נחלי מים קסד

עוד אני גנזתי אוצרות נפשות, נראה דמיירי ג"כ מהמעלה ה' שחשב הרמב"ם ז"ל, ויובן היטב ע"פ מה שדרשו ריב"ל אמר כל הרגיל לעשות צדקה זוכה והויין לו בנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה דכתיב ימצא חיים וגו', ופירש"י דכתיב גבי חכמה כי מוצאי מצא חיים, בעלי עושר דכתיב צדקה, בעלי אגדה כתיב הכא וכבוד וכתיב התם כבוד חכמים ינחלו, וזה הפסוק כתיב גבי רודף צדקה, והיינו שנותן לו קודם שישאל והוא המעלה ה' שחשב הרמב"ם, והיינו דקאמר אני גנזתי אוצרות נפשות דהיינו שזוכה שיהיו לו בנים בעלי חכמה, והיינו דמסיים פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם דהיינו שזוכה שיהיו לו בנים בעלי חכמה. עוד יש לפרש ואני גנזתי אוצרות נפשות דקאי על מי שמחזיק בני עניים לומדי תורה להספיק להם שיהיו יכולים ללמוד תורה, והיינו דקאמר אני גנזתי אוצרות נפשות ע"ד הכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן ומתרגם דשעבידו לאורייתא, כן האדם המעלה הזה אשר מחזיק ידי עניים לומדי תורה הוא גונז אוצרות נפשות. ואמר עוד אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנאמר ולך תהיה צדקה, נראה לפרש דקאי על המעלה ו' שחשב הרמב"ם ז"ל שיתן לו אחר שישאל והיינו שיתן לו כל צרכו עכ"פ אחר שישאל לו, ונראה דזה מרמז בקרא ולך תהיה צדקה לפי מה שאמרו חז"ל (ב"מ דף קי"ג:) הרי שהיו נושין בו אלף זוז ולבש איצטלא בת מאה מנה מפשיטין אותה ממנו ומלבישין אותו איצטלא הראויה לו, ותנא משום ר"י ותנא משום רע"ק כל ישראל ראויין לאותה איצטלא, שוב פריך הש"ס ולימא ליה לאו עלי קרמית א"ל אביי איברא עליה קרמי שנאמר ולך תהיה צדקה, ופירשו התוס' דלא אמתניתין פריך אמאי מחזיר לו הכר דא"כ למה המתין עד כאן ועוד דמה צריך טעם על מצות המקום, ופירשו דאדר"י ואדרע"ק פריך דאמרי כל ישראל בני מלכים הם וכולן ראויים לאותה איצטלא, ואמאי כיון דאינו לובשה אלא לכבוד ולנוי בעלמא למה יש לנו לומר שכל זה הטיל הכתוב על המלוה כיון שלא פירש הכתוב בהדיא, ומשני גם באיצטלא לא שייך לומר ולך תהיה צדקה והטיל עליו הכתוב שלא למנוע ממנו הנוי והכבוד והתענוג שהורגל בו עד עתה, הרי למידין מקרא דלך תהיה צדקה שצריך למלאות אותו כל צרכיו ואפילו הנוי והכבוד והתענוג שהורגל בו עד עתה, והיינו דמרמז בזה הפסוק דעכ"פ צריך ליתן לו כל צרכיו אחר ששאל ממנו. ומה שאמר עוד אבותי גנזו לעוה"ז ואני גנזתי לעוה"ב שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך, נראה דבא לרמז מה שכתב הרמב"ם במעלה ז' דעכ"פ יתן לו בספ"י אף שיתן לו פחות מן הראוי ומרומז בזה הפסוק כבוד ה' יאספך כי לפי הערך שמראה לעני ספ"י ונותן לו בכבוד כן לפי ערך ההוא כבוד ה' יאספהו. כן נזכה אנחנו לעשות צדקה כראוי ובזכות הצדקה יבוא הגאולה ב"ב אמן: דרוש כ"ג הספד מר

הספד על פטירת רבינו הגדול החסיד גאון עוזנו מ' אריה ליב זצ"ל אב"ד דפ"ק, ובאותו פרק השמועה בא שנפטר כבוד רבינו הגדול והחסיד רבן של כל ישראל אשר שמו הולך מסוף העולם ועד סופו הוא מרן עקיבא איגר זצ"ל, ולא הארכתי כ"כ בשבחי רבינו עקיבא ז"ל כי נשמע שצוה שלא להספידו דקי"ל שומעין לו, אף שבקצת תשובות כתבו שהוא דוקא לחכם מופלג אבל לא ליחיד הדור כמו רבינו ז"ל שהיה יחיד בדורו ממש בתורה ובחסידות, וכן העיד בס' תשובה מאהבה שהגאון בעל נודע ביהודה הספיד את כבוד הגאון פני יהושע ז"ל, ואמר מאחר שהיה רבן של כל בני הגולה אין אנו מחוייבים לשמוע בזה, עכ"ז אנכי עשיתי דרך ממוצע לקצר בשבחיו, ורק להזכיר שמו הגדול זכותו יגן עלינו

בראשית להודיע כי כוונתי לכבוד השי"ת ולזכות ולכבד בזה נשמות הצדיקים אשר נזכיר בזה ההספד ובאמת לא נסיתי בזה, ואין בכחי להרים קול בכי לעורר העם, וגם בימי חכמי הש"ס מצינו שהיו אנשים המסוגלים ומיוחדים