נחלי מים קסו

קאי על חמ"ו, דאיתא בסוף מדרש איכה על פסוק למה לנצח תשכחנו, ד' דברים אמר ירמיה מאיסה געילה עזיבה ושכיחה, דכתיב המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך, והושב ע"י משה דכתיב לא מאסתים ולא געלתים וכו', ואחרי שמצינו במדרש הנ"ל שיחזקאל בכה וקונן והילל ווי אבדה שארית יהודה שלא נשתייר מיהודה אלא אלו בלבד, ומצינו שאמר ירמיה המאוס מאסת את יהודה, והושב ע"י משה במה דכתיב לא מאסתים, ולפ"ז בא על נכון דרוש לא מאסתים על חמ"ו, ולא געלתים דדרשו דקאי על שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו, דהיינו שהם גרמו להיות בהמ"ק קיים, ועיין ביומא (דף ס"ט) באריכות ממעשה דכותים שבאו לבקש מאלכסנדר מוקדון להחריב בית מקדש אלהינו ושמעון הצדיק הציל ע"י מעשה, ואיתא ביומא דבבית המקדש היתה אבן שתיה שממנה הושתת העולם, ואמרינן שם כמאן דאמר מציון נברא העולם, ובציון מצינו לשון געילה כמה דכתיב בירמיה אם בציון געלה נפשך, והושב ע"י משה רבינו ע"ה לאמר לא געלתים כדאיתא במדרש איכה הנ"ל, לכן דרשו לא געלתים על ימי אנטיוכוס שהעמיד להם שמעון הצדיק וכו' שהם גרמו שיתקיים בהמ"ק אשר יסודתו בציון שמשם נברא העולם. ואמר עוד לכלותם בימי המן, הנראה לומר דמלת לכלותם מרמז על הישועה בימי המן ע"י מרדכי ואסתר, דהנה רש"י ז"ל בפירוש החומש בפסוק ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני וגו' ופירש רש"י כתיב חסר שניתנה לו תורה במתנה ככלה לחתן, ותיבת לכלותם כתיב חסר ג"כ, ואיתא בזוה"ק דמרמז בגין האי כלה דבגווייהו, ואיתא במס' שבת דף פ"ח ע"א דהדר קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קיימו וקבלו קיימו מה שקיבלו כבר, והיינו מאהבת הנס, וזה מרמז תיבת לכלותם דמרמז ג"כ על התורה שנקראת כלה כידוע וכדאיתא בזוה"ק שע"י הישועה שהיה ע"י מרדכי ואסתר קבלו ישראל עליהם התורה מחדש בלא אונס מחמת אהבתם להקב"ה, ואמר עוד להפר בריתי אתם בימי רומיים כו', הא דרמז על בית רבי כו' היינו ע"פ מה דאיתא במס' גיטין (דף ס' ע"ב) אמר ר' יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל, וידוע כי רבינו הקדוש הוא היה הראשון לייסד בכתב תורה שבעל פה, וכמו שמשה רבינו ע"ה כתב תורה שבכתב שעל ידו ניתנה התורה כמו כן רבינו הקדוש יסד בכתב תורה שבע"פ ובירר וחיבר המשניות באסיפת כל חכמי ישראל, ועיין בהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים ועוד נדבר מזה אי"ה, והיינו דקאמר להפר בריתי על בית רבי וחכמי הדורות שהמה כמו יסוד לתורה שבע"פ: אחי וריעי כמה גבר עלינו חסד הקב"ה בכל דור ודור שהעמיד לנו צדיקים גדולי הדור וחסידים להגן עלינו ובבוא ח"ו עת צרה לישראל היו לנו למחסה ועזרה, עתה אוי לנו על שברנו, כמה יש לנו להתאונן ולבכות בעת הזאת אשר הצרות בעוה"ר מתגברות עלינו בכל יום ונעדרו מאתנו המחסים והמגינים עלינו, ונלקח מאתנו מחמד עינינו וכוסף לבנו אדוננו מורינו ורבינו הגאון החסיד העניו מופת דורנו רבנא אריה ליב נ"ע אב"ד ור"מ דקהלתנו, ואח"ז בזמן קצר נעדר מאתנו הרב הגאון החסיד רבן של ישראל רבנא עקיבא איגר נ"ע אשר שמו הולך מסוף העול ועד סופו. אשר אמרנו בצלם נחיה בגוים, והמה יהיה לנו למחסה ועזרה לעתות בצרה רחמ"ל. והנה אמרו במשנה דסוף סוטה משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא, והיינו דתלמידי רבי הוסיפו זאת במשנה וכמו שפירש הרע"ב, והענין הוא כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה התורה העידה עליו, והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, ובענין היראה הפליגו חז"ל ביראתו הטהורה, ואמרו לגבי משה יראה מילתא זוטרתי, והענין הוא דמשה רבינו ע"ה הוא יסוד לתורה הקדושה שע"י ניתנה תורה לישראל, ובזה צריך הפלגת רוב ענוה כמו שדרשו חז"ל בעירובין למה נמשלה תורה למים, מה מים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך דברי תורה אינם מתקיימין אלא במי שמשפיל דעתו עליהם, וכן בענין היראה היה צריך להפלגת היראה שע"י זה תתקיים החכמה כמו שאמרו חז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכמו כן רבינו הקדוש שעל ידו נתברר ונסדר תורה שבע"פ וכידוע היה צריך לרוב הפלגת שתי המעלות עד שהעידו עליו חכמי המשנה משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא, וכמו שהעידו חכמי המשנה על רבינו הקדוש כמו כן נוכל אנחנו לומר משמת רבינו אריה ליב ז"ל רב דקהלתנו בטלה ענוה ויראת חטא וכמו שידוע לכל גודל הפלגת ענותנותו הטהורה