נחלי מים טז

קדושה בעולמות העליונים. אמנם לא עצמות הקדושה ממש, כי זה רחוק משכל ולא מתקבל ע"ז, רק מפאת שהבורא ית"ש הוא השלם בתכלית השלימות, ומטבע השלם להיטיב לזולתו, ורצונו של הבורא ית"ש להיטיב עמנו, לזאת להשפעת קדושתו לתחתונים צריך למעשינו, כי באתערותא דלתתא מתעורר מקור העליון להשפיע רב טוב. אמנם לא ח"ו עצמות קדושה נתוסף בו חלילה ע"י מעשינו רק אתערותא דלתתא מעורר צינורי השפע להריק עלינו כל טוב מבריכה העליונה. ועיין בשל"ה הקדוש שהאריך באורך והדברים עתיקים ועמוקים. ובזה יתבאר מימרא דקדושין הנ"ל, בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך, שצוה עלינו לקבל עול מלכותו, אמרו א"ה לכבוד עצמו הוא דורש, פי' שהחזיקו בדעת אחת המבואר במדרש הוא צריך לכבודנו שיתוסף בעצמות קדושתו ח"ו. אך באמת טעו בזה כי אין השכל מקובל ע"ז וחלילה לחשוב על הבורא ית"ש להיות נתלה חלילה בעזר ברואיו, רק מה שצריך לכבודנו הוא רק כדי שיוכל להשפיע מטובו עלינו ובזה הוא צריך לכבודנו לטובת עצמנו כי רצונו להיטיב לברואיו כי זה מדרך השלם להיטיב לזולתו, וכיון ששמעו שצוה השי"ת לכבד את אביו ואמו, אז עין בעין ראו כי מרצונו הטוב להיטיב לברואיו וליסוד זה נברא העולם כולו. ובמדרש רבה איתא שאמרו דרך המוכתב למלכות לכפור באבותיו וזה צוה לכבד הוריו, הרי רצונו רק להיטיב. אז חזרו והודו לדברות הראשונות, דמה שצריך לכבודנו הוא רק בשביל כבודנו לבד להיות בנו מקום מוכן להכיל מטובו ורחמיו, והבן. ובזה יבואר מדרש הנ"ל. יכול כמוני, ר"ל שאנחנו עם הישראלי צריכין לקדושתו יתב' עלינו כמו שאנו אומרים בכל ברכה אשר קדשנו במצותיו, דהיינו השי"ת קדשנו בקדושתו ובקדושתו מחיה אותנו, ולולא קדושתו עלינו הכל כאין חלילה, כן הוא ית"ש צריך ג"כ לקדושתנו לעצמותו חלילה. ת"ל אני ה' קדושתי למעלה מקדושתכם, דהיינו מה שצריך ה' לקדושתנו הוא בשביל כבודנו להיות מוכנים לקבל קדושתו וטובו, ולזה סמך איש אמו ואביו תיראו, דהיינו בזה תדעו ותבינו כי מרצונו להיטיב לברואיו, וכמאמר חז"ל חזרו והודו לדברות הראשונות, דמה שצריך לכבודנו הוא בשביל כבודנו להיות כלי מוכשר לקבל טהרה. והבן היטב כי נכון הוא

ראה נא השקפה נאותה במד"ר פ' הן אדוני לא ידע וגו' איננו גדול בבית הזה ממני. ואיתא במדרש דקאמר לה הן אדוני דהיינו שהוא מתירא מה', והיא השיבה לו איננו, דהשי"ת אינו משגיח ח"ו במעשה התחתונים, ויוסף השיבה גדול ה' ומהולל מאוד. והיינו מאי דקאמר גדול בבית זה קאי על השי"ת. ולכאורה מלת ממני אין לו הבנה, ולדברינו הנ"ל היטב מרומז תיבת ממני, דהיא כחשה בהשגחה, לא כן יוסף הצדיק אחז דרכו בהשגחה ורצה להגדיל העון לבל יכשל ח"ו, וזהו דקאמר לה גדול בבית הזה, היינו השי"ת, ממני הכוונה דע"י מעשה האדם נתעלה הקדושה מעלה עלה דהשי"ת משגיח במעשה התחתונים ובאתערותא דלתתא מתעורר לעילא, וכדברי חכמי האמת. וכ"ז אמר לה לשמור עצמו מן החטא ולרמז לה עד היכן הדבר נוגע, והבן. וע"פ זה יבואר כוונת הפייטן ובכן ולך תעלה קדושה כי אתה קדוש ישראל ומושיע, והענין כמו שבארנו שאצל השי"ת לא שייך עליית קדושה ח"ו בעצמותו, אם לא בבחינה זו שבארנו שע"י שהוא קדוש ישראל ומושיע ובזה צריך כביכול להתעוררות שלנו שע"י אתערותא דלתתא יערה עלינו רוח ממקור השפע וזה רצונו ית"ש. בזה יפה מאמרם ז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שע"י מעשינו נעשה תיקון בעולמות העליונים

ושמירת שבת כהלכתו מתוקן מאוד לתשובה, וכמאמר חז"ל (שבת קי"ח) אמר ר"ח בר אבא אר"י כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו, א"ת מחללו אלא מחול לו, וצריך להבין דבודאי מיירי שעשה תשובה על העבירות שבידו דאי לא"ה מאי מועיל שמירת שבת. וכיון שכן פשיטא דתשובה מועיל שאין לך דבר שעומד בפני התשובה, וכן הקשה הט"ז בא"ח. ונראה דכוונת חז"ל, לפי מה דאמרינן ביומא (פ"ו:) ה"ד בע"ת אמר ר"י כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול ומחוי ר"י באותה אשה ובאותו פרק וכו', ע"ש בפירש"י, וכן איתא במדרש הצדיקים במה שהם חוטאים בם הם מתכפרין. הרי חזינן דבעינן התשובה בהיפך מהעבירה שעשה, ואיתא בגמרא (חולין ה') מקבלין קרבנות מפושעי ישראל חוץ מן המומר לנסך ולחלל שבת בפרהסיא, ופירש"י דהאי תנא חמירא ליה