נחלי מים קעא

חיבור ודבוק עם ת"ח ומוראו עליו, כשנעדר החכם מרגיש תיכף ההעדר ונפשו עליו תאבל על העדרו ופטירתו ומספיד עליו כראוי, לא כן כאשר מתעצל בהספדו של חכם ניכר מתחלה שלא היה לו חיבור עם הת"ח ולא קיבל עליו עול מוראו, ומצינו בדברי חז"ל באגדת שבת פרק רע"ק ויתיצבו בתחתית ההר אמר ר' אבדימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, וה"נ העונש דוגמת זה מאחר שאינו מקבל עליו עול מוראו שנקראת התורה על שמו ראוי לקוברו בחייו, והיינו דקאמר שרגש עליהם ההר להורגן, דוגמת מ"ת שכפה עליהם ההר כגיגית

ויש לפרש בזה הך בתמנת סרח ומביא רש"י ז"ל בסוף יהושע דבמקום אחר הוא קורא אותה תמנת חרס ע"ש שהעמידו תמונת חמה על קברו לומר זה הוא שהעמיד החמה. ויש לפרש הענין, דהנה ח"ו לומר שלא הספידו כלל, אלא כאשר כתב הת"י שלא מצינו כמו במשה רבינו ע"ה שנאמר ויבכו בני ישראל וגו' שלשים יום, ויש לומר טעמם בזה שרצו להפריש בינו לבין משה לחלק כבוד למשה, דמצינו בדברי חז"ל באגדת פרק הספינה ונתת מהודך עליו ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לאותה כלימה, הרי מצינו שהקטינו מעלת יהושע נגד מעלת משה רבינו ע"ה, ולכן מטעם זה לא רצו להספיד עליו שלשים יום כמו במשה להפריש בינו לבין משה ולחלק כבוד למשה רבינו ע"ה, ובאמת חטאו בזה, הגם דמעלת משה גדלה מאוד ממעלת יהושע, מ"מ יהושע בדורו כמשה בדורו, ואינו ראוי לעשות הפרש עליו בענין הספדו, וזה שהעמידו תמונת חמה על קברו לתקן אשר עוותו שדימו פני יהושע כפני לבנה כי יהושע בדורו כמשה בדורו, וראוי לקראתו בשם שמש, ולכן העמידו תמונת חמה על קברו

תו גרסינן שם אמר ר' חייא בר אבא אר"י כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים מדה כנגד מדה שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה, איתיביה רחב"א לר"י ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי הושע, א"ל בבלאה ימים האריכו שנים לא האריכו, אלא מעתה למען ירבו ימיכם וימי בניכם, ימים ולא שנים, ברכה שאני עכ"ל. ופירש רש"י ז"ל ימים האריכו שבלו ימיהם בטוב דחשיב אריכות ימים כדאמרינן בסדר יומא כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך, וכי יש שנים של חיים ושנים שאינם של חיים, אמר ר' אלעזר אלו שנותיו של אדם שמתהפכות עליו מרעה לטובה ע"ש, ומהרש"א בחד"א פירש להיפך, דימים האריכו דהיינו דחיו הרבה שנים, אלא שבאותן השנים לא היה להם טובה וכאלו היו מתים, והיינו דשנים לא האריכו שלא היה להם שנות חיים להתהפך להם מרעה לטובה. ולכאורה יש להכריח מהסוגיא כפירוש מהרש"א, דקשיא לי טובא, למה מקשה מהך דלמען ירבו דהוא בדברים י"א ולמה לא מקשה מקרא הקודם בעשרת הדברות למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך וכו' (דברים ה') דתקשה נמי ימים ולא שנים, אמנם לפירוש מהרש"א אתי שפיר דהפירוש ימים האריכו שחיו הרבה אלא שלא היו להם שנים של טובה, א"כ לא תקשה מהך קרא דעשרת הדברות דשם כתב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך כיון דאריכות ימים הפירוש שיחיה הרבה וממילא יהיה לו שנים של טובה דהא כתיב למען ייטב לך, ואף דבדברות הראשונות לא כתיב למען ייטב לך, כבר אמרו רז"ל באגדת פרק שור שנגח דלהכי לא כתיב למען ייטב לך, כיון דסופן להשתבר, ולא יאמרו פסקה טובה מישראל, כיון דחזינן דבשכר כיבוד אב ואם כתיב למען ייטב לך. אמנם גם לפירוש רש"י יש ליישב דבודאי ימים האריכו יש לפרש דקאי על שנים של טובה ולא על אריכות הזמן, רק בקרא דעשרת הדברות ליכא לפרושי הכי, כיון דכתיב למען ייטב לך דקאי על שנים של טובה א"כ צ"ל למען יאריכון ימיך קאי על אריכות הזמן, ולהכי לא מקשה מקרא דעשרת הדברות, רק מקרא דהכא מקשה שפיר דלא כתיב למען ייטב לך, א"כ יש לפרש ימים של טובה ולא אריכות הזמן

ועוד נ"ל ליישב הא דמקשה מקרא דלמען ירבו ולא מקשה מקרא הקודם, דהנה נדייק ג"כ הא דמדייק הש"ס איתיביה ר' חייא בר אבא לר' יוחנן למה מדייק הכי ולא קאמר סתם איתיביה כדרך הש"ס בכמה דוכתי דאמורא קאמר משמיה