נחלי מים כה

כגרעינתה בודאי צ"ל דהיא פחותה מכביצה דהא לא קאמר הש"ס דשתי כותבות בלא גרעיניהן לא הוי כביצה כותבת הגסה וגרעינתה הוי יתירה מכביצה. אבל פשיטא דגרעינן בלבד אינו גדול יותר משתי כותבות בלא גרעיניהן. ופשיטא דאם נימא או או קתני דבכותבת לחוד חייב הרי סובר דבכותבת לחוד יותר מכביצה ומכ"ש שתי כותבות, א"ו דצ"ל דהש"ס אזיל להך צדדא דכותבת הגסה וגרעינתה יחד, הגם דר"פ קאמר היינו דקאמרי אינשי וכו' ור"פ גופא הוא דמיבעיא ליה בעיא זו מ"מ צ"ל דר"פ אזיל להך צדדא דכותבת הגסה וגרעיניהן יחד

ולשיטת התוס' שכתבו לפרש דמיבעיא אי כותבת הגסה דקתני היא וגרעינתה יחד וכגרעינתה דקתני היינו פירוש ועוד גרעין בלא כותבת דהוי תרי גרעינין וכותבת או דילמא כותבת הגסה דקתני בלא גרעין משמע וכגרעינתה היינו גרעין שבאותה כותבת, ולפ"ז צ"ל להיפך דהש"ס אזיל להך צדדא דככותבת הגסה וכגרעינתה יחד היינו גרעין, דאם נימא בהך צדדא דהיינו כותבת ושני גרעינין א"כ לא מייתי הש"ס ראיה כלל מהך דשתי כותבות, דבאמת שתי כותבות הוי פחותה מכביצה ול"ל להש"ס לדחות דגרעין יותר גדול מכותבת, נהי דגרעין שוה לכותבת מ"מ הכא שיעורא שני גרעינין וכותבת ושם שתי כותבות לחודיה, א"ו צ"ל דהש"ס אזיל להך צדדא דכותבת הגסה היינו עם גרעין, וגם ר"פ דמדחה צ"ל נהי דמיבעיא ליה מ"מ רצה לדחות קושיא גם להך צדדא וכמש"ל, ולשיטת התוס' בשם הערוך דהבעיא היה אם צריך למעך חללה ואם חייב אם אוכל כמוה וגרעינתה בלא חללה מיחייב או כברייתה ממש קודם שנתמעך חללה, צ"ל ג"כ דהש"ס אזיל להך צדדא דחייב בלא חללה, דאם נימא כהך צדדא דאינו חייב אלא כמוה וגרעין וכחללה א"כ לא מקשה הש"ס מידי ול"ל לדחויי דהגרעין יותר גדול מכותבת דנהי דגרעינן שוה להפרי מ"מ נוכל לומר דהני שתי כותבות שאכל ר"ג היה פחות מכביצה אבל כותבת וגרעינתה וחללה יותר מכביצה, א"ו צ"ל דהש"ס אזיל להך צדדא דכותבת הגסה היינו בלא חללה

והנלע"ד לפרש הסוגיא בטוב טעם ומדוקדק היטב לשון רש"י ז"ל. ונקדים לשון הירושלמי במס' תרומות על הך משנה גרעיני תרומה בזמן שהוא מכנסן אסורות ואם השליכן מותרות. איתא בירושלמי אמר ר' יוחנן בגלעיני אגסים וקרוסטומלין היא מתניתא אמר ר' אליעזר אפילו תימא בגלעיני הרטוב במחוסרים למצמץ, וע"ש בפי' המפרש בגלעיני אגסים וקרוסטומלין תפוחים קטנים שהם ראויים לאכילה, וקאמר אפילו תימא בגלעיני הרוטב רוטבי תמרים שעדיין לחים הם ועדיין הליחות קיימת ואסורים בשביל מיצוץ הליחה, ובמס' עוקצין תנן גלעינין של רוטב מצטרפים לטומאת אוכלים, וכן הרב ברטנורא בפירוש המשניות כתב וכגון שהם רכים וראויים לאכילה כגון גרעיני התפוחים והחבושים והגסים, או שנשאר בהם לחלוחית שבני אדם מוצצין אותו כגון גרעיני התמרים וכיוצא בהם. ולפ"ז יש לומר דהכי קמיבעיא ליה דהא בודאי ביוה"כ בעינן אוכלים הראויים לאכילה וכדקתני במשנתנו אכל אוכלים שאינם ראויים לאכילה פטור והכי קא בעי, אי הפי' כותבת הגסה וכגרעינתה יחד, והיינו שאוכל אוכלים הראויים לאכילה כמו האוכל שהוא כותבת הגסה וגרעינתה ואף דהגרעין אינו ראוי לאכילה מ"מ יש לומר דמשער בתמרה לחה דראוי הגרעין להוציא ממנו ליחה, א"כ השיעור הוא כמו כותבת הגסה וכפי השיעור שראויים להוציא מהגרעין אוכל וכמות השיעור זה חייב, או דהפירוש דהתנא משער האוכל שהיא גדולה ככותבת הגסה וכגרעינתה, דהיינו שהאוכל יהיה גדול בכמות כמו כותבת וגרעינתה ובאמת מיירי בתמרה יבישה רק האוכל יהיה גדול בכמות האוכל כמו כותבת הגסה וגרעינתה, ולפ"ז הוא שיעור יותר גדול דמשער בכל הגרעין ולא במה שראוי להוציא ממנה ליחה. וזה הפי' בש"ס ככותבת שאמרו בגרעינתה והיינו שהאוכל יהיה כ"כ כפי מה שיש באוכל כותבת הגסה ובגרעינתה דהיינו שראוי להוציא ממנה ליחה ומיירי בתמרה ליחה, או בלא גרעינתה דהיינו שאין אנו משערים בכמות האוכל תמרה וגרעינתה יחד אלא דהאוכל יהיה גדול כמות הכותבת לבד והגרעין לבד כך יהיה האוכל ונמצא מתרבה בשיעורו. ולשון רש"י ז"ל מאיר כצהרים לפ"ז, וז"ל רש"י והא דקתני במתני' וכגרעינתה מיבעיא ליה היכי קאמר כמוה וכגרעינתה יחד. והיינו כמו שפירש רש"י דמשערין כמות האוכל בכותבת וגרעין יחד דבזה נתמעט משיעורא וכמש"ל, וז"ל רש"י באידך צדדא. א"ד הכי קאמר כמוה כגרעינתה, והיינו שאין אנו משערים כמו האוכל בתמרה