נחלי מים מ

ישנים מעבירות, וזה ישרות שלו שעושה עמהם ביושר, ולישראל דן ביום, משא"כ לאידך תירוצא נראה דאין סברא לומר דהקב"ה יושב ודן מטעם דקיי"ל דאין דנין בלילה אלא ביום, אתיא הך מימרא דר"ה הנ"ל דדן לישראל ולעכו"ם ביום רק לישראל דנין תחלה, ונראה לכוין ג"כ בדברי המדרש הנ"ל, דהיינו דהמלאכים שאלו אימתי ר"ה אימתי יוה"כ, היינו אימתי דנין אם בלילה דן עכו"ם כדברי המדרש שהבאתי דלעכו"ם דנין בלילה או כדברי הגמרא שלנו דלעכו"ם דנין ג"כ ביום רק דמקדמינן דין ישראל, וע"ז השיב השי"ת אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה, והיינו מטעם דב"ד של מטה אין דנין ג"כ בלילה כמו דקיי"ל אין דנין בלילה. עוד היה אפשר לכוין דברי המדרש אימתי ר"ה אימתי יוה"כ, ולתרץ מה שהקשיתי, דהמדרש דסובר דדנין עכו"ם בלילה סותר גמרא שלנו דדרשי ע"פ כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב דדנין את ישראל תחלה ואח"כ עכו"ם ועכ"פ דנין עכו"ם ג"כ ביום, ונראה לי דאפשר להשוות המדרש והגמרא דלא פליגי אהדדי, דהנה קיי"ל אדם נידון בר"ה וגמר דין שלו ביוה"כ (עיין ר"ה ט"ז), וכן אנו אומרים בסדר הפיוט בר"ה יכתבון וביום צום כפור יחתמון וכו', א"כ אפשר לומר לפי מאי דקיי"ל דאין דנין תחלת דין בלילה וגמר דין שפיר בלילה, א"כ יש לחלק דבר"ה תחלת דין דן את העכו"ם ג"כ ביום מחמת הכרח דאין דנין תחלת דין בלילה, משא"כ ביוה"כ דהוא גמר דין דן את העכו"ם בלילה דקיי"ל גמר דין בלילה. ואפשר עוד דמוכרח לדין את עכו"ם בלילה כיון דיום הכפורים הוא יום כפרה כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' א"כ לא רצה הקב"ה לדון את עכו"ם ביום כי כפרה ניתנה דוקא לישראל ולא לעכו"ם, ולכן דן את עכו"ם בלילה דלאו זמן כפרה הוא כדאיתא בשבועות (דף י"ג) ובפ"ק דכריתות דיום הכפורים אינו מכפר אלא ביום דכתיב כי ביום הזה וכו', וביום הכפורים לא חיישינן מה דמקדמינן עכו"ם לישראל כיון דיום הכפורים יום כפרה הוא לא חיישינן דליפוש חרון אף. ואין להקשות על מה שכתבתי דביום הכפורים דנין את עכו"ם בלילה הגם דאין דנין בלילה מ"מ גמר דין בלילה שפיר דמי דהא הוי דיני נפשות ודיני נפשות קיי"ל דאף גמר דין ביום כדאיתא בסנהדרין פרק אד"מ, יש לומר חדא דהך קרא כי חוק לישראל דרש הש"ס בפ"ב דביצה דקאי על מזונות מאי משמע דהאי חוק לישנא דמזוני הוא דכתיב ואכלו את חוקם, וזה הוי דיני ממונות ודיני ממונות גומרין בלילה. ועוד מצאתי בידי משה פ' ואתחנן בשם הגאון מהרש"ל דדיני נפשות של עכו"ם גומרים בלילה, א"כ אפשר להשוות דברי הגמרא והמדרש דלא פליגי אהדדי וכדפרישית, ובזה אפשר לכוון דברי המדרש הנ"ל ששאלו המלאכים אימתי ר"ה אימתי יום הכפורים, והיינו דקשיא להו למה נשתנה ר"ה מיום הכפורים דבר"ה דן את עכו"ם ג"כ ביום רק דמקדמינן דין ישראל תחלה וביום הכפורים דן את עכו"ם בלילה וישראל ביום, וע"ז השיב השי"ת אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה, דהמה פוסקים ג"כ דתחלת הדין ביום דוקא וגמר הדין בלילה, ולכן בר"ה דהוא תחלת הדין צריכין לדין את עכו"ם ג"כ ביום דוקא, משא"כ יום הכפורים דהוא גמר דין שפיר בלילה וכדפרישית

שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך. חז"ל דקדקו למה לא קאמר אל ה' אלהיך, ודרשו מכאן גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, ולכאורה יש לפרש הך קרא ע"פ מה שאמרו חז"ל בשבת פרק הבונה קו"ף קדוש רי"ש רשע, מ"ט מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש שאמר הקב"ה אין אני יכול להסתכל ברשע, ומ"ט מהדר תגיה דקו"ף לגבי רי"ש, אמר הקב"ה אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותו, ומ"ט כרעיה דקו"ף תליא דאי הדר ביה ליעול, וליעול בהך מסייע ליה לר"ל דאמר ר"ל מאי דכתיב אם ללצים הוא יליף ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו ע"ש. ויש לפרש כוונת הכתוב עד ה' אלהיך דהיינו שישוב בתשובה שלימה ויהיה קושר לו הקב"ה כתר כמותו כביכול, והיינו עד ה' אלהיך שהקב"ה מיחד שמו עליו וקושר לו כתר כמותו

אמנם עוד לאלוה מלין בהך קרא, כי יש לדקדק דכעין אגדה זו איתא במנחות פרק הקומץ (כ"ט:), דקאמר שם הש"ס אמאי תלו ליה לכרעיה דה"א, אמאי כדבעא מיניה רבי יהודה נשיאה מר' אמי מאי דכתיב בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים, א"ל כל התולה בטחונו בהקב"ה הוי לו מחסה בעוה"ז ובעוה"ב, א"ל אנא הכי קא קשיא לי מ"ש דכתיב ביה ולא כתיב יה, כדדריש רבי