשיו ולהשיב על לבו לזכור העבירות שעשה במזיד. ויש לפרש בזה קחו עמכם דברים וגו' ע"פ ששמעתי לפרש הש"ס הנ"ל דקאמר פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה, דלכאורה אין לזה הבנה, וכי אין לך עבירה גדולה מזו, ושמעתי לפרש ע"פ ד' זוה"ק בפ' ויקרא (דף כ"ג ע"ב) וז"ל או הודע אליו חטאתו אשר חטא, הודע אליו מסטרא דמאן, או ידע חטאתו מבעי ליה מהו הודע אליו. אלא קוב"ה פקיד לכנסת ישראל לאודעא ליה לבר נש ההוא חובא דהוא חב ובמה מודעא ליה בדינא כמד"א יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו. הודע אליו כמאן דפקיד לאחרא, דתנינן בשעתא דבר נש חב קמי קוב"ה ולא אשגח בחטאיה לאהדרא בתיובתא קמי מאריה ואשדי ליה בתר כתפיה נשמתא סלקא ואסהידת קמי קוב"ה, כדין פקיד מלכא לכנס"י ואמר או הודע אליו חטאתו אשר חטא אושיט דינך עליה ואודע לי' חוביה כד"א הודע את ירושלים את תועבותיה וכו'. וכתב עוד זוה"ק ומאן דקאים בליליא למלעי באורייתא אורייתא קא מודעא ליה חוביה, ולא באורח דינא אלא כאמא דאודעא לברא במלה רכיך והוא לא אנשי ליה ותב בתיובתא קמי מאריה עכ"ל. וזה הכוונה בש"ס יתלה בביטול תורה, כי אם היה עוסק בתורה היה אורייתא מודעא ליה חובא וכדברי הזוה"ק. ולפ"ז יש לפרש הך קרא קחו עמכם דברים ע"פ מה דאיתא במדרש על הך קרא קחו עמכם דברים, אין דברים אלא ד"ת שנאמר אלה הדברים אשר דבר משה, ולדברינו יומתק כדבש, דהיינו אם פשפש ולא מצא יתלה בעון ביטול תורה דהיינו לעסוק בתורה ואורייתא קא מודעא ליה כאמור בזוה"ק, וזה קחו עמכם דברים לעסוק בתורה ואורייתא מודעא ליה חובא, וזה ושובו אל ה'

באופן אחר נראה לפרש פסוק שובה ישראל, דחז"ל דקדקו האי עון מזיד הוא וקרי ליה מכשול דמשמע שוגג ומזה ביארו דגדולה תשובה שזדונות נעשה לו כשגגות. ולכאורה יש לפרש הך קרא ע"פ מה שאמרו במס' חגיגה ה' ע"א ר"י כי מטי להאי קרא בכי כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו ע"ש, וזה שמוכיח הנביא שובה ישראל עד ה' אלהיך שצריך להרבות בתשובה, כי כשלת בעונך כי אפילו מכשול שהוא שוגג נחשב לעון וכמאמרם עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו. עוד יש לפרש ע"פ ד' חז"ל בסוף פרק אלו מציאות הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם, לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות נעשה להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו ע"ה שזדונות נעשה להם כשגגות והיינו דתנן ר"י אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון, וזהו הפירוש בקרא שובה ישראל, דידוע ישראל הוא מדרגה גדולה דהיינו שהם צריכין להרבות בתשובה כי להם נחשב מכשול שהוא שוגג לעון שהוא מזיד. ויותר יש לפרש עד ה' אלהיך ע"פ מה שאמרו חז"ל סוף יומא שאל ר' מתיא בן חרש את ר"א בן עזריה ברומי שמעת ארבעה חלוקי כפרה היה ר"י דורש אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד, עבר על עשה ושב אינו זז עד שמוחלין אותו שנאמר שובו בנים שובבים, עבר על ל"ת ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם, עבר על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורים ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, אבל מי שיש בידו חילול השם, אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורים למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת, שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון, ומייתי הש"ס ה"ד חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר, ועוד מביא הש"ס כמה עובדי מה שאמרו האמוראים הקדושים עליהם, ועוד מביא הש"ס כמה ואהבת את ה' אלהיך שיהיה שם שמים מתאהב על ידיך שיהיה קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהיה משאו ומתנו בנחת מה הבריות אומרים עליו אשרי אביו שלימדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה, ואם לאו ח"ו אומרים אוי לפלוני שלמדו תורה וכו' ועכ"פ למידין מזה דת"ח צריכין להזהר ביותר בחילול השם שלא ילמדו ממנו ח"ו להקל, והיינו דקאמר קרא שובה ישראל דהיינו מדרגה גדולה וקאי על ת"ח שהם צריכין להרבות בתשובה עד ה' אלהיך והיינו חילול השם כי בהם מצוי יותר עון חילול השם אשר החמירו בה חז"ל שאפילו יוה"כ ויסורים אין ממרקים זולת המיתה. בדברים אלו יתבאר קרא