נחלי מים קמח

ולא יהיה לך אמרו עכו"ם לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו למאמרות הראשונות, רבא אמר מהכא ראש דברך אמת ולא סוף דברך, אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת, ופירש רש"י חזרו והודו למאמרות הראשונות כ"ש שחייב אדם בכבודו שאף הוא שותף לאביו ואמו בבריאתו וחייו ומותו תלויים בידו

ונראה להבין הענין, כי בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך דהיינו שהשי"ת רוצה שאנחנו נהיה מקבלים עלינו עול מלכותו והיו סוברים דלכבוד עצמו הוא דורש דהיינו שהוא צריך ח"ו למעשה התחתונים אשר אין השכל מקבל ע"ז וכמו שמיאנו בזה חכמי המחקר מחמת שאין השכל מקבל ע"ז, וכאשר ראו שאמר כבד את אביך ואת אמך דהיינו שרצונו להיטיב לברואיו, ובמדרש איתא דאמרו דרך המוכתב למלכות לכפור באבותיו, וזה צוה לכבד את הוריו, והיינו דהכוונה שהשיגו כיון דכל עיקר רצונו להיטיב לברואיו אז הבינו ג"כ מה שצוה אנכי ה' ולא יהיה לך אף דכבוד עצמו מה שהוא צריך היינו בשביל כבודנו, וזה כל רצונו להיטיב לברואיו, ולזה צריך התעוררות התחתונים. ונראה דזה מפורש בקרא בהדיא בפסוקי תהלים (קל"ח) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך וישירו בדרכי ה' כי גדול כבוד ה' כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע. ונראה לפירושנו מובן היטב, דהיינו דמתחלה היו סוברים דלכבוד עצמו הוא דורש ולבסוף הבינו שלא לכבוד עצמו הוא דורש רק היא משום כבוד עצמנו כי רצון הבורא ית"ש להשפיע שפע טוב לתחתונים, ולזה צריך כבוד עצמו כי בזה יכול להשפיע לתחתונים ועיקר רצונו להיטיב לברואיו, ופירשנו בזה הכתוב יודוך ה' כל מלכי ארץ והיינו כדרשת חז"ל שחזרו והודו לדברות ראשונות, והבינו דכבוד עצמו דהוא דורש רק בשביל כבוד עצמנו, וזהו וישירו בדרכי ה' כי גדול כבוד ה', דהיינו דהוא בעצמו גדול וא"צ כלל מצד עצמותו למעשה התחתונים כי רם ה', אבל כוונתו בזה שיקבל עלינו עול מלכותו ית"ש רק ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע היינו אף שהוא גבוה מעל גבוהים מ"מ ממרחק יידע ומשגיח על עולם השפל בכלל ובפרט ובזה צריך למעשה התחתונים ובזה הענין נראה לפרש פסוק אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, ותיכף בעת צוה השי"ת לקבל עלינו עול מלכותו הזכיר תיכף אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, ולדברינו יומתק הענין דהשי"ת הזכיר כן שלא נעשה ח"ו כקושיית אומות העולם שאמרו לכבוד עצמו הוא דורש, והנה בתורה כתיב כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך וכבר פירשו המפרשים מהו עבודת פרך, אמנם פירוש הפשוט עבודת פרך מבואר בגמרא דקדושין גבי עבד עברי ולא תרדה בו בפרך דהיינו שאומר לו החם כוס של חמין וא"צ עדור לי תחת גפן זה וא"צ, וכן היה עבודת מצרים בפרך אף שלא היו צריכין לעבודה זו עבדו בישראל בפרך, וכן אמרו חז"ל בפ"ק דסוטה על פיתום ורעמסס שראשון ראשון מתרוסס פיתום שפי תהום בלעו, עוד אמרו שהיו מחליפין עבודת אנשים לנשים ועבודת נשים לאנשים, ולזה בא אלהינו ית"ש לעד ולנצח נצחים בעת אשר בא להזהיר שיקבל כ"א מישראל אלהותו ומלכותו ית"ש ושלא נטעה ח"ו כטעות א"ה וכמו שאמרו לכבוד עצמו הוא דורש, ולזה בא להזכיר יציאת מצרים מבית עבדים אף ששם היו עבדי פרעה ופרעה לא הוצרך כלל לעבודת ישראל רק היה כוונתו לעבוד בהם בפרך לעמול וליגע אותם על מגן, וכמו כן אנחנו עם קדוש הישראלי מחוייבים אנחנו להאמין בשמו יתברך כי א"צ כלל לעבודתנו רק כל כוונתנו מעבודתנו לצרכנו ולטובתנו כי ע"י מעשה התחתונים נתעורר מקור העליון להשפיע רוב טוב לבית ישראל, ולזה צריך עבודתנו, וזה ההיפך מכוונת פרעה כי פרעה היה כוונתו אף שלא היה צריך לעבודתנו כ"א לעמל וליגע אותנו, אבל השי"ת כוונתנו בעבודתנו אף שאין צריך כלל לעבודתנו רק כפי שיוכל להשפיע לנו רב טוב וברכה ומקור משפע העליונה

ובזה נבוא אל הענין בביאור קושיית החכם. דהנה החכם אינו שואל כלל על חלק העבודה כי יודע בטוב כי חלק העבודה דהיינו חלק המעשה נמסר לכל וכל אדם מחוייב בחלק המעשה אף אם אינו יודע טעמם כי ע"ז היה תכלית הבריאה דהיינו חלק מעשה מחוייב קטן וגדול אף מי שאינו יודע בטוב טעמם, רק שואל על חלק העיוני, וע"ז בא שפיר מלת אתכם דהיינו חלק העיוני לא לכל מסורה רק לגדולי חקקי לב הבאים בסוד ה' והיינו דשואל מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם והיינו דשואל על הטעמים ובזה שייך שפיר