נחלי מים לח

א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני, וכתבו התוס' אף דאמרינן בריש ע"ז מיום שחרב בהמ"ק אין שחוק לפני הקב"ה היינו בדרך קבוע והכא מילתא דבדיחותא בעלמא הוא דקאמר. ונראה דרצה השי"ת להראות שהוא מן המנצחים אותו ושמח, ולכן אף שיצאה ב"ק מן השמים להורות דהלכה כר"א עכ"ז לא שמעו לב"ק ואמרו לא בשמים היא, והיינו שנצחו אותו כביכול, וכמו שאמר השי"ת בעצמו נצחוני בני נצחוני, ורוצה להראות שהוא כביכול הוא מן המנצחים אותו ושמח, ולכן הראה חוכא כביכול ההיא שעתא להורות דרכו בקודש, והבן

עוד איתא במדרש פ' אמור פ' כ"ט בחודש השביעי באחד לחדש הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים. ואינו מובן, ונראה לפרש למה שאמרו חכמי האמת כי התעוררות הדין ביום הזה הוא בשביל שנברא העולם ביום הזה, והשי"ת רוצה להשגיח באותו היום שנברא העולם על מעשי התחתונים להשפיע עליהם רב טוב וחסד מזה בא התעוררות הדין, כי מדת הדין מקטרג כי אינם ראויים לזה, ע"כ צוה השי"ת לתקוע בשופר להתעורר מדת הרחמים, ובזה אנחנו נעשים כבריה חדשה. ויום זה דוגמת יום תחית המתים, כי מצד רחמיו המרובים אף שאין אנחנו כדאי לזה הוא משפיע עלינו רב טוב וחסד כאילו אנחנו נעשים בריאה חדשה. וזה כוונת המדרש בסוף פרשה כ"ט אמר ר' תחליפא קיסרא בכל מוספין כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אשה הא כיצד אמר להם הקב"ה לישראל בני מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם לפני כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה הה"ד כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה. וכיון המדרש לדברי חכמי האמת הנ"ל כי היום זה מצד החטאים אנו חשובים כמתים, לולי רחמיו של השי"ת אשר בהתעוררות התחתונים מתעורר ג"כ למעלה להשפיע עלינו רב טוב כאלו היום בראנו והיום נעשים כולנו בריה חדשה. וזה ג"כ כוונת המדרש בחדש השביעי באחד לחדש הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים, ר"ל כי הבריאה שברא השי"ת הוא לעולם ואף עתה שכבר נברא העולם ביום זה נעשים אנחנו כבריאה חדשה, ולכן צוה השי"ת לתקוע בשופר בעבור התעוררות הרחמים להשפיע עלינו מרב טובו וחסדו שנוכל לקבל חסדו ונהיה כבריאה חדשה. וזה יש לפרש כוונת התפלה בר"ה ודברך אמת וקיים לעד היינו כוונת המדרש שהתעוררות הבריאה שהיה ביום שנברא העולם נתעורר ג"כ עתה ביום זה להיותנו כבריאה חדשה, ובעל המאור ז"ל בסוף ר"ה כתב ג"כ לפרש פירוש התפלה ודברך אמת וקיים לעד באופן אחר קצת. ולהקדמת המדרש שהבאתי דבר"ה כתיב בקרבן ועשיתם אשה ובכל קרבנות כתיב והקרבתם להורות לנו דביום זה נעשים כבריאה חדשה, וכמו שהוספתי קצת דברים מן דברי חכמי האמת, נראה לפרש מאמר חז"ל הובא בביצה ובר"ה שדרשו על הך פסוק תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה, רש"י פירש דהלבנה מתכסה בו ואינה נראית, והתוס' בביצה (דף ט"ז) הקשו לפירוש רש"י דהול"ל שהלבנה מתכסה בו, ור"ת ז"ל פירש לשון שמתכסה בו היינו מזדמן בו כמו ליום הכסא יבוא, וה"פ שבחג זה מזדמן החודש לבוא, ועוד פירשו שהחודש מתכסה בו היינו שאין מקריבין שעיר ר"ח, ע"ש מה שהקשו התוס' ע"ז. ולולי דברי הראשונים הייתי מפרש לשון מתכסה בו כפשוטו וע"פ המדרש שהבאתי דביום זה נעשים אנחנו בריאה חדשה, ולכן בקרבן מוסף זה כתיב ועשיתם ובכל הקרבנות כתיב והקרבתם להורות שביום זה נעשים אנחנו כבריאה חדשה, והיינו דקאמר הש"ס איזה חג שהחודש מתכסה בו, ומתכסה הוא כפשוטו לשון לבוש והיינו שהחודש מתלבש בחג להורות שביום זה נעשים אנחנו כבריאה חדשה, כי בכל החגים כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם שנעשים אנחנו כבריאה חדשה ולהורות שהחודש מתכסה בו והיינו שמתלבש בחג להורות ע"ז, ולכן חג זה בר"ח להורות ע"ז שנעשים כבריאה חדשה. ודוגמת זה אנו אומרים בברכת קידוש לבנה וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה, ולכן ביום זה שנעשים אנחנו כבריאה חדשה להורות דוגמת החודש. והבן היטב כי לדעתי כוונתי האמת בס"ד

עוד איתא במדרש פ' ואתחנן כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו א"ר יוחנן כשמתכנסים מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר אימתי ר"ה אימתי יוה"כ, הקב"ה אומר להם לי מה אתם שואלים, אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה, מניין דכתיב אשר לו אלהים קרובים אליו, אשר לו אומה קרובה אין כתיב כאן אלא אשר לו אלהים קרובים אליו הוא וכל פמליא שלו. אמר ר' יוחנן