נחלי מים לב

צדקה דמלת צדקה קאי על בעלי עושר כדפירש מהרש"א, ועל בעלי הגדה מביא כבוד ה' יאספך וכדפירש מהרש"א דמלת כבוד קאי על בעלי הגדה דנקראים כבוד, ה' יזכנו להני תלתא

עוד יש לפרש פסוק שובה ישראל וכו', ע"פ מ"ש הרמב"ם בהל' תשובה פ' שני דעיקר התשובה שיעזוב החטא ויסורו ממחשבותיו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע כו' ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנא' ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו. וע"ש בכ"מ מהיכא דייק הרמב"ם ז"ל זאת מקרא, וכתב דה"ק יקח השי"ת לעד שלא ישוב לחטוא עוד שנאמר ולא נאמר עוד וכו' שתחילת הפסוק הוא קחו עמכם דברים ושובו אל ה', ומה תאמרו לא נאמר עוד אלהינו למעשי ידינו שהוא עכו"ם הרי פשטא דקרא שלקח השי"ת לעד עליו שלא ישוב עוד לאותו עון, וע"ש בלח"מ, ולדעתי מרומז הך דינא דהרמב"ם ז"ל בהך קרא שובה ישראל עד ה' אלהיך דהשי"ת יודע מחשבות יעיד עליו שלא ישוב לכסלה, ובדרך רמז י"ל מלת עד שהשי"ת יעיד עליו מלשון עד. ואמר הנביא עוד כי כשלת וכו' קחו עמכם דברים, יובן ע"פ מאמר חז"ל אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה שנאמר אשרי הגבר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו וכו'. וזהו דקאמר הנביא במליצתו כי כשלת, הכוונה אם יסורין באו עליך אל ישיאך לבך לומר כי במקרה באי חלילה, בעונך הכוונה יפשפש במעשיו וימצא דלא חשיד קוב"ה, אמנם פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה, וזהו דקאמר קחו עמכם דברים, וכבר הקדמנו מד"ר פ' תצוה פ' ל"ח דדברי תורה נקראו דברים ומביא המדרש פסוק זה קחו עמכם דברים דהיינו דברי תורה, ושובו אל ה', כמדומה לי ששמעתי מפה קדוש הגאון החסיד מורינו ורבינו המנוח מו"ה אריה ליב שהיה אבדפ"ק, בדרשתו לשבת תשובה כוונה נאותה בפסוק שובה הנ"ל. והיינו שהספרים הקדושים חוקרים מאין יבוא שוגג לאדם ומהראוי שהשי"ת ישמרנו לבלתי בוא לידי עבירה, וביארו מחמת שפעם אחת עשה עבירה זו במזיד ובשאט נפש, נמשך עליו מחמת זה כח יצה"ר, וע"ד זה מחטיאו גם לפעמים בלי דעת. וזהו דקאמר הנביא כי כשלת דהיינו שוגג, בעונך, הכוונה מחמת המזיד שעשה מתחלה, ושפתים ישק שד"ב. ובזה יש לפרש פסוק בפ' וישב דקאמר יוסף הצדיק איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים, דהקשו כל המפרשים, דפתח בעבירה גדולה הרעה הגדולה, וסיים וחטאתי דהוא שוגג, ולפי הדברים הנ"ל יבואר היטב, דהצדיק יוסף רצה להגדיל העבירה ולהשמר בל ילכד בשחת זו טמנה לו לבלתי ימשך אחר עצת היצה"ר וליפול בידו בכל עת, כי אם ישמע אליו פעם אחת בשאט נפש מדחי אל דחי ידחפנו להחטיאו אף בלי דעת, וזהו דקאמר יוסף הצדיק איך אעשה הרעה הגדולה, הכוונה בשאט ובזדון, וע"י זה וחטאתי לאלהים הכוונה שתמיד אהיה חוטא לאלהים אף בלי רצון. השי"ת יטע יראתו בלבבנו לעשות תשובה בלב שלם אמן: דרוש ה' לשבת שובה פלפול במס' כריתות דף י"ד בסוגיא דיש אוכל אכילה אחת ע"ה

שם בגמרא וחלב מעיקרא לא אסור אלא באכילה אקדשיה מגו דאיתוסף בה איסור הנאה איתוסף בה גבי חלב. עיין פירש רש"י, נראה מלשונו דהוי איסור מוסיף ממש, וכן כתב בהדיא דיבמות (דף ל"ד ע"א) אשר שם הביא משנה זו וע"ש פירש"י מבואר בהדיא דאיסור הנאה הוי איסור מוסיף, וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשניות וע"ש שדבריו מחוסרין קצת הבנה מה שכתב לחלק מבשר וחלב דשם מוכח דאיסור הנאה לא חשיב איסור מוסיף, ועיין בפלתי ביור"ד סי' פ"ו מה שביאר כוונתו, ועיין בספרי מקור מים חיים סי' פ"ו, אמנם דעת התוס' בחולין (דף ק"א) דאיסור