נחלי מים לז

שבידם ורחוקים מצדקתו של הקב"ה וניזונים בזרוע ודו"ק. ומה שמכנה לישרי לב במדרגת שמחה שהוא למטה ממדרגת אורה, נראה ע"פ מאמר חז"ל (פסחים קי"ט.) אמר רב כהנא משום ר"י ברבי יוסי מ"ד למנצח מזמור לדוד, זמרו למי שמנצחין אותו ושמח, בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו, מדת ב"ו נוצחין אותו ועצב אבל הקב"ה נוצחין אותו ושמח שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וכו', ופירש"י מדקמשתבח ליה במשה וקרא ליה בחירו משום דהשיב חמתו אלמא שמח הוא בכך. המורם ממימרא זו, שזהו שמחתו של השי"ת ונחת רוח לפניו כאשר ב"ו מנצחין אותו. להיטיב עמהם אף שהמה בלתי ראויים ע"פ שורת מדת הדין, וזו הוא ענין הישרים שהם במדרגת הבינונים ולא הגיעו למדרגת הצדיקים עדיין, ומצד הדין לא היה מהראוי להיטיב להם, אמנם השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו מטה אוזן להקשיב שועתם ותחנתם המתפללים לפניו כעני בפתח, ומחמת זה הלא יכמרו רחמיו עליהם ומיטיב עמהם הגם שאינם הגונים לכך, וזהו בגדר ניצוחו כביכול והקב"ה שמח בזה, כענין הכתוב לולי משה בחירו וכו'. והנה חז"ל אמרו שלשה ספרים נפתחים בר"ה, אחד של צדיקים גמורים, ואחד של רשעים גמורים, ואחד של בינונים, צדיקים נכתבים ונתתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה ובינונים תלויים ועומדים מר"ה עד יוה"כ, זכו נכתבו לחיים לא זכו וכו', הרי דבר"ה נידונים הצדיקים, והבינונים ביוה"כ, וכבר בארנו דהצדיקים המה במדרגת אורה והם באים בזרוע כדכתיב אור זרוע לצדיק, והבינונים המה מדרגת ישרים, שאין כחם אלא בפה לערוך שוע לפניו, ולשפוך צקון לחש לרחם עליהם בחסדו הגדול אם אין בידם מעש, ופעולה זו הוא בגדר נצחון לפניו ית"ש דכביכול מוכרח להושיע אותם אף שע"פ מדת הדין אינם ראויים מ"מ מעורר רחמים עליהם. מעתה מה מאוד מתקו דברי המדרש שהחלנו, אורי בר"ה, הכוונה דבר"ה הוא דן את הצדיקים כנ"ל דהם במדרגת אורי כנ"ל, וישעי ביוה"כ דאז הוא דן הבינונים כנ"ל דהם באים מכח נצחון בעתר לשון של תפלה ובקשה וברחמיו מושיע אותם מצרתם, כענין הכתוב לולי משה בחירו וכו'. ויש לרמז בזה קרא זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, והיינו שמרמז על יוה"כ כי זה היום עשה ה' ומושיע אותם בעת צרתם, והיינו אף הבינונים, והיינו דקאמר נגילה ונשמחה בישועתו, כי הבינונים המה במדרגת שמחה שבאים בנצחון אל השי"ת ומנצחים והשי"ת שמח בזה מה שמנצחים אותו ולכן הוא במדרגת שמחה וגם במדרגת ישועה, וכמו שנתבאר ישעי ביוה"כ. וזה כוונת המדרש, בו בהקב"ה בו בישועתו, והיינו דקאי על יוה"כ דמכונה בשם ישועה, והבן. ובזה נראה לפרש המדרש שהביא הטור בהל' ר"ה דהטור הביא דנוהגין להסתפר ולרחוץ בערב ר"ה ע"פ המדרש אמר ר' סימון כתיב כי מי גוי גדול וכו' רבי חנינא ורבי יהושע אומרים איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיו של אלהיה, פירוש מנהגיו ודיניו, שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואינו חותך צפרניו לפי שאינו יודע איך יוצא דינו, אבל ישראל אינו כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומחתכין צפרניהם ואוכלים ושותים בר"ה לפי שיודעים שהקב"ה יעשה להם נס לכך נוהגין לספר ולכבס בערב ר"ה עכ"ד הטור. ונראה לפרש אופיו של אלהיה היינו ע"פ מאמר חז"ל זמרו למי שמנצחין אותו ושמח, והיינו כי אדם יש לו דין לפני מלך בשר ודם הגם שהמלך חפץ צדק הוא ולברר משפטו אם חטא לפניו או לא עכ"פ אינו שמח כיוצא לפניו זכאי, אבל השי"ת שמחה לפניו כשיוצאים אנחנו זכאים, כי במה שמנצחים את השי"ת שנצא אנחנו מלפניו זכאים זה הוא שמחתו, והיינו דקאמר אופיו של אלהיה. ולכן צריכין אנחנו לעשות דוגמא לזה להיות שמחים ביום המשפט דוגמתו ית"ש שהוא שמח בעת שיוצאים אנחנו זכאים במשפט אף שע"פ הדין אינו ראוי להיות כך, אבל אנחנו באים בתפלה ובתחנונים לנצח לפניו את המשפט וזהו שמחתו כביכול, ובזה פירשנו בהגדות דפרק הזהב במחלוקת הגדולה שהיה לו לר"א הגדול עם החכמים בתנור של עכנאי ואמרו תני באותו היום השיב ר"א כל התשובות שבעולם ולא קיבלו ממנו חזר ואמר להם חרוב יוכיח אמת המים יוכיח כותלי בהמ"ד יוכיח ולא קבלו ממנו, חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו, יצאה ב"ק ואמר להם מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום, עמד ר"י על רגליו ואמר לא בשמים היא, מאי לא בשמים היא אמר ר' ירמיה אין אנו משגיחים בב"ק שכבר כתבת בתורה בהר סיני אחרי רבים להטות, אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא