נחלי מים מט

שיר המעלות ממעמקים קראתיך וגו'. שיר זה זה נתיסד לאומרו בעשי"ת ע"פ כתבי האר"י ז"ל, לכן ראיתי לפרשו ע"ד השייכות לימים הנוראים האלו הנה פתח ואמר ממעמקים קראתיך ה', הנה חז"ל דרשו מזה בפ"ק דברכות אמר ר"י בן חנינא משום ראב"י אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל שנאמר ממעמקים קראתיך וכתיב תפלה לעני כי יעטוף, ופירש רש"י שיתפלל דרך עניות. והנה באמת מצינו בחז"ל רבא ב"ר הונא רמי פוזמקי ומצלי אמר הכון לקראת אלהיך ישראל, רבא שדי גלימא ופכר ידיה ומצלי אמר כעבדא קמי מריה, כי איכא שלמא לביש ומתכסי ומתעטף ומצלי אמר הכון לקראת אלהיך ישראל. אלמא חזינן מסקנת הש"ס לחלק היכא דאיכא צערא בעלמא צריך להתפלל דרך עניות, והיכא דאיכא שלמא בעלמא צריך להתפלל דרך חשיבות. והנה מצאנו בזוה"ק פ' פנחס דף רל"א ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' בכל מקום דכתיב ויהי איהו צער, ויהי בימי צער ודאי, (וכמו שאמר במגילה ויהי איכא הכי, ואיכא הכי ויהי בימי הוי ודאי לשון צער ע"ש), ויהי היום יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא ודא ר"ה דאית ביה צער בעלמא, ע"ש לשון זוה"ק. ובזה מובן שפיר דלהכי אומרים שיר זה בעשי"ת, דהך ממעמקים קראתיך ה' שדרשו חז"ל להתפלל דרך עניות שייך בימים האלו שהם ימי צער ודינא וכמאמר הזוה"ק שהבאתי שהמה ימי צער ולכן כתיב ויהי היום וכמאמר חז"ל ויהי בימי ודאי לשון צער. ואמרנו ת"ל לפרש כל מזמור זה על נכון כפי מעט בינתי

ממעמקים קראתיך ה'. פירשו המפרשים על עומק הצרות אשר בעוה"ר אנחנו שקועים, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני אם עונות וגו' למען תורא. ויש לפרש לפי מה שדרשו חז"ל דקאי על עומק הצרות יש לפרש הכוונה הכי ע"פ המדרש פ' אמור ע"פ פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם, ר' יצחק פתר קרייה בדורות שאין להם מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים, ואין להם אלא תפלה זו בלבד, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אל תבזה את תפלתם, וזה הפירוש בקרא אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, כי אין לנו אלא תפלה ותחנונים ולכן אמר שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני. ואמר אם עונות תשמור יה אדני מי יעמוד, ור"ל שאין לנו לא נביא ולא כהן ואו"ת שיעמוד בעדנו ולכן אין לנו אלא מה שאנחנו מתפללים, ולכן אמר שתשמע לקול תחנוני. ואמר כי עמך הסליחה למען תורא, והוא בלתי מובן ועיין פירוש רש"י ז"ל, ואפשר לפרש ע"פ המבואר בספרים הקדושים כי העונות המה מסך המבדיל בינינו לאבינו שבשמים לבלתי יכולת בנו להשגית ביראת ה' וברוממותו, וכענין שאמר הכתוב, נאום פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו, והכוונה שע"י הפשע אשר בקרב לבי הוא המסך המבדיל אותו לבלי הסתכל ביראת ה' וגרם שבשביל זה אין פחד אלהים לנגד עיניו, וזה כוונת דוד המלך ע"ה כי עמך הסליחה למען תורא, והכוונה כאשר יכפר על הפשעים והחטאים ממילא יבוטל מסך המבדיל בינינו לאבינו שבשמים ואז נוכל להשגיח ביראת ה' וברוממותו, ואפשר זה כוונת התרגום ג"כ למען תתחמי, והתרגום פירש הכתוב תורא לשון ראיה, ומובן ג"כ על דרך זה כי המסך המבדיל א"א להסתכל ביראת ה' וברוממותו ואמר כאשר תסלח לנו נוכל להסתכל יראת ה' ורוממותו. עוד נראה לפרש הכתוב כי עמך הסליחה למען תורא, ע"פ המדרש סדר ויקרא פרשה ה' אז איתם אלו תוקפי עבירות, ונקיתי מפשע רב אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע את אלוה רב ואנא חובי רברבין יאי לאל רב דשביק לחובין רברבין, הה"ד למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא, ומפרש המח"כ כי רב הוא קאי על שניהם על השי"ת כי הוא אל רב והעונות הוא רב, וזה הכוונה בכאן כי עמך הסליחה למען תורא כי כאשר מוחל עונות רב מזה ידענו כי אתה ג"כ אל רב ונאה לאל רב לסלוח חובין רברבין וכדברי המדרש שהבאתי. ואמר עוד קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי, הכוונה אף שאנחנו אין אנו רשאים להזכיר שם הוי"ה ב"ה כ"א בשם אדני עכ"ז קויתי ה' קותה נפשי כי אני מיחל לשם הוי"ה ב"ה אשר הוא מקור הרחמים. ואמר נפשי לאדני משומרים לבוקר שומרים לבוקר יחל ישראל אל ה' וגו'. ונראה כי הכנסיה הקדושה מדברת לעצמה ומשיבה לעצמה וכפל הלשון משומרים לבוקר אינו מובן. ונראה לפרש ע"פ ד' הזוה"ק פ' פנחס (דף ר"ד) פתח ר' אלעזר ואמר ה' בוקר תשמע קולי, ה' בוקר מאי בוקר אלא דא בוקר דאברהם דאתער בעלמא