נחלי מים קנא

הפסח בשני מקומות, דגאולה העתידה לא יהיה דוגמת גאולת מצרים שיהיה בחפזון וגאולה העתידה אי"ה יהיה כי לא בחפזון תצאו, ולכן רמז הקב"ה דוגמת גאולה העתידה כי לא בחפזון תצאו, והיינו מה שיצונו השי"ת שלא יהיה נאכל בשני מקומות להראות לנו גאולה העתידה לא יהיה דוגמת גאולת מצרים והיינו שלא יהיה הפסח נאכל בשני מקומות שלא יהיה בחפזון כמו שהיתה גאולת מצרים, וזה שהשיב להחכם אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, היינו אפיקו מני מהכא והיינו שלא יהיה הפסח נאכל בשני מקומות, והיינו רמז על גאולה העתידה שיבוא ב"ב אמן

בפסוקי הלל מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב ההופכי הצור אגם מים. נ"ל לפרש דאיתא במדרש רבה פ' בשלח פכ"א רבי בניה אומר בזכות אברהם אני בוקע להם את הים בעבור מה שעשה שנאמר ויבקע עצי עולה, רע"ק אומר בזכות יעקב אני קורע להם את הים שנאמר ופרצת ימה וקדמה, ולפ"ז יש לומר מלפני אדון חולי ארץ מרמז זכות אברהם ע"פ מה שאמרו חז"ל בפ"ק דברכות אמר ר' יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא א"א וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים מה תתן לי וגו', ודרשו שם עוד דאף דניאל לא נענה אלא בזכות אברהם ודרשו הפסוק והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני למען אברהם שקראו אדון, וה"נ מרומז מלפני אדון חולי ארץ בזכות אברהם נבקעו המים וכדעת רבי בניה במדרש הנ"ל, מלפני אלוה יעקב מרמז בזכות יעקב נבקעו המים וכדרשת רע"ק במדרש הנ"ל

בפסוקי תהלים פ' י"ח פסוק כ"ה וישב ה' לי כצדקי כבור ידי לנגד עיני, כ"ו עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם, כ"ז עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל, ותרגומו עם אברהם דאשתכח חסיד קדמך אסגיתא למעבד חסדא, עם זרעיה דיצחק דהוה שלים בדחלתך אשלימתא מימר רעותך עמיה, עם יעקב דהוה בריר קדמך בחרתא בנוי מן כל עממיא ואפרשתא זרעיה מן כל פסולא ועם פרעה וזרעיה ומצראי דחשיבו מחשבן ביש על עמך בלבלתינון במחשבתהון, עכ"ד התרגום, ויש להבין דברי התרגום, דהנה מה שתיאר אברהם בשם חסיד הוא נכון דאברהם היה גומל חסד כמפורסם בתורה וגם מדתו מדתן חסד כנודע. אמנם הא דתיאר יצחק בשם תמים לכאורה לא נמצא סמך על זה וה"ל לתאר יעקב בשם תמים כמפורש בתורה ויעקב איש תם. ונראה דהתרגום רוצה לפרש הפסוק על סדר האבות, לכן מפרש תחלה על אברהם, ומה שתיאר יצחק תמים יתבאר ע"פ מדרש רבה סדר תולדות פ' ס"ד ע"פ גור בארץ הזאת אמר ר' הושעיה את עולה תמימה, מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת עכ"ל. ולזה גידר תואר יצחק בשם תמים, שהיה עולה תמימה, ומה שגידר תואר יעקב בשם נבר יתבאר ע"פ מדרש חז"ל בשיר השירים ברה היא ליולדתה זה אבינו יעקב שהוא ברור ליולדתו שהיה צדיק גמור, ורש"י ז"ל בשיר השירים מביא המדרש קצת בענין אחר דלהכי ברה היא ליולדתה קאי על יעקב שהיה מטתו שלימה בלי שמץ פסול ח"ו, והיינו ברה שהיו כולם זכאים, והיינו דתיאר המתרגם בשם נבר על יעקב כדרש הנ"ל ע"פ ברה היא ליולדתה. אמנם מה שתרגם המתרגם על עקש תתפתל על פרעה וזרעו אינו מובן לכאורה, דהרבה רשעים היו בעולם ולמה מתרגם דוקא על פרעה. ונראה לפענ"ד נכון לפרש דעת התרגום בזה. דהנה בפסוק וישב ה' לי כצדקי כבור ידי לנגד עיני אינו מובן דהלא מדרכן של הצדיקים להקטין עצמם בכל האפשרות ובפרט אדוננו המלך החסיד דוד ע"ה אשר הפליא ענותנותו הגדולה כמו שהפליגו חכמי הש"ס במסכת חולין פרק כיסוי הדם, והיאך יאמר כי השיב ה' לי כצדקי וכו'. וראיתי לאאמו"ז הגאון מוהר"י מינץ ז"ל בדרשותיו שפירש כי להקטין עצמו אמר כך. והיינו ע"פ מה שאמרו חז"ל בקדושין פ"ק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו, ונמצא שעזר הצדיקים במה שמתגברים על יצרם הכל הוא מעזר הקב"ה, ופירש בזה הפסוק ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, שהקשו חז"ל בזה בר"ה דמה הוא החסד בזה, ולזה יתבאר על נכון דהיינו דזה הוא החסד שמשלם לאיש כמעשהו אף שהכל מעזר ה' כי בכחו לא היה יכול להתגבר על יצרו הרע זולת עזרת ה' בגבורים, מ"מ זה החסד מאת ה' שמחשב הכל כמעשהו שבכחו עשה את הכל, וזה המכוון בכאן