נחלי מים קפד

יהיה מוכרח להיות כמאמר ר"י ח"ו כשלא יהיו זכאין. ומזה נראה סיוע לדעת ר"א בר"ה (דף י"א) דבתשרי עתידין ליגאל, דלר"י דסובר בניסן עתידין ליגאל, ואמרינן שם בר"ה דיוסף יצא בר"ה מבית האסורים, וכיון דיוסף מרמז על גאולה העתידה וסבותיו מורה על גאולה העתידה מסתמא כמו יוסף נגאל בר"ה כמו כן יהיה גאולה עתידה ב"ב. עוד מצאתי במדרש פ' ויגש פ' צ"ג ויתן את קולו בבכי כשם שלא פירש יוסף את אחיו אלא בבכיה כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה שנאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם הרי עוד לנו מה דמרמז סבותיו על גאולה העתידה. והבן זה

שמות פסוק ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, כי ידעתי את מכאוביו. והדקדוקים רבו כאשר האריכו המפרשים. והנראה לענ"ד לפרש דהנה אמרו חז"ל כל המשתף ש"ש בצערו כופלין לו פרנסתו שנאמר והיה שדי בצריך וגו'. והנלענ"ד הכוונה משתף ש"ש בצערו ע"פ מה דאיתא במשנה דסנהדרין ר"מ אומר בזמן שאדם מצטער שכינה מה היא אומרת קלני מראשי קלני מזרועי וכו', והיינו בזמן שהאדם הוא בצער צריך להתפלל על צער השכינה כביכול יותר מצער של עצמו, וזה הכוונה משתף ש"ש בצערו, ונודע בספרים הקדושים דהשכינה כביכול מכונה בשם עני דלית לה מגרמה כלום, ונוכל לומר כאשר ישראל היו בעת צרה במצרים והתפללו אל הקב"ה שישמע שועתם היו מתפללים ג"כ על צער השכינה הקדושה. וזה מכוון היטב בפסוק הנ"ל ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים והיינו שהם מכונים בשם עני כיון ששתפו בצערם צער השכינה הקדושה הם מכונים בשם עני, ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו פירוש כי זה היה צעקתם בעת לחצו אותם נוגשיהם כי ידעתי את מכאוביו שהדבר נוגע לי ג"כ, כמו וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים, והיינו כי ידעתי את מכאוביו שהדבר נוגע לי ג"כ. וזה הכוונה ג"כ במדרש חזית השמיעני את קולך אותו קול ששמעתי במצרים, כי זה היה חביב מאוד לפני הקב"ה אשר כל עיקר מגמתם לא חשו לצערם כי עיקר תפלתם היה לפניו ית' על צער השכינה כביכול ודו"ק

בסדר שמות ע"פ איש מצרי הצילנו מיד הרועים. וז"ל המדרש איש מצרי ד"א משל לאחד שנשכו הערוד והיה רץ ליתן רגליו במים נתנו לנהר וראה תינוק שהוא שוקע במים ושלח ידו והצילו אמר לו התינוק אילולא אתה כבר הייתי מת, אמר לו לא אני הצלתיך אלא הערוד שנשכני וברחתי הימנו הוא הצילך, כך אמרו בנות יתרו למשה יישר כחך שהצלתנו מיד הרועים, אמר להם משה אותו מצרי שהרגתי, הוא הציל אתכם, לכך אמרו לאביהם איש מצרי כלומר מי גרם לזה שיבוא אצלנו איש מצרי שהרג עכ"ל. והמדרש הזה אומר דרשוני וביחוד מה שהודיע משה לומר ליתרו כי הריגת המצרי גרס הצלה. והאיר ה' את עיני בזה ע"פ מה שגילה לנו קודש קדשים האר"י הקדוש זצ"ל בס' הגלגולים הוא היה אומר כי נשמת ראובן היה נשמת קין ונתן סימן לזה ראובן הוא בן אדם הראשון, והוא היה מוכן לתקן חטא קין זולת שפגם מה שבלבל יצועי אביו והיה התיקון לזה ע"י יתרו כי אותו מצרי שהרג משה רבינו היה בו נשמת קין והרגו בשם המפורש ופרח נשמת קין ביתרו, ומשה רבינו היה בסוד הבל לכן נשא בתו והוא היה התיקון של קין ופירש בזה שבעתים יוקם קין היינו משה רבינו שהיו לו שבעה שמות כנודע ויתרו היה לו שבעה שמות הם הם העמידו לקין לתקן נשמתו ולכן תיקן יתרו פ' דינים בתורה לתקן חטא קין שאמר לית דין ולית דיין ותיקן זה במה שתיקן פ' דינים בתורה, כ"ז מדברי קודש הקדשים האר"י ז"ל, ולדברים הללו המדרש הנ"ל מתוק מדבש כי זה ראה משה רבינו ע"ה להודיע ליתרו כי הריגת המצרי גרם לו ביאה זו ליתרו. והענין פלא

ובזה נ"ל לבאר עוד מדרש פ' ויחי ע"פ אז חללת יצועי עלה רבנן אמרי איני לא מרחקך ולא מקרבך אלא הרי אני תולה אותך ברפיון עד שיבוא משה שכתוב בו ומשה עלה אל האלהים מה שדעתו רואה לעשות בך עושה כיון, שבא התחיל מקרבו יחי ראובן. ולדברי הקדוש האר"י ז"ל גם מדרש זה מתוק מדבש, כי ראובן חטא בחטא בלבול יצועי אביו וקלקל מה שהיה ראוי לתקן חטא קין כי בו היה נשמת קין עד שבא משה רבינו סוד הבל הוא היה מתקן נשמת קין לכן משה רבינו קרבו ואמר יחי ראובן

באופן אחר נ"ל לפרש מדרש הנ"ל על פסוק איש מצרי, והוא כי ידוע כי יתרו היה מתחלה כומר לע"ז ולא הניח ע"ז שלא עבדה, רק טרם ביאת משה רבינו אליו כבר פירש מע"ז וכמבואר במדרש,