נחלי מים נ

דכתיב וישכם אברהם בבוקר דהא כד אתי צפרא ההוא בוקר איתער בעלמא והוא עידן רעוא לכלא ולמעבד טיבו לכל עלמא לזכאין ולחייבין וכדין עידן צלותא הוא למצלי קמי מלכא קדישא, והאריך שם בזוה"ק היאך הוא עת רחמים בשעה שנתעורר בוקר דאברהם, ולזה כתיב בוקר תשמע קולי ולא כתיב בבוקר, אלא לגבי בוקר דאברהם קאמר דהבוקר בעצמו מתעורר לרחמים גדולים, קאמר בוקר אערך לך ואצפה תרי בוקר אמאי אלא בוקר דאברהם ובוקר דיוסף דכתיב הבוקר אור ומתרגמינן צפרא נהיר, וזכות דיוסף ג"כ מתעורר בזה. וזה יש לפרש כאן נפשי לאדני משומרים לבוקר שומרים לבוקר היינו בוקר דאברהם ובוקר דיוסף דמתעוררים בעולם ובעת ההיא עת רחמים גדולים. ואפשר הא דקאמר נפשי לאדני כי לפי פירושנו שומרים לבוקר קאי על זכות אברהם, וע"ז קאמר נפשי לאדני, ויובן ע"פ מה שאמרו חז"ל (ברכות ז':) לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון אלא אברהם שנאמר אדני וכו' ומסיים הש"ס ואף דניאל לא נענה אלא בזכות אברהם שנאמר והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני למענך מבעי ליה אלא למען אברהם שקראך אדון, הרי מפרש הש"ס למען אדני דקאי על אברהם שקראהו אדון וכן יש לפרש בכאן, נפשי לאדני היינו זכות אברהם שקראך אדני, וזה משומרים לבוקר שיתעורר זכות אברהם בוקר של אברהם וכדברי הזוה"ק וכדפירשתי. וכ"ז אמרה הכנסיה הקדושה בעדה ומשיבה הכנסיה הקדושה יחל ישראל אל ה', ומובן היטב ע"פ המדרש פ' כי תשא פ' מ"ו ד"א ועתה ה' אבינו אתה אמר להם הקב"ה הנחתם אבותיכם אברהם יצחק ויעקב ולי אתם קוראים אב, אמרו לו לך אנו מכירים לאב, משל ליתומה שהיתה מתגדלת אצל אפוטרופוס והיה אדם טוב ונאמן ושמרה כראוי ביקש להשיאה עלה הלבלר לכתוב לה כתובה אמר לה מה שמך אמרה פלניא אמר לה ומה שם אביך התחילה שוחקת אמר לה אפוטרופוס שלה למה את שוחקת אמרה לו מפני שאיני יודעת לי אב אלא אותך שהמגדל נקרא אב ולא המוליד, כך היתומים אלו הישראל, אפוטרופוס שלהם הטוב והנאמן זה הקב"ה, התחילו ישראל קורין אותו אבינו שנאמר ועתה ה' אבינו, אמר הקב"ה הנחתם את אבותיכם ולי אתם קוראין אבינו שנאמר הביטו אל אברהם אביכם, אמרו לו רבון העולמים המגדל אב ולא המוליד כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו. ועיין במסכת שבת פרק רע"ק דרש רבא מאי דכתיב לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם וכו' בואו נא מיבעי ליה, יאמר ה' אמר ה' מיבעי ליה, לעתיד לבוא יאמר להם הקב"ה לישראל לכו נא אצל אבותיכם ויכירו אתכם ויאמרו לפניו רבש"ע אצל מי נלך אצל אברהם שא"ל ידוע תדע ולא ביקש רחמים עלינו, אצל יצחק שברך את עשו והיה כאשר תריד ולא ביקש רחמים, אצל יעקב שאמרת לו אנכי ארד עמך מצרימה ולא ביקש רחמים, אצל מי נלך עכשיו, ואמר להם הקב"ה הואיל ותליתם עצמכם בי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ובזה פירשנו שנים רבות מזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. והנה בכל ט"ו שיר המעלות כתיב המעלות, רק בזה כתיב למעלות, וקאי על לעתיד לבוא ועיין שם בפירוש רש"י, ומובן היטב דהיינו לפי דרשת חז"ל הנ"ל כי ההרים נקראו אבות כמבואר בכמה מקומות מדלג על ההרים בזכות האבות, אל ההרים לא אכל דרשו חז"ל דקאי על האבות, ורואה אנכי שמאין יבוא עזרי כי כולם לא בקשו רחמים עלי וכמאמר הש"ס, ולזה אמר עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ והיינו שאנחנו תולים בטחוננו בהקב"ה, ולזה אמר כאן אחרי שהכנסיה הקדושה אמרה נפשי לאדני, משומרים לבוקר שומרים לבוקר דהיינו זכות אברהם וזכות יוסף, ולזה משיבה הכנסיה לעצמה יחל ישראל אל ה' כי טוב יותר לתלות הבטחון בהקב"ה מלתלות הבטחון בהאבות, ואמר הטעם כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו, והיינו כמאמר הקב"ה הואיל ותליתם עצמכם בי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. והבן היטב

במדרש אחרי פרשה כ"א, רבנן פתרי קרא בר"ה ויוה"כ אורי בר"ה וישעי ביוה"כ, ממי אירא עזי וזמרת יה, בקרוב עלי מרעים אלו שרי עובדי כוכבים, לאכול את בשרי, לפי ששרי עובדי כוכבים היה באים ומקטרגין על ישראל לפני הקב"ה ואומרים לפניו רבש"ע אלו עכו"מ ואלו עובדי כוכבים אלו מגלי עריות ואלו מגלה עריות אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים, מפני מה אלו יורדים לגיהנם ואלו אין יורדים לגיהנם, צרי ואויבי