נחלי מים לט

אמר הקב"ה עד שלא נעשית אומה שלי מועדי ה' מכאן ואילך אשר תקראו אותם. הגם דהמאמר הוא ע"פ פשוטו דקידוש החודש תלי בדידן ואימתי שאנחנו קובעים החודש למטה כן הוא למעלה, אמנם יש עוד מלין נאים לכוין בדברי המדרש. דהנה בגמרא דע"ז (דף ד':) קאמר הש"ס אמר רב יוסף לא ליצלי אינש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד, דילמא כיון דמפקיד דינא דילמא מעייני בעובדיה ודחפי ליה מדחי, ופריך הש"ס א"ה דציבור נמי ומשני הש"ס דצבור נפישא זכותיה, ושוב פריך הש"ס א"ה דיחיד דצפרא נמי לא, ומשני כיון דאיכא צבורא דקא מצלי לא קמדחי, ופריך הש"ס והא אמרת שלש ראשונות יושב ועוסק בתורה, ומשני הש"ס איפוך, והיינו דבשלש הראשונות יושב ודן, והדר קאמר הש"ס ואב"א לא תיפוך תורה דכתיב בה אמת דכתיב אמת קנה ואל תמכור אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין, דין דלא כתיב ביה אמת הקב"ה עושה לפנים משורת הדין. וכתב מהרש"א ז"ל בח"א דלמאי דקאמר הש"ס איפוך והיינו בשלש ראשונות יושב ודן והיינו דכן הדין בבני אדם דקאמר הש"ס בשבת עד מתי יושבים בדין עד זמן סעודה והיינו עד שעה רביעית דאז מאכל וסעודת כל אדם, ויש לומר דשאלת המלאכים אימתי ר"ה אימתי יוה"כ דמספקא להו בשני תירוצי הש"ס אם מהפכים הגירסא דשלש ראשונות יושב ודן או כאב"א של הש"ס דלא תיפוך ובשלש שניות יושב ודן, והשי"ת השיב להם אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה, והיינו כי בב"ד של מטה ג"כ שלש הראשונות יושבים ודנין וכדאיתא בשבת ולכן הקב"ה ג"כ באלו השעות יושב ודן, ולמדנו מדת ענותנותו של הקב"ה ברוב רחמיו כי הוא נמשך אחרי ב"ד של מטה

עוד נלע"ד לפרש המדרש באופן אחר. דהנה קשיא לי הא דקאמר הש"ס במסכת ר"ה (דף ח' ע"ב) ת"ר כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מלמד שאין ב"ד של מעלה נכנסין לדין אלא א"כ קדשו ב"ד של מטה את החודש. תניא אידך כי חוק לישראל הוא אין לי אלא לישראל לעו"ג מניין ת"ל משפט לאלהי יעקב, א"כ מה ת"ל כי חוק לישראל מלמד שישראל נכנסין תחלה לדין כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר משפט עבדו ומשפט עמו, מ"ט אב"א לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי ואב"א מקמי דליפוש חרון אף. וה"נ צ"ל דמה"ט נכנסין ישראל תחלה לדין מקמי דליפוש חרון אף, וקשה לי דלכאורה זה הגמרא סותר דברי המדרש אמר ר' לוי אין הקב"ה דן את העו"ג אלא בלילה בשעה שהם ישנים מן העבירות, ואינו דן את ישראל אלא ביום בשעה שהם עוסקים במצות, הה"ד והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים. והיינו בישרות בשעה שעו"ג ישנים מעבירות משא"כ ישראל שעוסקים במצות דן אותם ביום בשעה שהם עסוקים במצות. והנה ידוע דר"ה מה"ת אינו אלא יום אחד, והא דנהיגי האידנא תרי יומי הוא מתקנת ריב"ז ואילך כמבואר בר"ה, ודעת הרז"ה דאף האידנא בא"י אין צריכין לעשות אלא יום אחד, ורב אלפס חולק ע"ז דבעינן למעבד בא"י בר"ה שני ימים, הובא ברא"ש פ"ק דביצה, עכ"פ מה"ת אינו אלא יום אחד וכיון שהוא דן את עכו"ם בלילה היינו בליל ר"ה א"כ עכו"ם קדמו לישראל בדין, וזה נגד הגמרא. ולכאורה נ"ל דבאמת הגמרא והמדרש מחולקים המה ותליא בשני תירוצים של הגמרא במס' ע"ז (ג':), דהביא שם הש"ס מימרא דר"י אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום, שלש ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, שניות יושב ודן את כל העולם כולו כיון שהוא רואה שנתחייב כליה עומד מכסא הדין ויושב על כסא הרחמים, שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כנים, רביעיות יושב ומשחק עם לויתן, ולבסוף מסיק הש"ס מיום שחרב בהמ"ק אין שחוק להקב"ה ומסיק הש"ס דברביעיו' יושב ומלמד תורה לתינוקות של בית רבן, ושם קאמר הש"ס ובלילה מאי קא עביד אב"א מעין יממא ואב"א רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמנה עשר אלף עולמות שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, אל תקרי שנאן אלא שאינן. ואב"א יושב ושומע שירות מפי חיות שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמו. והנה הך מימרא נראה דאתיא כמ"ד בר"ה דאדם נידון בכל יום, אמנם למאי דקיי"ל דאדם נידון בר"ה ונחתם ביוה"כ מסתמא הכי התנהגות הקב"ה בר"ה ויוה"כ. והנה יש לנו שני תירוצים בש"ס, דלהך תירוצא דקאמר אב"א מעין יממא הרי בלילה יושב ודן את העולם. ולפי זה יש לקיים הך מדרש שהבאתי לעיל דבלילה דן את עכו"ם בשעה שהם