נחלי מים קנח

מה שחדשתי בע"ה בריש פרק תפלת השחר (דף כ"ו ע"א

) תפלת השחר עד חצות. עיין במפרשים צל"ח ופ"י שנתנו טעם למה הקדים שחרית קודם אף דלברייתו של עולם ערבית קודם משום דתפלות אבות תקנו דהיינו אברהם תיקן תפלת שחרית, יצחק מנחה, יעקב ערבית, להכי נקט כסדר האבות, ע"ש בדבריהם, בזה יש לתרץ קושיית התוס' דאמאי נקט מוספין אחר המנחה הו"ל למינקט מוספין קודם המנחה, ולדבריהם יש לומר דהתנא רוצה למינקט כל התפלות שתקנו האבות, אבל מוספין רבנן תיקנו כנגד קרבן מוסף כמבואר בש"ס

בגמרא וכ"ע עד חצות ותו לא, והאמר רב מרי בריה דר"ה בריה דרב ירמיה בר אבא טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים וכו'. לכאורה קשה לי דמאי קשיא דהא נפקא מינה גדולה דעד חצות יכול להתפלל שחרית קודם מנחה אבל לאחר חצות שכבר עבר זמנו צריך להתפלל מנחה קודם דהוי חובת שעתיה וצריך להקדימה קודם. ונראה דיש להביא ראיה מזה לפסק הט"ז בא"ח סי' פ"ט דחצי שעה דלאחר חצות יכול להתפלל תפלת שחרית אף שעדיין לא התפלל מנחה כיון דאינו יכול להתפלל מנחה עד אחר חצי שעה לאחר חצות, וזה דלא כפסק הרמ"א והמ"א ז"ל, ולשיטתו מקשה הגמרא שפיר דאמאי נקט עד חצות דהא חצי שעה אחר חצות ג"כ יכול להתפלל שחרית קודם מנחה ואמאי נקט דוקא עד חצות ולהכי הוצרך הגמרא לתרץ משום דעד חצות שכר תפלה בזמנה יהבי ליה ולאחר חצות לא יהבי ליה שכר תפלה בזמנה. וזה נלענ"ד ראיה נכונה להט"ז ודו"ק

בתוס' ד"ה טעה ולא התפלל ערבית וכו', וי"ל דהא דאמרינן דתפלת ערבית רשות היינו לגבי מצוה אחרת והיא עוברת דאז אמרינן תדחה תפלת ערבית מפניה אבל לחנם אין לו לבטלה עכ"ל. מוכח מדבריהם דבשאר התפלות נדחה מצוה עוברת מפניו. ויש לנו ספק עצום, אם טעה ולא התפלל מנחה שדינו דמתפלל ערבית שתים אם יש לו מצוה עוברת מי נדחה מפני מי, מי אמרינן כיון דעיקר תפלת ערבית נדחה מפני מצוה עוברת ה"נ, גם השלמה של מנחה כיון דאינו מתפלל ערבית ממילא א"צ להתפלל השלמה של מנחה דהא חובת שעתיה קדים, או דילמא אדרבה כיון דצריך להתפלל השלמה של מנחה ממילא נעשה חיוב גם התפלה של ערבית דלא נדחה מפני מצוה עוברת דהא צריך להתפלל מנחה דהוא חוב ממילא צריך להתפלל ערבית דהא צריך להקדים חובת שעתיה ברישא. והוא ספק עצום לענ"ד ולא מצאתי גילוי לזה בראשונים

ונ"ל דיש למפשט דין זה מסוגיא דיומא פ"ז ע"ב אמר רב תפלת נעילה פוטרת את של ערבית רב לטעמיה דאמר צלותא יתירא היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך, ומי אמר רב הכי והאמר רב הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות, ופירשו התוס' שם דהוי מצוה דבמוצאי יוה"כ מצוה לאכול ולשתות, ותירץ הש"ס לדברי האומר חובה קאמר, והשתא יש למפשט ספקתנו, דאם איתא דמשום השלמה נעשה תפלת ערבית חובה לא פריך הגמרא, דשפיר איצטריך רב לטעם דתפלת נעילה פוטרת באופן ששכח להתפלל תפלת המנחה דדינו דמתפלל ערבית שתים ולפ"ז צריך להתפלל במוצאי יוה"כ, אף דאיכא מצות אכילה במוצאי יוה"כ מ"מ משום השלמה דמנחה נעשה תפלת ערבית חוב, אבל השתא דאמר רב תפלת נעילה פוטרת את של ערבית שוב לא מהני השלמה למנחה דהא לא מהני השלמה רק כשעוסק בתפלה אבל כשסלק דעתו מן התפלה לא מהני השלמה כמ"ש הרשב"א בחידושיו בשמעתין והביאו הלחם חמודות על הרא"ש וע"ש בדבריו, ולפ"ז שפיר איצטריך רב להא דתפלת נעילה פוטרת את של ערבית אף לשיטתו דסבר תפלת ערבית רשות ולא הוצרך הגמרא לדחוקי דרב קאמר אליבא דמ"ד חובה, וא"ל דלא מהני השלמה כיון דכבר עבר שתי תפלות דהיינו תפלת מנחה ותפלת נעילה, ולפי זה אף אם תפלת נעילה אינה פוטרת של ערבית לא מהני השלמה כיון דכבר עבר שתי תפלות, דז"א דהא כתב המגן אברהם בסי' ק"ד סק"ו דאם לא התפלל שחרית יכול להתפלל מנחה אף באופן שעבר תפלת המוספין דלא מיקרי סמוכה אלא תפלת המנחה, א"כ ה"ה בנידון דידן דלא מיקרי תפלת נעילה סמוכה רק ערבית, ולפי זה בודאי מהני השלמה אם תפלת נעילה אינה פוטרת את של ערבית אבל השתא דתפלת נעילה פוטרת את של ערבית לא