נחלי מים כג

רבי יהושע בן לוי אמר אשרי המתגבר על יצרו כאיש, ופי' הראשית חכמה דהחילוק ביניהם דלרע"מ תשובה המועילה הוי דוקא כששב בעודו בחור בשנים וריב"ל ס"ל דאף כשהוא זקן ומתגבר על יצרו כגבור היא תשובה מועילה, וכל זה היא בגדר תשובות המועילות, דבאמת הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו מקבל אף תשובה גרועה כמו ביום המיתה אחרי שאפסו כחותיו ואין בידו לעשות עבירה מ"מ מועיל, וכמו שדרשו חז"ל תשב אנוש עד דכא עד דכדוכה של נפש. וזהו דברי בלעם דיש בהם הממהרין לשוב בבחרותם והיינו כלביא יקום שהוא גור אריה כמו שפירש רש"י בחומש, וכארי יתנשא הכוונה שיש בהם המתגברין כארי אף שהמה בימי הזקנה, לא ישכב עד יאכל טרף, קאי על המאחרים בתשובה עד עת גויעתם דמ"מ מועיל להם תשובתם והקב"ה מקבלו, דשכיבה מכונה יום המיתה וטרף קאי על העבירה רח"ל דנעשה לו קטיגור לטרפו, והיינו דעכ"פ ביום מותם רואה לעשות תשובה שלימה. וכ"ז הפליא בלעם לשבח במעלות ישראל היאך הם קשורים להשי"ת באהבה וחיבה יתירה

עוד יש לפרש מקרא קודש הנ"ל לא איש אל ויכזב ע"פ מה דאיתא במדרש בהרבה מקומות במדרש ויקרא פ' כ"ז ובשה"ש ע"פ חכו ממתקים ופ' נשא, וז"ל אמר ר"ש בר נחמני בשלשה מקומות בא הקב"ה להתווכח עם ישראל ושמחו עו"ג ואמרו כלום אינון יכולין להתווכח עם בוראן, עכשיו הוא מכלן מן העולם, בשעה שאמר להם לכו נא ונוכחה יאמר ה', כיון שראה הקב"ה שעו"ג שמחין הפכה להם לטובה, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, באותה שעה תמהו עו"ג ואמרו זו תשובה וזו תוכחה לא אתא אלא לאתפגגא עם בנוי (ופי' הערוך לעלוץ ולהשתעשע), ובשעה שאמר שמעו הרים את ריב ה' שמחו עו"ג, אמרו היאך יכולים להתוכח עם בוראן עכשיו הוא מכלן מן העולם, כיון שראה הקב"ה שעו"ג שמחין הפכה להם לטובה. שנאמר עמי מה עשיתי לך, עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך וכו', תמהו כולם ואמרו זו תשובה וזו תוכחה לא אתא אלא לאתפגגא עם בנוי, ובשעה שאמר וריב לה' עם יהודה ולפקוד על יעקב, שמחו עו"ג ואמרו היאך יכולים להתווכח עם בוראן עכשיו הוא מכלן מן העולם, מיד הפכה להם לטובה דכתיב בבטן עקב את אחיו. אמר רבי יודן ב"ר שמעון, משל לאשה אלמנה שקבלה על בנה לדיין, כיון דחמת דיינא דיתיב ודיין בנור ובזפת ובגלבין אמרה אין אנא מודענא סורחנא דהדין ברי להדין דיינא כדון הוא קטיל ליה, דרכת עד דחסיל דינא, כיון דחסל אמר לה הדין ברך מה סרח עליך, אמרה ליה מרי כדהוה במעי הוה מבעט, א"ל כדון הוא עבד לך כלום, א"ל לא, א"ל זיל דלית בהדא מילתא סורחן כלום, כך כיון שראה הקב"ה שעו"ג שמחים הפכה להם לטובה, שנאמר בבטן עקב את אחיו, מיד תמהו עו"ג, ואמרו זו תשובה וזו תוכחה זו אחר זו לא אתא אלא לאתפגגא עם בנוי, ומה הלאתיך ענה בי וכו' וזו שמדבר בלעם לא איש אל וכו', בשעה שהקב"ה בא להתווכח עם ישראל, וסבורים עו"ג שהקב"ה משנה בדבורו, דמתחלה בא להתווכח כשאמר התוכחה לכו נא ונוכחה רצונו ית"ש היה באמת מתחלה להתווכח, ואח"כ חזר ואמר אם יהיו חטאיכם, חלילה לומר כן, והאמת דגם מתחלה לא בא להתוכח עמהם ולגלות להם עונותיהם, וזו שאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, רק שבא לאתפגגא עם בנוי, וזו שאמר ותרועת מלך בו היינו להשתעשע עמהם וכתירוץ עו"ג. וזה נכון בס"ד: דרוש ד' לשבת שובה הלכה תוס' ופלפול בש"ס וברמב"ם ז"ל בסוגיא דיומא ככותבת הגסה ע"ש

יומא (דף ע"ט א') תוס' ד"ה ככותבת הגסה, פי' רש"י אינו מיושב וכו' מ"מ מאי מספקא ליה תפשוט דע"כ וכגרעינתה קתני דבתרוייהו משערין דאי או כגרעינתה מכדי לא שוו אהדדי,