נחלי מים כח

שנין יצא מכרת דשנין ואם יחלה ה' ימים יצא מכרת דיומי, ובאמת דוד חי שבעים שנה, רק גויעתו היתה פתאומית כדברי הש"ס הנ"ל לטעמו הכמוס אצל השי"ת, (וגם כי הטעם נראה פשוט דבכל עת דהוה גריס באורייתא ולא פסק פומיה מגירסא לא יכלי מארי דדינא למישלט ביה), והנה שונאי דוד שפטו אותו לחייבי כריתות משום דבא על א"א וגם הרג לאוריה, וזהו שביקש דוד הודיעני ה' קצי, דהיינו ע"י מדת קץ שני חיי אוכל לידע שנמחל לי העון, ומדת ימי מה היא, הכוונה ע"י מדת הימים שאחלה אדע אם אצא מכרת דיומי, והשי"ת השיב לו שאין מודיעין קצו של אדם. ואפשר לומר דבזו התשובה רמז לו השי"ת בחייך איני מודיע, הכוונה ע"י סימני חייך שברצונך לדעת על הבירור על מחילת העון זאת אינני מודיע לך כי גם דנפק מכרת דשנין מכרת דיומי לא נפק

באופן אחר יש לפרש הא דקאמר השי"ת בחייך איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע, דמלבד פליאת הנס שיעשה אז בזכיתו שיפתחו השערים, עוד ממילא יתוודע בחיי שלמה על מחילת העון, דהנה יש להפליא על גדולי ישראל כמו דואג ואחיתופל, היאך נסתפקו על מחילת עונו הא כבר הובטח בדבר ה' ע"פ נתן הנביא באומרו גם ה' העביר חטאתך, וצ"ל דהשונאים של דוד לא החזיקו לנתן לנביא אמת, הגם דכל ישראל ודוד החזיקוהו לנביא אמת, מ"מ מחמת שנאה הגוברת בהם לא החזיקוהו לנביא אמת, ואיתא בסוף פרק הנחנקין, דנביא שלא הוחזק בעי אות, ובא"ל אינו מחוייב להאמין לו, לא מבעיא אם הנביא ההוא מצוה על דבר עבירה דאסור לשמוע לו אם לא הוחזק בנביא אמת (ודוקא לאליהו בהר הכרמל שהוחזק לנביא אמת בפי כל שמעו לו ועשו הקרבה ושחוטי חוץ דהוא בכרת) אפילו לדבר הרשות, כ"ז שאיננו מוחזק א"צ לשמוע לו, א"כ דשונאי דוד לא קיבלו אותו לנביא אמת לא שמעו בדברו. והנה הרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' יסודי התורה כתב וז"ל, כל נביא שיעמוד לנו ויאמר שה' שלחו א"צ לעשות אות כאחד מאותות משה רבינו ע"ה, או כאות שעשו אליהו ואלישע, שיש בהם שינוי ממנהגו של עולם, אלא האות שלו שיאמר דברים העתידין להיות בעולם ויאמינו דבריו, שנאמר וכי תאמר בלבבך איכה נדע הדבר וכו', לפיכך כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלאכות ה', ולא יבוא להוסיף ולא לגרוע אלא לעבוד את ה' במצות התורה, אין אומרים לו קרע לנו את הים או החיה אח המת וכיוצא בדברים אלו ואח"כ נאמין בך, אלא אומרים לו אם נביא אתה אמור דברים העתידים להיות והוא אומר ואנו מחכים לראות היבואו דבריו אם לא יבואו, ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר, ואם באו דבריו כולן יהיה בעינינו נאמן, עכ"ל הזהב. והנה נתן הנביא שהתנבא מפי ה' על מחילת עונו גם ה' העביר חטאתך התנבא ג"כ על שלמה שהוא יהיה מלך תחתיו ויבנה אח ביהמ"ק, הגם שלא מצינו בכתוב בהדיא על שלמה שהוא יהיה מלך רק התנבא סתם (שמואל ב' ז') והקימותי את זרעך היוצא ממעיך והכינותי את ממלכתו, כבר כתב שם הרד"ק וז"ל מכאן שאבשלום ואדוניה לא היו, כי כבר נולדו בחברון, ומאחר שנולדו אמר שיהיה מלך, ועדיין לא ידע דוד מי הוא עד שנולד שלמה ושלח לו ביד נתן הנביא שיקרא שמו ידידיה כי שלמה ימלוך ובזה שאמר לבת שמע כי שלמה בנך ימלוך אחרי, או אמר לו בפירוש ע"י נתן הנביא, ואע"פ שלא נאמר בנבואות לא בזה הספר ולא בספר ד"ה, הנה כתב שם בד"ה כשהיה מספר דוד הנבואה שאמר לו נתן כמ"ש ויהי דבר ה' אלי לאמר וגו' כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו, עכ"ל הרד"ק. הרי לפי דברי הרד"ק היה נבואת נתן בפירוש אשר שלמה יהיה מלך, וממילא נבואה זו שהתנבא שבנו יבנה בהמ"ק קאי על שלמה מפני שהוא מלך יבנה בהמ"ק. ואני מוסיף על דבריו דבזה שהתנבא נתן בדבר ה' שיקרא שמו ידידיה כי ה' אהבו רמז לו על בנין בהמ"ק, כדאיתא במנחות בפרק ה' יבוא ידיד זה שלמה שנקרא ידידיה ויבנה ידיד זה בהמ"ק דכתיב מה ידידות משכנותיך וכו'. עכ"פ המור מהם דנתן התנבא בפירוש על שלמה שיהיה מלך ויבנה ביהמ"ק, ומעתה הרי דשונאי דוד תלו בטחונם להאמין לנבואת נתן רק כאשר יבוא שלמה בנו ויבנה בית המקדש כדברי הרמב"ם הנ"ל כאשר נתאמת שכל דבריו נתקיימו מה שניבא על העתיד, וכאשר גמר מלאכת המקדש ע"י פתיחת השערים, כי כ"ז שלא נפתחו השערים לא נגמר המלאכה. ומעתה אמרת ה' צרופה ע"פ הדת והדין כדברי הרמב"ם בחיי שלמה בנך אני מודיע, הכוונה כאשר תתקיים הנבואה ששלמה יהיה מלך ויבנה בהמ"ק ואז