נחלי מים נב

דהוא פסוק בהושע ולא הביא מקרא מפורש בתורה פ' נצבים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו וגו' בכל לבבך ובכל נפשך, ואח"ז מצאתי במהרש"א שהרגיש בזה. ונראה דיש לתרץ דרבי לוי רבותא קמ"ל דאפילו תשובה מיראה מגעת עד כסא הכבוד והוא דבודאי הפסוק שבתורה מיירי בתשובה מאהבה כמו שכתוב בכל לבבך ובכל נפשך דהיינו תשובה מאהבה. והייתי אומר דתשובה מאהבה הוא דמגעת עד כסא הכבוד ולא תשובה מיראה, ולזה מביא הך קרא שובה ישראל דמיירי בתשובה מיראה כמו שדרשו חז"ל מהך קרא כי כשלת בעונך דזדונות נעשה להם כשגגות דמיירי בתשובה מיראה, וקמ"ל ר' לוי דאף תשובה מיראה מגעת עד כסא הכבוד, ולפ"ז כיון דר"י אמר עד ולא עד בכלל ממילא גם הך קרא דתורה דכתיב ושבת עד ה' ג"כ ולא עד בכלל, א"כ מוכח דגם תשובה מאהבת המקום אינו מגיע ממש להשי"ת בעצמו, א"כ שפיר פריך דר"י אדר"י, ולכן משני שפיר הא ביחיד הא בצבור, דבצבור מגיע ממש להשי"ת לבדו בלי אמצעי כלל ויחיד צריך סיוע ממליצים דהמה יגיעו התפלה והתשובה לפני השי"ת, וזה נכון בס"ד

ונראה הא דמחלק הש"ס בין יחיד לצבור דביחיד אינו מגיע התשובה אליו ממש ובצבור מגיע אליו היינו בשאר ימים ולא בעשי"ת שבין ר"ה ליוה"כ וכדמוכח בהדיא מהא דדרשו חז"ל דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב דהיינו על עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ ופריך הש"ס דהא כתיב מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו ומשני הש"ס הא ביחיד הא בציבור, והיינו דבציבור נמצא השי"ת אצלנו תמיד, וביחיד יש עת וזמן לזה דהיינו בעשי"ת. ושם בפסוק דרשו ה' בהמצאו וגו' כתיב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח, הרי דשם כתיב לשון אל ה' דמדייק הש"ס הנ"ל דמגיע אל השי"ת אף דשם מיירי ביחיד כמו שדרשו חז"ל אלא דשם מיירי בעשי"ת כמו שדרשו חז"ל ויש כח אפילו ביחיד להגיע אליו ית"ש התשובה בלי אמצעיים כלל. ונראה לענ"ד לפרש בזה פסוקי תהלים בהלל המצרי, אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, כי הטה אזנו לי ובימי אקרא, אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא אנה ה' מלטה נפשי, חנון ה' וצדיק ואלהינו מרחם וגו', הך מלת ובימי אקרא אין לו הבנה לפי פשוטו ועיין רש"י ז"ל שנדחק לפרש ובימי צרתי אקרא, ונראה שנוכל לפרש כי כיון דוד המלך ע"ה על ימים אלו עשי"ת שניתנו לכל יחיד לשוב בתשובה ויש כח ביד התשובה להגיע אליו השי"ת בלי אמצעי כלל, וזה שאמר אהבתי כי ישמע ה' את קולי, דהיינו השי"ת בעצמו מקשיב תפלתי בלי אמצעי, וזהו כי הטה אזנו לי, אלי ממש, והיינו דקאמר ובימי אקרא היינו הימים שניתנו ג"כ ליחיד דהיינו עשי"ת. ובזה נראה לפרש הך קרא דבתריה אפפוני חבלי מות ומצרי שאול וגו' אנה ה' מלטה נפשי, דלכאורה יש לדייק מאי דקאמר ובשם ה' אקרא הול"ל ושם ה' אקרא, ונראה לפרש לפי דרכנו לפמ"ש השל"ה הקדוש בשם התולעת יעקב על שאנו מבקשים באלו הימים בשלש ברכות הראשונות זכרנו לחיים וכו' זוכר יצוריו לחיים ברחמים, הלא ידוע מאמר חז"ל כי בשלש הראשונות אסור לשאול צרכי הגוף כי הברכות האלו הם בסוד שבחו של מקום בעומק רום המעלות, וכאן בתחילת ברכה ראשונה אנו שואלים זכרנו לחיים, וסוד הענין ידוע למשכילים כי בכל שאר ימות השנה אנו מבקשים צרכי הגוף וענינים הגופנים בצרכי העוה"ז, ועכשיו ביום זה בהיותו הוא ית"ש פוקד עולמו בכל ברואיו, אנו מניחים כל צרכי הגוף, ואנו בוחרים בסוד חיים הנצחים שהם חיי הנפש כמ"ש ובחרת בחיים, כי על כן בהיותנו בוחרים בחיים ומדבקים הנפש בהמשכת החיים מקור מוצאם הוא הענין בהתברך סוד שמו והדברים מתברכים, וע"ש בעומק דבריו. וזה שאמר דוד המלך ע"ה אפפוני חבלי מות וגו', דהיינו בימים האלו שיוצאים שלוחי הדין לחפש עונות של כל אחד ואחד, צרה ויגון אמצא מפחד הדינים השולטים בימים האלו, ובשם ה' אקרא בעת שאני עוסק בשבחו של מקום דהיינו בשלש ראשונות, אני מבקש על נפשי אנה ה' מלטה נפשי דהיינו עכ"פ למלט הנפש להדבקו באור החיים חיי הנפש, וזה נצרך בעת שאני עוסק בשבחו של מקום להמשיך משם חיים אל הנפש כאמור בשם השל"ה הקדוש, ע"כ באמת חנון ה' וצדיק ואלהינו מרחם כי אפילו מדה"ד מרחם כי נהפך מדה"ד למדה"ר בבקשנו העיקרי על חיי הנפש. והבן זה בס"ד. ומצאתי בעזרת השי"ת בזוה"ק אמור (דף ק"א) דכתב מה שאמר דוד אהבתי וכו' מרמז על אלו הימים, ולפי