נחלי מים קעב

דאמורא אחרינא ואח"כ קאמר איתיביה, הגם שמצינו בכמה דוכתי כמו בכאן, מ"מ היכא דאיכא לשנויי משנינן. גם נדייק מה שהשיב לו בזה הלשון בבלאה ולהבין דברי חכמים וחידותם. ונראה דהנה יש להקשות מאי פריך מהך קרא דלמען ירבו ימיכם לפי מה שאמרו חז"ל באגדה ספ"ק דקדושין הא מני ר' יעקב היא דאמר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, דתניא ר' יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה, בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, בשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים, הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת, היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה, אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב, למען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך, ודילמא לא הכי הוה, ר' יוחנן מעשה חדא, ודילמא מהרהר בעבירה הוי מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. א"כ כיון דלר"י ע"כ הפירוש למען יאריכון ימיך לעולם שכולו טוב דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וקי"ל צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם אין חוזרין לעפרם, א"כ לא שייך להקשות כלל ימים ולא שנים כיון דקאי על תחית המתים, וביותר למה שהביא רש"י בחומש דרשות חז"ל בזה דכתיב אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם לכם לא נאמר אלא להם מכאן לתחית המתים מה"ת א"כ הרי קאי על תחית המתים. אמנם נראה ליישב דהגמרא מקשה שפיר לר"י גופיה מוכח דסובר דקרא קאי על זמן הזה, דאמרו חז"ל באגדת פ"ק דברכות אמרו ליה לר"י איכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בח"ל לא, כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו כדאמר ריב"ל לבניה קדומו וחשוכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי, א"כ מוכח בהדיא דר"י גופיה סובר דקאי על זמן הזה דהא לא תמה אלא אי איכא סבי בבבל, אבל בא"י ניחא ליה דכתיב למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה, הרי ע"כ מפרש קרא על זמן הזה ולא על תחית המתים, וסובר באמת דשכר מצוה בהאי עלמא, וכן מוכח בקדושין דמפרש קרא דלמען ירבו ימיכם על זמן הזה, דקאמר ונקיש מזוזה לת"ת דנשים יהיו פטורות ממזוזה, ומשני למען ירבו ימיכם וכו' אטו גברי בעו חיי נשי לא בעו חיי, הרי מוכח דהגמרא דקדושין הנ"ל מפרש הך קרא דקאי על אריכות ימי העולם הזה, ולהכי מדייק הש"ס איתיביה רחב"א לר"י דלשיטתו גופיה מוכח דקרא קאי על זמן הזה א"כ תקשה ימים ולא שנים, ולהכי לא מקשה מקרא הקודם דמקרא הקודם לא מוכח דר"י מפרש על זמן הזה, רק מהך קרא מוכח דר"י גופיה מפרש הקרא על זמן הזה, ולהכי מקשה לו שפיר לימא ימים ולא שנים, וע"ז מדייק ר"י בבלאה, דמכח הך דאמרתי, תמה איכא סבי בבבל, הוכחתי דאני מפרש הקרא על זמן הזה, וע"ז קאמר ליה דהגם דאמינא כן מ"מ י"ל ימים ולא שנים ולא תקשה מהך קרא דלמען ירבו ימיכם דלשיטתי דפרישית דקרא קאי על הזמן הזה תקשה ימים ולא שנים, מ"מ י"ל ברכה שאני

והנה גם אנכי האי גברא בהאי פחדא יתיב שלא אכשל ח"ו בעונש המתעצל בהספדו של ת"ח, כמו שאירע בעוה"ר שנפטר כבוד ידיד ה' וידיד הבריות הרב המופלג בתורה ובחסידות ובמעשים טובים המפורסמים וכאשר נספר קצת שבחו אי"ה בסוף ההספד מו"ה שמואל פושזיצער ז"ל, ולכן לדרוש קצת בהספדו של ת"ח הגם שלא נסיתי באלה ואין דרכי בכך, ומשמעות דברי חז"ל במ"ק בכמה דוכתי שהיה אנשים מיוחדים להספד כמו דקאמר הש"ס בכמה דוכתי פתח ההוא ספדנא, והיינו שהיו להם אנשים אשר יכולים להרים קול בכי לעורר העם, עכ"ז ראיתי לדרוש כפי בינתי וכפי מיעוט כחי

איתא במדרש רבה ע"פ אחר הדברים האל היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר וגו' אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד, וז"ל המדרש אחר הדברים האלה, אחר הרהורי דברים שהיו שם, מי הרהר אברהם הרהר, אמר לפני הקב"ה רבש"ע כרת ברית עם נח שאינך מכלה את בניו, עמדתי וסגלתי מצות ומע"ט יותר ממנו ודחתה בריתי לבריתו, תאמר שאחד עומד ומסגל מצות ומע"ט יותר ממני ותדחה בריתו לבריתי, א"ל הקב"ה מנח לא העמדתי מגינים של צדיקים, אבל ממך אני מעמיד מגינים של צדיקים, ולא עוד אלא בשעה שיהיו בניך באים