נחלי מים קסט

במיתתם יותר מבחייהם, והיינו רזא דהורדת דמעות על אדם כשר רמז לההוא שפעא דנחית מלעילא להנהו נפשין, והיינו דלא פרו בני ישראל עד דמית יוסף וכו' וע"י מיתתהון נחתו כל הנך נפשין ואתגלגלו בישראל וע"י כך פרו וכו'. ובזה נראה לפרש סוגית הש"ס (כתובות ק"ג) גבי אשכבתא דרבי שצוה אל תספדוני בעיירות וקאמר הש"ס סבור מיניה משום טרחא הוא דקאמר כיון דחזו דספדי בכרכים ואתו כ"ע אמרו ש"מ משום יקרא הוא דקאמר, ועוד קאמר הש"ס ההוא יומא דאשכבתא דרבי נפק בת קלא ואמר כל דהוי באשכבתא דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא, והדבר יפלא על רבינו הקדוש אשר היה בהפלגת הענוה עד שאמרו משמת רבי בטלה ענוה וכו' היאך חשש ליקריה. והמהרש"א בחד"א הרגיש בזה וכתב דכוונתו לכבוד התורה, והגם שדבריו ז"ל אמיתיים אולם י"ל עוד ענין בכוונת רבינו הקדוש, והוא לפ"ד המגיד הק' שבעת הספדו של ת"ח מתאספים כל אותן נשמות הצריכות תיקון ובגין ד"ת דאמרי על פטירת הצדיק הוא מתעלה מעלה מעלה וע"י כן נאחזות שאר הנשמות הצריכות תיקון ומתקנים כ"א מה שצריך. ומכ"ש רבינו הקדוש אשר היה קדוש למאוד כאשר הפליגו הש"ס ברוב קדושתו וע"כ קראוהו רבינו הקדוש. והיתה כוונתו שבעת הספדו יתאספו אליו כל הנשמות הצריכות תיקון ויתוקנו ע"י, וזה מרומז בש"ס דאתו כ"ע. ר"ל גם הנשמות המה באו אליו הצריכות תיקון, ומשום יקרא דהיינו בשעת הספדו וד"ת שאמרו עליו עלתה נשמתו ממעלה למעלה גם שאר הנשמות הצריכות תיקון נתקנו על ידו, ולזה נתכוין רבינו הקדוש להספידו בכרכים משום יקרא. גם יש לומר ע"פ מה שאמרו חז"ל בעירובין בפרק עושין פסין (דף כ"א:) אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אל תדינני כיושבי כרכין שיש בהם גזל ועריות ושבועות שוא וש"ש, ולזה נתכוין רבינו הקדוש ג"כ דאותן הנשמות מהדרים בכרכים צריכות תיקון יותר, וע"ז רמז ג"כ הב"ק כל דהוי באשכבתא דרבי מזומן הוא לחיי העוה"ב, רמז ג"כ על אותן הנשמות שנתקנו ע"י

בשם מורינו ורבינו זצ"ל. בפירוש רש"י וישב יעקב בארץ מגורי אביו, פירש רש"י ע"פ המדרש וישב יעקב בקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה בעוה"ז אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז. ואמר מורינו ז"ל לפרש ע"פ הגמרא (קדושין ל"ט:) ר' יעקב אומר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, דתניא ר' יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה הכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה, בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, בשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים, הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת, היכן טובתו של זה והיכן אריכות ימיו של זה, אלא למען ייטב לך לעולם הבא שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך, ופריך הש"ס ודלמא לא הוה הכי ר' יעקב מעשה חזא. ולפ"ז יש לתרץ מה שהקשו המפרשים איך סיכן יעקב אבינו את יוסף, הלא היה יודע שאחיו שונאים אותו, אך יש לומר דיעקב אבינו לא חזא כמו ר' יעקב, והיה סובר הפירוש למען יאריכון ימיך קאי על עולם הזה ועל זה סמך ששלח את יוסף כי יוסף מקיים בזה מצות כבוד אב ומסתמא תגן עליו המצוה, אך באמת דהפירוש למען יאריכון ימיך קאי על עולם הבא כמ"ש ר' יעקב מעשה חזא, וזה כוונת רש"י לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעהו"ב אלא שמבקשים כו' ורצה לומר שמפרשים למען יאריכון ימיך על עוה"ז, ודברי פי חכם חן

ולסיים בנחמה נפרש סוף המאמר שהתחלנו כי אני ה' אלהיכם לעתיד לבוא שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם. ונראה לפרש ע"פ מה דאיתא בפסחים בס"פ אלו עוברין וז"ל הגמרא אמר ר' אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב ועל בשורת רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב, ופירש הצל"ח בשם גדול אחד דהכוונה הוא דבאמת כל היסורין של ישראל הם לטובתם ולצרפם ולהטיבם באחריתם אם כי בעולם הזה אין אנחנו מבחינים בחינה זו וטובתה אך לע"ל יתגלה שהיה הכל טובות וחסדים באמת מה שהיינו מדמים בעוד אנחנו בזה העולם כי הוא רעה ח"ו, וזה כוונת הש"ס לעוה"ב כולו הטוב והמטיב דהיינו שיתגלה שמה שהיינו מברכין עליו בעוה"ז ברוך דיין אמת, יתגלה שהכל היה באמת טוב והרעה היתה באמת טובה לתכלית האמיתי, ועפ"ז יש לכוין