נחלי מים קסג

ע"ה במלחמת המלכים בזכות המצוה הרבה שהלך לפדיון שבויים, ונכלל בזה ג"כ המעלה הראשונה שחשב הרמב"ם, והיינו להחזיק בידו לעת תמוט ידו קודם נפילתו, ולדעתי יש בזה רמז נפלא בפסוק אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ע"פ דברי הזוה"ק פ' בהעלותך (דף קנ"ג ע"ב) על פסוק יש מפזר ונוסף עוד, דהו"ל למימר ויוסיף עוד, אלא ההוא אתר דשריא ביה מותא הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה, אמר רבי יהודה אמר ר' חייא קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני איתער אילנא דחייא לאוספא לההוא אילנא דמותא וכדין אשכח חיים וחדו לעילא, ובר נש דגרים דא בשעתא דאיצטריך ליה ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי ובגין כך ונוסף עוד כד"א צדקתו עומדת לעד. ובזה יש לרמז הך קרא אמת מארץ תצמח, דידוע דמדת אמת הוא בחינת תפארת בסוד הוי"ו אשר מזה נמשך החיים, וסוד הוי"ו הוא סוד החיים ומאי ניהו אות אמת כמבואר בזוהר הקדוש בראשית (דף רמ"א ע"ב) גבי רחב דקאמרה ונתתם לי אות אמת והחייתם את וגו', וזה מה שאמרו רז"ל אתרא דקרו ליה קושטא ולא מית אינש בלא זמניה, כי אמת ממנה נמשך החיים, ולדעתי זה סוד שאמרו חז"ל יעקב אבינו לא מת, כי הוא בחינת אמת וכמ"ש תתן אמת ליעקב ובסוד הוי"ו כמבואר בזוה"ק בכמה מקומות, ולכן אנו אומרים בתפלת שמ"ע ואלהי יעקב, וגבי יצחק אלהי יצחק והבן. וארץ נקרא בחינה התחתונה הוא בחינת מלכות אשר שם דינא דמלכותא דינא, ושם אתר דשריא ביה מותא בסוד רגליה יורדות וגו', ומבחינת הצדקה אשר אנחנו עושים משם אנו ממשיכים אילנא דחיי מבחינת אמת לבחינת ארץ וכדברי הזוהר הק' דאיתער אילנא דחיי לאוספא לההוא אילנא דמותא, וצדק משמים נשקף הוא ג"כ על דרך זה דבחינה זו מדת מלכות נקראת צדק ובחינת תפארת נקרא שמים, אשר בכח הצדקה אנו ממשיכים חיים מבחינת שמים לבחינת צדק, והכל הולך אל מקום אחד אלא מעיקרא חשיב מלמעלה למטה ואח"ז קאמר ממטה למעלה, והכל לרמז כי בסוד הצדקה אנחנו ממשיכים אילנא דחיי לההוא אילנא דשריא ביה מותא והבן

עוד יש לדעתי רמז נפלא בהך קרא אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף הוא מה שמבואר בב"ר פרשה ס"ג רבי שמואל ברבי יצחק, אברהם לא ניצול מכבשן האש אלא בזכותו של יעקב, משל לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף וצפה אותו השלטון באסטרולוגיאה שהוא עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך, אמר כדאי הוא להנצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד, כך א"א יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לעמוד ממנו, אמר כדאי הוא אברהם להנצל בזכותו של יעקב, הדא הוא דכתיב לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם, יעקב פדה את אברהם. ולדעתי זה מרמז בפ' הנ"ל אמת מארץ תצמח וקאי על יעקב שהוא בחינת אמת כמ"ש תתן אמת ליעקב, והכוונה דבשביל אמת מארץ תצמח דהיינו יעקב שיהיה נצמח אחר זה ולכך צדק משמים נשקף כי בחינת אברהם היה צדק, כי בזכות יעקב גם בחינת אברהם שהוא בחינת צדק נשקף משמים והבן בס"ד. ואמר אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. והוא בא לרמז על המעלה ב' ומעלה ג' והמעלה ד' שחשב הרמב"ם. דמעלה ב' היא שהנותן אינו יודע למי נותן והמקבל אינו יודע ממי מקבל, והמעלה ג' שיודע הנותן למי נותן והמקבל אינו יודע ממי מקבל. ומעלה ד' שהמקבל יודע ממי מקבל רק הנותן אינו יודע למי נותנה, והנה אחרי אשר משיג ליתן צדקה באופן הנאות שלא ידע הנותן או המקבל או ששניהם אינם יודעים בזכות זה זוכה למקום שאין היד שולטת בו בעבור מעשיו שרוצה ליתן באופן כזה שלא יהיה היד שולטת בצדקה כזה יהיה שכרו. ואמר עוד אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות ואני גנזתי דבר שעושה פירות שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו: נראה שבא לרמז על המעלה ה' שכתב הרמב"ם ז"ל שיתן בידו קודם שישאל, ויובן היטב ע"פ מה שדרשו חז"ל (ב"ב ט':) ואמר ר' יצחק מאי דכתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד משום דרודף צדקה ימצא צדקה אלא לומר לך כל הרודף אחר צדקה הקב"ה ממציא לו מעות ועושה בהם צדקה, והנה קאמר בלשון רודף אחר הצדקה דהיינו שנותן לעני קודם ששואל ממנו זוכה שהקב"ה ממציא לו מעות ליתן צדקה, והיינו דקאמר אני גנזתי במקום שעושה פירות דהיינו שזה גופא הוא השכר שזוכה לעשות פירות פרי מצוה זו. ואמר