נחלי מים קמט

מלת אתכם דזה הוא רק למי שבא בסוד ה' דלהם נמסר הדבר לחקור טעמי מצות ושרשם בעולמות העליונים ולא לכל הדבר מסור, וע"ז באה התשובה אף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, ובאמת טעם מצוה זו לא נודע שפיר דאדרבה לכאורה עדיף טפי לאכול כשהוא רעב ולא כשהוא שבע כדי שיהא נאכל לתיאבון. ורשב"ם פירש בפרק ערבי פסחים הטעם דכתיב למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים, ולי נראה הטעם דבזה רצה הקב"ה להראות דוגמת עבודתו ית"ש, והיינו בעת הוציאנו ממצרים הוציאנו על אופן זה להיות לו לעבדים אף שאינו צריך לעבודתנו רק למען אהבתו יתברך אצלנו כדי שיוכל להשפיע לנו שפע רב ברכה, ובזה היה דוגמת שהיינו עבדים לפרעה אף שפרעה לא היה צריך לעבודה רק שהיה רוצה להעביד וליגע את ישראל, ולו יתברך נקנינו לעבדים אף שאינו צריך לעבודתנו רק מאהבתו לישראל עמו רוצה בעבודתנו כדי שנוכל לקבל רב טוב ממנו יתברך ובכן רצה הקב"ה להראות דוגמא זו תיכף במצוה הראשונה שצונו בעת הוצאה ממצרים בהקרבת קרבן פסח שיהיה נאכל על השובע אף שכבר אנו שביעים מ"מ מצוה לאכול דוגמא שהיינו לפרעה לעבדים אף שלא היה צריך לעבודה זו ודוגמא זו יהיה החירות שיהא נאכל על השובע אף דאין אנו לאכול, ודוגמא זו צוה השי"ת לקבל עלינו אלהותו ית"ש ולעבוד אותו אף שאין צריך לעבודה זו כ"א לטוב לנו כל הימים. ודוגמא לדבר זה כתב השל"ה הקדוש שצונו לאכול פסח בחפזון דוגמא שהיינו אוכלים אצל פרעה בחפזון למהר ללכת אל המלאכה, וזה מפורש היטב בקרא בתשובת הבן החכם ויצונו ה' אלהינו לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה, ולפמ"ש הוא מתוק מדבש והוא ממש התשובה המבוארת בההגדה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן דהיינו שהשי"ת הראה לנו כי אין צריך לעבודתנו רק צוה החוקים האלה לטוב לנו ולחיותנו כהיום הזה ולא שצריך ח"ו לעבודה זו, והוא ממש התשובה דאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן וכמו שבארתי לעיל באריכות והבן היטב בס"ד

אמנם שאלת הבן הרשע מה העבודה הזאת לכם, והיינו דשואל על חלק העשייה דלמה צריך הקב"ה, וידוע דחלק העשייה על כולם מוטל הדבר לעשות חלק העשייה ולא לשאול ע"ז למה צריך הקב"ה לעבודה וכיון דאמר על חלק העשייה לכם הרי מוציא עצמו מן הכלל כי אינו רוצה בחלק העשייה, וכדעת הפוקרים שהביא הרשב"א ז"ל שהמה מקטינים על חלק העשייה כי אין צריך הקב"ה לזה וכמאמרם וכי מה איכפת לו להקב"ה בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף, אף שדברי חז"ל המה מסודות התורה אשר דבר זה לא נגלה רק לבאי בסוד ה', והמה תופסים הענין כפשוטו. ובא התשובה ע"ז על נכון ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, והיינו דכבר הרגיש השי"ת בעצמו בזה שלא יבוא ח"ו לטעות זה, ובעת קבלת התורה פתח ואמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, והיינו שלא תטעה ח"ו דהשי"ת צריך לעבודתנו, ע"ז אמר שהוציא אותם מארץ מצרים והיו לפרעה לעבדים אף שפרעה לא היה צריך לעבודת ישראל, ודוגמא זו רוצה הקב"ה להיות לו לעבדים אף שאינו צריך לעבודתנו רק לטובתנו ולחיותנו כהיום הזה. ומדוקדק היטב התשובה בלשון זה בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים דהיינו השאלה בעצמה שאתה שואל דוגמא לדבר זה עשה לי בצאתי ממצרים שהיינו עבדים לפרעה אף שאין צריך לעבודתנו, וכמו כן רצה הש"י שנהיה לו לעבדים אף שאין צריך לעבודתנו רק לטוב לנו וכאמור באריכות, והבן היטב כי הענין כו"פ בס"ד

ועוד נראה לפרש שאלת בן הרשע, ששואל על סימני החירות שעושים בליל זה, ומה בצע כי הוציאנו ממצרים אחרי שאנחנו כעת בגלות שאר מלכיות, אמנם הענין מבואר בדברי מהר"ל מפראג ז"ל כי גאולת מצרים היתה מקור לכל הגאולות וכאשר ראינו שהשי"ת הוציאנו ממצרים באותות ובמופתים כן אנחנו מאמינים כי השי"ת יוציא אותנו מכל הגליות שהגלנו וגאולת מצרים הוא מקור לכל הגאולות, וידוע מה דאיתא במדרשים דבזכות אמונה נגאלו, וכמו כן אנחנו עתידים ליגאל, ובזכות אמונה זו דעושים סימני חירות בליל זה להראות אף שאנחנו כעת יושבים בגלות שאר מלכיות אנחנו מאמינים כי השי"ת יוציא אותנו משאר גליות, וזה קושיית הרשע מה העבודה הזאת לכם, דאתם אינכם ראויים לעשות סימני חירות מאחר שאתם בגליות שאר מלכיות אין אתם צריכין לעשות סימני חירות, ובא התשובה