נחלי מים כ

פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים, אין ועתה אלא לשון תשובה שנאמר ועתה ישראל מה ה' וכו', וכן תשובת קין בנו היה ג"כ מחמת יראת העונש, שאמר לו הבורא יתב' נע ונד תהיה בארץ, וכן איתא במדרש וישם ה' לקין אות, עשאו אות לבע"ת, הרי חזינן דהני תרתי תשובות לא היו בגדר התשובות המועילות. אמנם תשובת ראובן היתה בגדר התשובה המובחרת בהתעוררות עצמו בלתי התעוררות מלמעלה עליו, לזאת נשתבח ראובן בתשובתו הרמה, כי הוא החל לשוב בהתעוררות עצמו, מפאת אהבת ה' ומיראת הרוממות להקב"ה. ומעתה ימתק כדבש דברי המדרש הנ"ל, מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, הכוונה שיהיה התשובה רצונית, ואתה פתחת בתשובה תחלה דייקא, הכוונה אתה החילות לשוב בתשובה רצונית מבלי סיבה והתעוררות, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה, הכוונה שיוכיחם שישובו אל ה' מעצמם מרצוניות. ואחר שפירשתי זאת מצאתי בס' זרע אברהם בשם גאון אחד ושמחתי שכוונתי לדעתו. בזה מצאתי שאהבה נפשי לפרש ד' המדרש רבה ס' בראשית פ' כ"ב. ויצא קין מלפני ה', מהיכן יצא רבי חמא בשם ר' חנינא ברבי יצחק אמר יצא שמח היך מה דאת אמר הנה הוא יוצא לקראתך וכו', פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדם הראשון מטפח על פניו, אמר כמה הוא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע, מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת. המדרש אומר דרשוני אך נראה לפרש תחלה מאמר חז"ל בשבת (דף קי"ח:) אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש וגו' מחללו א"ת מחללו אלא מחול לו, והמפרשים נתקשו בזה, והט"ז באור"ח מקשה ממ"נ, אי עשה תשובה על העבירות שבידו שמירת שבת ל"ל בלא"ה תשובה מועיל דאין לך דבר העומד בפני התשובה, ואי לא עבד תשובה מה מועיל שמירת שבת כיון שהוא עובד ע"ז, (עיין דרוש שני דרכים שונים). וכעת נ"ל ענין נכון בעזה"י, וראיתי להקדים מה דאיתא בזוה"ק וחכמי אמת דברו בזה באריכות יותר, בהפרש שבין קדושת שבת לקדושת יו"ט. קדושת הזמנים היינו יו"ט תליא בקדושת הישראלי, ובאיזה זמן שאנחנו מקדשים למטה נתעורר ג"כ הקדושה למעלה, וכאשר חלילה אין אנו מקדשים למטה גם למעלה חלילה לא נתעורר הקדושה, כדאיתא מבואר במדרש פ' ואתחנן דמלאכי השרת שואלים אימת ר"ה אימת יוה"כ, הקב"ה אומר להם אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה וכו', אמר הקב"ה עד שלא נעשית אומה שלי מועדי ה', מכאן ואילך אשר תקראו אותם. אך נעלה ומרומם קדושת השבת במעלה יתירה, וכי כך גזרה חכמתו יתב"ש בעת הבריאה דקדושת שבת לא יהיה נחלה בקדושתנו. וזה ג"כ כוונת הש"ס בביצה פרק ב' דבשבת מברכים בא"י מקדש השבת, וביו"ט מברכים בא"י מקדש ישראל והזמנים, ומפרש הש"ס שבת קביעא וקיימא יו"ט ישראל הוא דמקדשי להו, וע"ש בפירוש רש"י, ולדברי חכמי האמת הענין מתוק יותר, כי קדושת הזמנים תלויה בקדושת הישראלי כנ"ל, לזה מברכין מקדש ישראל והזמנים, משא"כ קדושת שבת דאינה תלויה בקדושת ישראל, דקדושתה מתעוררת למעלה בלתי קדושת התחתונים, לכך מברכין מקדש השבת, וזה הכוונה דקאמר הש"ס שבת קביעא וקיימא, היינו קדושתה קבועה מעת הבריאה. ולפי דברינו אלה יבוא לנכון מאמר חז"ל כל המשמר שבת כהלכתו מוחלין לו, הכוונה בזה כמו דקדושת שבת למעלה אינה תלויה בקדושתנו, כי כח קדושתה יפה להתעורר למעלה בלתי התעוררות התחתונים, כן כח קדושת שבת יפה להשפיע מקדושתה על התחתונים להתקדש בקדושה של מעלה, אף אם אינו מעורר מעצמו, אור הקדושה שבה מאירה אותו להטהר ולשוב אל ה' בתשובה והקב"ה מסייעו ועוזרו ומקבלו, וממילא מוחלין לו כיון דעושה תשובה ע"י קדושת שבת ששמר כראוי. ובזה נשוב לדברי המדרש שהתחלנו, פגע בו אדם הראשון וכו', א"ל כמה היא כחה של תשובה, הכוונה דתשובה כזו הבא ע"י עוזר ומושיע מבלי התעוררות העצמי ג"כ מועיל להתקבל, ואני לא הייתי יודע דתשובה כזו מועלת, דתשובת קין היתה ע"י יראת העונש, ותשובת אדם ע"י פתח של הקב"ה, אמנם כאשר הבין בקדושת שבת דכמו דקדושת שבת הוא קודש בלי אתערותא דלתתא, מזה הבין דתשובה מועלת להתקבל אף בלי אתערותא דיליה, רק שהקב"ה העיר אותו לתשובה. וזה דקאמר טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, היינו דאף תשובה כזו מועיל. בזה פירשנו ג"כ הפסוק שלאחריו להגיד בבוקר חסדך ואמונתך