נחלי מים מג

דקו"ף דליעול במדרגה יותר גדולה, ולכן קאמר הקב"ה אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי, דבזו הבחינה שלא נגע בגוף העבירה, מדרגת בעלי תשובה יותר גדולה מצדיק מעיקרא, וכמו שנתבאר לעיל, והיינו דסיים כתר כמותי שהוא מדרגה יותר גדולה. ובזה יש לפרש הך קרא שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך, והיינו שהנביא מוכיח לישראל שמלבד שפגמו בקדושתו ית"ש והיינו הרחק מעבירה והיינו הגדר שגדרו חכמים שלא יבוא לידי עבירה עצמה אלא נגע בגוף העבירה. והיינו עד ה', שפגמו כביכול בשם ה' עצמו, והיינו דמסיים כי כשלת בעונך, והבן

עוד יש לפרש קרא שובה ישראל וכו' ע"פ מה דאיתא בסנהדרין (דף צ"ח ע"א) אמר ר"י אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו שנאמר כי יבוא כנהר צר רוח ה' נוססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל, ונלע"ד לפרש על פי מאמר זוה"ק בתיקונים תיקונא תריסר איתא שם ענין דאמאי אתגלי ליה בסנה לאחזאה דהות בדוחקא בין הקוצים ועם כל דא והסנה איננו אוכל בגין שושנים דאינון בנהא דאינון ישראל דהוו עתידין למהוי בגלותא בין ערב רב דאינון קוצים ודא הוא רזא כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואותך לא אעשה כלה, אחזי ליה אגרא דכלה דאיהי לבת אש בין הקוצים דאינון חייביא כד דחקין לשכינתא וישראל אגרא דלהון כלה נפקא שכינתא כלה מבינייהו וייתי חתן בגינה, ודא הוא אגרא דכלה דוחקא, ויפרוק לן מן גלותא בגינה ודוחקא דגלותא דערב רב לישראל ממהר לון פורקנא ורפיון דלהון מעכב לון לישראל פורקנא, בגין דא אתחזי ליה למשה בלבת אש מתוך הסנה מגו כובין עכ"ל. ומובן כי דחקות לישראל ולשכינה כביכול זה גורם פורקנא, וזה מאמר הש"ס הנ"ל. וזה נ"ל לפרש הכתוב שובה ישראל עד ה' אלהיך, והיינו לשוב בתשובה שלימה לפניו עד אשר יראו כל האומות שה' אלהיך, כי לע"ע אין לשער חילול השם וכמאמר הכתוב למה יאמרו הגוים וכו' וזה הוא עיקר גלות השכינה כביכול. אמנם לעת הגאולה כביכול אשר אנחנו מחכים ומצפים לזה בכל שעה ובכל רגע אז יגדל שם ה' ויאמרו כל האומות כי הם זרע ברך ה', וזה עד ה' אלהיך, שהכל ידעו כי ה' אלהיך ואז יהיה פורקנא לשכינתא. ואמר כי כשלת בעונך ר"ל דוחקא דישראל היינו הצרות שעברו על ישראל, זה גורם פורקנא דשכינתא. ובכן נשובה אל ה' ונשים על לבנו כמה צרות שעברו עלינו וכמה גדולי ישראל מופלגי תורה נפטרו בעוה"ר מהחולי הידוע רח"ל, וכמה תינוקות של בית רבן נפטרו אשר כל העולם עומד עליהם על תורתם הבל שאין בו חטא ובודאי לא ת"ו במקרה הוא אלא לעורר אותנו לשום על לבנו לשוב בתשובה שלימה לפניו ית"ש, וכן נזכה לעשות תשובה שלימה לפניו ונזכה לגאולה שלימה ב"ב א"ס

בהקדמת התיקונים בזוה"ק דף ה' ע"ב כתב וז"ל בראשית יר"א שב"ת דלא תחלל ליה בפרהסיא כבר נש דלאו ביה בושת אנפין, ווי ליה למאן דמחלל שבת מלכתא דאיהו קודש למיעבד ליה חול דאוקמו מארי דמתניתין כל המשתמש בתגא חלף זה המשמש במי ששונה הלכות כ"ש בשבת מלכתא עכ"ל. ולדעתי יש רמז לזה בקרא וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד שדרשו חז"ל ולקדוש ה' מכובד קאי על יוה"כ שאין בו אכילה ושתיה רק כבדהו בכסות נקיה, ולדעת הזוה"ק יש לפרש קרא הכי וקראת לשבת עונג דהיינו כאשר תכבד את השבת תבוא לידי מדרגה זו ולקדוש ה' מכובד דהיינו ת"ח ששונה הלכות ג"כ מכובד שלא להשתמש במי ששונה, ובאמת מבואר בזוהר הגדול בכמה מקומות דת"ח המה בחינת שבת, וזה לקדוש ה' מכובד כי מקדושת שבת תבוא ג"כ לקדש ולכבד את קדוש ה' דהיינו מי ששונה הלכות, והבן: