נחלי מים קעו

עוסק כל ימיו בשלשה עמודים, תורה ועבודה וגמילות חסדים. תורה כל ימיו עסק בתורת ה' לילות וימים, נשים לילות כימים על מי ששם לילות כימים. עבודה כי תפלתו היתה ברוב כח ועבודה כידוע לכל אנשי קהלתנו, וכמעט מסר נפשו על התפלה, ואחר התפלה נשאר תמיד בלא כח מרוב יגיעתו בגודל התפלה, וראוי לומר עליו ואלישע רואה והוא מצעק עליו אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, וכדתרגם יונתן רבי רבי דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין, כך הוא ז"ל היה לנו לחומה והגין בעדנו בתפלתו הנקיה. גמילות חסדים כל ימיו עסק בגמילות חסדים והלך בעצמו לקבץ נדבות מבני ישראל ומהסוחרים אשר באו לפה לפי שעה וקיבץ כפי כחו, וכלכל עניים ואלמנות. כמה רב זכותו במה שזיכה הרבים מאנ"ח, וטרח הרבה לתפור בגדיהם בלי שעטנז, וכמה גדלה טרחתו בזה. עניים ואלמנות התאבלו, כי נאבד מכם אב שלכם אשר היה לאבי עזר ולאבי סעד בכל יכולתו. אנ"ח התאבלו, מי ישגיח עליכם לשנות מלבושיכם שיהיה תפור בלי עירוב כלאים אשר הוא עון פלילי, והצדיק הזה שם נפשו בכפו על זה לשמרכם מזה. בני עניים אשר מהם תצא תורה התאבלו, אשר הוא היה אב שלכם ותמיד השגיח ע"ז בעינא פקיחא על מצות ת"ת, הן בענין הממון שיהיה די וסיפוק הן בענין המלמדים שיהיו טובים ומשגיחים, ותמיד השגיח על זה. תמיד היה מיחל ומצפה ליסע לאה"ק כאשר דבר עמי כמה פעמים מזה, וידוע שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. היה ממעט בדיבור בכל האפשרי. ובכל יום עד אחר תפלתו תפלת שחרית לא דבר דבר חול וזה היה כמעט עד חצי יום, ומר"ח אלול עד אחר יוה"כ לא דיבר שום דבר והיה מתבודד בתורה ובעבודה ובסיגופים בטהרה ובקדושה יתירה. והנה נחזי אנן מה היה סופו אשר בו נתקיים מאמר חז"ל במס' שבת, אמר ר' יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבהמ"ד ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל, אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה, והרי דבר זה נתקיים בצדיק זה שלא מנע א"ע מבהמ"ד אפילו בשעת מיתה ולא רצה לשכב בביתו רק בבהמ"ד שיהא שומע תמיד קדושה וברכו ואמן יהא שמיה רבא. ונוכל להמליץ עליו המקרא הזה בדרך מליצה ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה', כי גם נר אלהים טרם יכבה נשמתו, ושמואל שוכב בהיכל ה' כי שם שכב נשמתו הטהורה, יהי רצון שתעלה נשמתו מעלה מעלה, ויהיה מליץ טוב בעדנו כאשר בחיים חייתו היה תמיד מנטורי קרתא גם עכשיו יהיה מליץ טוב בעדנו

וראוי להזכיר גם ההעדר שנעדר בשנה זו כבוד מורינו ורבינו הגאון הגדול החסיד העניו המפורסם בכל תפוצות ישראל מו"ה צבי ז"ל שהיה רב דק"ק סאלאנט. כמעט היה יחיד בדורו בתורה ובמעשים ובחסידות ובענוה יתירה, וראוי לומר עליו אבל יחיד עשי לך, דהיינו על האי יחיד בדורו, כי נשארנו בעוה"ר דור יתום, כי בשנים הקודמות הלכו לעולמם הגאונים הצדיקים המפורסמים ר' עקיבא איגר, והגאון ר' אריה ליב רב דקהלתנו והגאון ר' אבלי פאסווילער מווילנא, והגאון מלבוב ז"ל, ובנו הרב ז"ל, והגאון ר' דוד רב דק"ק נאוואהרדאק, הגאון ר' משה סופר, והגאון מווארשא, והגאון ר' צבי הירש ז"ל הוא היה משירי כנסת הגדולה, היה יחיד בזמנו, ועתה בעוה"ר בשנה הזאת נעדר מאתנו גם הצדיק הגאון הזה, ובעוה"ר נתקיים בנו מקרא יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה. ופירשו בזה, דזה מרמז על מיתת הצדיקים ות"ח, והיינו יקוו המים דהיינו הת"ח הגדולים שנקראו מים דהתורה נמשלת למים, אל מקום אחד דהיינו אל מקום עליון אשר שם מנוחתם ובעולם הזה נשאר יבשה בלי תורה, אוי לנו על שברנו. ויהא רעוא שימליצו טוב בעדנו ולמהר גאולתנו ופדות נפשנו ונזכה כולנו לראות בנחמת ציון וירושלים, ובא לציון גואל א"ס: