נחלי מים נג

מ"ש הוא מבואר למבין ונהניתי מאוד ב"ה

עוד יש לפרש הך קרא ובימי אקרא ע"פ המבואר בספרי יראים דעיקר התשובה צריך להיות בבחרותו בעוד כחו עליו ולא ימתין על ימי הזקנה אשר כבר תשש כחו, ובזוה"ק כתב לפרש מפני שיבה תקום היינו לעמוד נגד היצה"ר טרם יבאו עליו ימי השיבה, ודוד המלך ע"ה נזהר בזה מאוד כי תיכף בחטאו שחטא בבת שבע קיבל עליו התשובה, ומה יפה נועם אמרי קודש של הגאון בעל יערות דבש ז"ל שפירש המקרא מזמור לדוד בבוא אליו וגו' כאשר בא אל בת שבע וגו', וענין המזמור ע"ז, כי נתן שבח והודיה להשי"ת כי תיכף בעשותו החטא בא אליו נתן הנביא והודיעו החטא ולא נתישן בידו החטא, וזה הפי' בקרא מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא, אשר שר לה' על אשר בא אליו נתן הנביא והודיעו תיכף החטא כאשר בא אל בת שבע, וידוע דימי נקרא ימי הנעורים שהם מבחר ימיו של אדם, כמו שפירש רש"י בפ' האזינו וכימיך דבאך היינו כימי הנעורים יהיו ימי הזקנה, וזהו הפי' בקרא ובימי אקרא דהיינו תיכף בימי הנעורים קראתי לה' ולא המתנתי עד ימי הזקנה ולכן זכיתי כי הטה אזנו לי

עוד נראה לפרש כי הטה אזנו לי ובימי אקרא, ע"פ המבואר בזוה"ק בח"א (דף קכ"ט) וז"ל ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל ר"י פתח אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך האי קרא אתמר אבל זכאה הוא בר נש דאורחוי אתכשרן קמי קוב"ה ואיהו אתרעי ביה לקרבא ליה לגביה. תא חזי אברהם אתקרב לגביה ותיאובתא דיליה הוה כל יומוי בהאי ולא אתקרב ביומא חדא או בזמנא חדא אלא עובדוי קריבו ליה בכל יומא מדרגא לדרגא עד דאסתלק בדרגוי כדהוה סיב ועאל בדרגין עילאין כדקא חזי דכתיב ואברהם זקן וכדין בא בימים באינון יומין עילאין באינון יומין ידיעאן ברזא דמהימנותא וה' ברך את אברהם בכל דמתמן נפקין כל ברכאן וכל טיבו, זכאין אינון מאריהון דתשובה דהא בשעתא חדא ביומא חדא ברגעא חדא קריבין לגביה דקוב"ה מה דלא הוי הכי אפילו לצדיקים גמורים דאתקריבו גבי קוב"ה בכמה שנין, אברהם לא עאל באינון יומין עילאין עד דהוה סיב כמה דאתמר וכן דוד דכתיב והמלך דוד זקן בא בימים, אבל מאריה דתשובה מיד עאל ואתדבק ביה בקוב"ה. ונראה דבזה מבואר המדרש שה"ש ע"כ עלמות אהבוך אלו בע"ת, והכוונה דצדיק לא בא בדרגא עילאי עד בואו בימים וכל יום ויום נכנס במדרגא עילאי יתיר וכמאמר זוה"ק, לא כן בעל תשובה דמיד נכנס לדרגין עילאי, וזהו עלמות אהבוך שאינם צריכים לבוא בימים לבוא לדרגא עילאי אלא מיד נכנסו לדרגא עילאי כמאמר זוה"ק. ונראה דאף דמבואר בזוה"ק כי דוד המלך ע"ה היה לו מעלה כי בא לדרגא עילאי מחמת בואו בימים וכמאמר הכתוב והמלך דוד זקן בא בימים, מ"מ היה לו ג"כ מדרגת בע"ת, כי דוד המלך ע"ה היה ראש לכל בע"ת וכמבואר בדברי חז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה ליחיד הרי דהיה לדוד מדרגת בע"ת, וזהו דקאמר דוד המלך ע"ה ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך דהיינו שהיה לו מדרגת בע"ת אשר יבואו לדרגא עילאי תיכף ומיד וא"צ למדרגת בא בימים, וזהו דקאמר ג"כ כי הטה אזנו לי לרמז על מדרגת בע"ת אשר יבואו למדרגת עילאי תומ"י, כי לשון הטיה מורה שעושה יותר משורת הדין, וכמו שמצינו בקרא ורב חסד מטה כלפי חסד דהיינו השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו מטה כלפי חסד יותר משורת הדין, וכן בבע"ת מטה חסדו תיכף וא"צ למדרגת בואו בימים, וזהו כי הטה אזנו לי, כי אנכי במדרגת בע"ת כי תיכף הטה אזנו לשמוע בקולי, וגם בימי אקרא כי יש לי ג"כ מדרגת בואו בימים וכמאמר הכתוב והמלך דוד זקן בא בימים וכדברי הזוה"ק דהיה לו מדרגת בוא בימים שזכה בכל יום לדרגא עילאי ביותר. וזה נכון בס"ד

שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך, קחו עמכם דברים ושובו אל ה', ודקדקו חז"ל הא מכשול שוגג הוא וקרי ליה עון דהוא מזיד ויש לפרש הך קרא ע"פ מה שאמרו חז"ל אמר רבא אמר ר"ה אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו, פשפש במעשיו ומצא יעשה תשובה שנאמר ונשובה עד ה', פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה שנאמר אשרי הגבר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו, ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הן שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח. א"כ יש לפרש הקרא כפשוטו דבאמת עון מזיד הוא ועשה העבירה בשאט נפש רק מה שקרא לו